איך מתכללים את מלאכת איסוף המידע מהשטח?

לפני שמתכננים מבצע, ובטח לקראת תמרון ממושך בתוך שטח אויב, יש להתכונן כראוי ולהבין בדיוק מה עומד לפנינו. עלינו ליצור תמונת מצב מודיעינית, לעקוב אחר מטרות עוינות ולתכלל מידע מאומת על מאפייני הגזרה. 

כל אחת מהמשימות האלה לא יכולה לקרות ללא שלל אמצעי האיסוף, המתורגמים לתוצרים נגישים עבור מקבלי ההחלטות והדרג הלוחם: החל ממסכים המציגים נתונים על הזירה בלייב, דרך תמונות וסרטונים המשודרים לאורך היממה ועד צפצופים הבוקעים מהמכ"ם ברגע שמאותר כלי חשוד. וזה רק חלק מהארסנל. 

לכל אורך הגבולות, וכיום גם מעבר, פרוסים האמצעים והעמדות המספקים ניטור עדכני. "בעזרתם יש לנו עוד עיניים באזור", מסביר סא"ל י', רמ"ד מערכות איסוף, "הבקריות מקבלות מהם את המידע ומייצרות תמונת מצב על האויב, על מטרות מודיעין ואז, יחד עם החמ"ל - מתריעות לכוחות ומסכלות את האיום".

בעקבות הממד התת-קרקעי שהפך לחלק בלתי נפרד מהלחימה, מוצבות עמדות גם בתוך שטח המדינה ומשקיפות כלפי פנים - על מנת לבחון הימצאות מחבלים ופירים נוספים. כך, פותחו אמצעי איסוף למטרה חדשה - הגנה אל מול איומי תת"ק.

לכל אמצעי שעליו מדבר סא"ל י', יש תכונות ייחודיות בהתאם לסיטואציה. מצלמות בעלות יכולות תצפית לילית בחושך מוחלט, מכ"מים עם טווחים משתנים, וחיישנים שמזהים אלמנטים שונים בסביבה - כולם מרכיבים יחד את התמונה הגדולה. כאשר בעזרתם, יוצרים במערך מבנים שנקראים 'אתרים'. 

וכפי שהשם מרמז, מדובר במתקן הכולל בתוכו אמצעי תצפית ואיסוף רבים. "ה'אתר' משדר את הנתונים מהשטח הישר אל החמ"ל שלנו", הוא מדגים, "אנחנו יודעים בדיוק אילו כלים דרושים ובאיזה גובה יש להציב אותם כדי 'להקיף' את האזור״. 

״למשל, אם צריך לנטר ואדי קצר הנמצא בקרבת מקום, מערכת ארוכת טווח תהיה לא אפקטיבית ובעלות גבוהה ללא תועלת. לכן, נבחר אמצעי יעיל המותאם למקרה". 

אבל על מנת לבנות 'אתר' כראוי, דרושה קודם כל תשתית מתאימה: "חשמל, תורן ותקשורת אחורה אל החמ"ל. רק ברגע שיש בסיס אפשר 'למבצע' את המבנה - ואז בין רגע הוא הופך לחלק אינטגרלי ממערכות החמ"ל". בנוסף, לפני כל הקמה כזו יש תהליך טכנו-מבצעי שלם ובו כוחות מיוחדים מגיעים על מנת להכיר את השטח מקרוב ולהבין בדיוק מה צריך באותה נקודה.

וגם כאן זה לא נגמר, כיוון שלאחר ההקמה מתבצעת עבודה 'בדיעבד'. "בסיום המבצוע מנסים להבין אם עדיין יש פערים ונתיבי חדירה ואז סוגרים את המעגל הרמטית בעזרת מכ"מים קצרי טווח".

אבל למה חשובים בכלל אתרי האיסוף? "כל אמצעי מספק פיסת מידע משלו - תנועות, ויזואליה או קול מסוים", מבהיר הרמ"ד, "כך נבנית תמונה שלמה המאפשרת לנו להבין האם מדובר באירוע פח"עי ואם דרוש צוות לוחמי איסוף". 

היבט נוסף שנכנס למלאכת האיסוף הוא שכבות עומק. כלומר, כפי שסא"ל י' מלמד אותנו, מעבר ליצירת תמונה אקטואלית של הגזרה בעזרת ויזואליה מהשטח - יש למערך גם יכולות מדויקות.

"השכבה הראשונה חשובה, אך היא הבסיסית ביותר. אנחנו לא עוצרים רק ב'תמונה בשחור לבן' ומכאן נכנסים לשכבת העומק. למשל, יכולת לגלות נ.צ. ממנו יצא ירי עוין, לסכל את פעילות האויב בנקודה ולהתגונן מפניה".

משם, כל המידע שמתקבל ממצלמות, מכ"מים, סנסורים ועוד מתנקזים לכדי מערכת אחת - 'מר"ס'. שם, מתוכלל כלל המידע מהגזרות וכל עמדה ואתר הופכים לחלק אינטגרלי ממערך שלם. 

"כך, כוח האיסוף מאפשר בקרה על הכוחות - מפעילות שוטפת ועד תמרון בעומק הרצועה", מדגיש סא"ל י', "אנחנו חלק בלתי נפרד מהלחימה שפועל מסביב לשעון ולא מפסיק לחפש אחר דרכים לחדש ולהתפתח".