שמירה על היכולות המבצעיות בחירום

מערך המפעלים החיוניים והריתוק המשקי במערכת הביטחון מהווה נדבך משמעותי בשמירה על כשירות צה"ל בזמן חירום. לאורך השנים התגברה ההישענות של צה"ל על המשק האזרחי, בין היתר בעקבות תהליכי הפרטה, איזרוח והרחבת שיתופי הפעולה עם המגזר הפרטי (-Public Private Partnerships).

אותה היאחזות באה לידי ביטוי בהתקשרויות מול התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל ועד לספקים הקטנים והנישתיים ביותר. לאור זאת, נדרשת מערכת ניהול ובקרה הדוקה שתבטיח זמינות מלאה של המשאבים החיוניים לפעילות הצבאית.

התלות בצד האזרחי והצורך בניהול הדוק

התלות של צה"ל במשק האזרחי התחדדה משמעותית בעקבות מגפת הקורונה בשנת 2022, כאשר השבתת חלקים נרחבים במשק הובילה לפגיעה במוכנות המבצעית. אירועים דומים במהלך מבצע "שומר החומות" חיזקו את ההבנה כי יש צורך במנגנון סדור להבטחת כשירות המפעלים החיוניים בשגרה ובחירום.

הובלת המהלך על ידי אגף התכנון

הבנה זו הובילה לגיבוש עבודת מטה בתחום הרציפות המשקית עוד בשנת 2022. את המהלך הוביל ראש אגף התכנון, אלוף אייל הראל, עוד מתקופת כהונתו כראש חטיבת התכנון. למטרת קידום התחום בצה"ל הוקם מדור ייעודי בענף ניתו"ב באג"ת.

"צה"ל לא יכול לפעול ללא המשק האזרחי", מסביר אלוף הראל, "אם לא ננהל את המאמץ הזה נכון, נמצא את עצמנו ברגע האמת ללא יכולת לתפעל יכולות קריטיות".

אלוף הראל מדגיש כי הרציפות המשקית היא מרכיב מכריע בתפקוד הצבא, ואף משווה אותה ל"מגדל קלפים" - מבנה שעלול לקרוס אם לא יתוחזק כראוי. "לכן האחריות שלנו היא לוודא שהמפעלים החיוניים מצוידים בכוח אדם, משאבים ותמיכה, כך שברגע האמת הם יוכלו לתת את המענה הנדרש לצה"ל".

התנעת העמ"ט והרפורמה בניהול הרציפות המשקית

תהליך העמ"ט נמשך כשנתיים וכלל תיאום עם משרד הביטחון, משרד התחבורה, משרד העבודה וגופים נוספים. במסגרתה, הוקמו עשרה צוותים דיסציפלינריים שהתמקדו בהיבטים שונים של הרציפות המשקית, פותחו מערכות ממוכנות לניהול המאמץ, הופצו נהלים ופקודות צה"ליות, וכן נערכו כנסים וימי עיון להעלאת המודעות לחשיבות התחום.

"מדובר באחד המהלכים האסטרטגיים החשובים ביותר לצה"ל", מדגיש אלוף הראל. "אנחנו רואים כבר היום איך התכנון והעבודה המוקדמת שלנו מאפשרים למערכת לתפקד גם בתנאים מורכבים".

שיתוף הפעולה עם משרד הביטחון וגופי הצבא

העבודה על העמ"ט בוצעה בשיתוף עם היחידה לשעת חירום במשרד הביטחון, האחראית על הריתוק המשקי. תפקיד היחידה הוא לבצע בקרות כשירות למפעלים החיוניים בשגרה, להעריך את יכולתם להמשיך לפעול בחירום, ולוודא שיש להם את כוח האדם והמשאבים הנדרשים.

בנוסף, התקיים תיאום עם גופים רבים בצה"ל, ובניהם פיקוד העורף בהיבטי מיגון, אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בהיבטי גיוס כלים מהמשק האזרחי, ואגף התקשוב בעולמות המיכון, לצד גורמים מקצועיים נוספים במשרד הביטחון בעולמות הרכש.

הרציפות המשקית במבחן מלחמת 'חרבות ברזל'

במהלך מלחמת "חרבות ברזל", הופעלו מאות מפעלים חיוניים בצווי קריאה לשירות העבודה, כאשר עשרות מפעלים נוספים הוגדרו כקריטיים בנוהל "אד-הוק". במסגרת המאמץ, הופעלו מנגנונים לשחרור אלפי עובדים חיוניים משירות מילואים, להחרגת מפעלים מהנחיות מיגון, ולניהול חוזים והתקשרויות שיבטיחו את המשך פעילותם החיונית של המפעלים במהלך הלחימה. "העיתוי חסר התקדים רק מוכיח את ליבתיות העיסוק", כך ציינה רע"ן ניתו"ב בדבריה.

האתגר קדימה

לאור מגמות ההפרטה וההישענות הגוברת של צה"ל על המשק האזרחי, תחום הרציפות המשקית הופך לקריטי יותר מאי פעם. כדי להבטיח את מוכנותו של צה"ל לכל תרחיש עתידי, יש להמשיך ולפתח את המערך, תוך בקרה מטכ"לית שוטפת והטמעת תהליכי ניהול כשירות רציפים. לדבריה של רע"ן ניתו"ב, סיכום העמ"ט מהווה נקודת ציון משמעותית לתהליך הסדרתי ארוך ומורכב.

"צה"ל יכול לנצח רק אם מאחורי הכוחות הלוחמים יעמוד מערך אזרחי יציב ומתפקד," מסכם אלוף הראל. "הרציפות המשקית היא לא רק תמיכה לוגיסטית - היא תנאי להצלחה בכל מבצע ובכל מלחמה".