זו המנהלת שהוקמה עבור תושבי העוטף והצפון

עם פרוץ המלחמה יישובים רבים בגבולות הצפון והדרום חטפו פגיעות קשות מנשוא. בין בתים שנפגעו, כיתות כוננות שנותרו ללא תחמושת, תשתיות שנהרסו או יישובים שפונו לחלוטין, עלה צורך למצוא פתרונות לבעיות אלו. במטה הכללי הבינו את חומרת המצב והגיעו למסקנה כי חובה להקים גוף ייעודי ופתרונות ממשיים - כך הוקמה מנהלת מגן ישראל.

"הוחלט להקים התארגנות ייעודית שתיתן מענה למאמץ השיקום האזרחי-ביטחוני", מספר סא"ל אנדריי מיכלסון, רע"ן תכנון במנהלת, "ותהיה אמונה על בניית תמונת המצב ותיאום בין הגופים במרחב". הפקודה להקמה ניתנה בתחילת נובמבר, ותוך שלושה שבועות בלבד כבר נשלחה מכולת ציוד ראשונה לכיתות הכוננות.

אך ההתחלה בדרום לא הייתה קלה, וסא"ל אנדריי ושותפיו נתקלו בהרבה קשיי תקשורת. "אנשי היישובים לא רצו להיפגש עם לובשי מדים", הוא משחזר, "הם לא סמכו עלינו. אז פשוט ישבנו ודיברנו איתם, שמענו את הסיפורים שלהם ורק היינו אוזן קשבת וכתף לבכות עליה".

לאחר תקופה של בניית אמון, החלה הפעילות האמיתית עבורה הגיעו ל-104 יישובים בעוטף ובדרום: "כשנגמרו המילים אז התחילו להגיד לנו מה צריך; תקנים של כיתות כוננות, ציוד, נשקים, רכבים, מיגון וכו'. משם התחילו להיוולד הפרויקטים, כאשר מטרת העל שלנו היא החזרת האזרחים".

כיום עיקר הפעילות בדרום מסודרת לפי פרויקטים, כמו הקמת תשתיות לכוחות הביטחון והצטיידות כיתות הכוננות. "אנחנו מצטרפים לתהליכים קיימים במטרה לפתוח צווארי בקבוק צה"ליים בין כל הגורמים", מסביר רע"ן תכנון.

תהליך נוסף אותו מקדמת מנהלת מגן ישראל הוא סלילת צירים - צירי ביטחון, המאפשרים התניידות במרחב במקרה חירום, צירי חינוך, שיוצרים לילדים דרכי הגעה לבתי הספר ושיקום כבישים שנפגעו ב-7 באוקטובר. מתחילת המלחמה נסללו 39 דרכים.

לעומת הדרום, ההתחלה בגזרה הצפונית הייתה יותר פשוטה ופרקטית. "הגענו על מדים וישר פנו אלינו עם בעיות שצריך לפתור", מספר סא"ל מיכלסון, "הרבש"צים אמרו לנו שאין לכיתות הכוננות איך להגיע לזירה במקרה של אירוע, שהם עם הרכבים הפרטיים שלהם ואין מקום לציוד - אז דאגנו להם לרכבים צבאיים".

בדיוק כמו כלי הרכב, כך גם טופלו מיגוניות, תחמושת וכלי נשק ב-120 יישובי הצפון שמלווים על ידי המנהלת. "העובדה שאנחנו שם כדי לשמוע ולטפל - עושה הבדל של שמיים וארץ". 

"בעוד פרויקט שהיה לנו, איש מילואים בכיר העביר סדנאות חוסן וסדרות פיקודיות לחברי כיתות הכוננות", מתאר סא"ל מיכלסון פיילוט ניסיוני שהפך להצלחה גדולה, "הוא עובר יישוב יישוב ומלווה אותם באופן מקיף - עד כה התקיימו 52 מפגשים".

הצלחה גדולה נוספת באה לידי ביטוי בעת פתיחת מכינת 'רבין', שהייתה במקור ממוקמת בקיבוץ אדמית על גבול לבנון. לקראת שנת הלימודים, פנה מנהל המכינה למנהלת מגן ישראל וביקש את עזרתם בפתיחת המכינה המפונה מחדש, עם התאמות למצב הביטחוני: "תוך שבוע וחצי מצאנו פתרון - לקחנו מתחם ביישוב לא מפונה בצפון, שיפצנו אותו, הצבנו מיגוניות וב-3 בספטמבר המכינה נפתחה".

"בנימה אישית, בתור מי שמעל 20 שנה בצה"ל, זה הדבר הכי משמעותי שעשיתי בחיי", מכריז סא"ל מיכלסון בגאווה, "המטרה שלנו היא להיות חלק מהתקומה של העם שלנו, לאסוף את כל חלקי הפאזל אחרי הטרגדיה שקרתה לנו, ולאפשר לתושבים להמשיך בחיים. זה הדבר שאני אספר לילדים וגם לנכדים שלי בעתיד. עוד לא סיימנו בפרויקטים והיד עוד נטויה".