הצצה לשדה הקרב החדש

בשנים האחרונות נראית מגמת שינוי בסוגי האיומים עמם מתמודדת מדינת ישראל. "היום אנחנו מדברים על איום מנהרות, טילי נ"ט (נגד טילים ע.ר.), מתקפות סייבר ומתארי איום שלא הכרנו בעבר", אומר ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה (רחט"ל), תת-אלוף (תא"ל) מיכאל לוריה. "אל מול שינויים אלה ניסיתי במהלך התפקיד לוודא שהחטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל) נותנת מענה טכנולוגי לאותם צרכים מבצעיים משתנים. כיום, אנחנו שמים דגש על פיתוח רובוטים, רחפנים, אמצעים לגילוי מטענים וטיפול באיום המנהרות", מוסיף.

"בשנים האחרונות כל שדה הקרב משתנה", אומר תא"ל לוריה. "פעם נלחמנו גדוד מול גדוד והיום, הלחימה היא אחרת. אנחנו נלחמים בארגוני טרור או באויב בודד, והשאלה העיקרית בלוחמה הנוכחית היא איך לזהות את האויב בשטח", מוסיף. האויב המסתתר בתוך אוכלוסייה אזרחית ולבוש כאחד התושבים מהווה בעיה - לא ניתן לזהות אותו ברגע שהסיר מעליו את נשקו. בעיה זו יכולה להוביל לפגיעה בחיילים ובחפים מפשע, לכן זקוק החייל לטכנולוגיות מתקדמות שיסייעו לו בקבלת החלטות בשטח.

"חלק ממגמה עולמית, שנראית גם בצבא, היא הפיכתנו ליותר ויותר טכנולוגים, וטכנולוגיות שפעם חשבו שרק מהנדסים יכולים לתפעל, היום מופעלות על ידי כל אזרח", מסביר תא"ל לוריה וממשיך, "הטכנולוגיה נכנסת לצבא ונוגעת בכל תחום. בעבר מערכות מתוחכמות היו במטוסי קרב, לאחר מכן בכל טנק, ולאט לאט כל חייל לובש על עצמו מערכות שכוללות טכנולוגיות שונות כמו מערכות תצפית ולייזר, מערכות נשק, ניווט, קשר ועוד". אותן מערכות מסייעות לחייל שבחזית הלחימה, לכן הוא זקוק לתמיכה טכנולוגית של אמצעי לחימה (אמל"ח).

תא"ל מיכאל לוריה

"הצבא שלנו צבא קטן לעומת הצבאות האחרים, וכדי שכל חייל יוכל להתמודד מול כמות גדולה יותר של חיילי אויב, צריך להיות לו היתרון הטכנולוגי", אומר תא"ל לוריה.

צבא מקושר

שינויים טכנולוגיים נוספים ניתן לראות גם בתחומי השליטה והבקרה. "הכנסנו למערך השליטה והבקרה את חילות השריון והארטילריה וכעת נשאר להכניס למערך את לוחמי חיל הרגלים (חי"ר)", אומר תא"ל לוריה. "אנחנו בעיצומו של פרויקט הנגשת מערכת צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד) בגדודי החי"ר לרמת מפקד הפלוגה ומפקד המחלקה, על מנת שיוכלו להנות מכל המידע שהם יכולים לקבל באמצעות הרשת שסביבם", מוסיף. את המידע יוכלו לקבל המפקדים באמצעות צגים, מכשירי קשר ועוד שיהיו ניידים ונוחים ללבישה ולנשיאה. "חלק מהמידע שיקבל המפקד הוא היכן ממוקם האויב, ולא פחות חשוב היכן ממוקמים כוחותינו. מידע זה יכול להוות עניין של חיים ומוות", משתף תא"ל לוריה.

תהליך הבנייה של אותן יכולות תקשורות מתקדמות נמשך למעלה מעשור. "לדעתי צה"ל הוא הצבא המתקדם בעולם בתחום התקשורת, ואנחנו רוצים לתת לו פתרון תקשורת מאובטח, כזה שלא יהיה ניתן לצותת לו או להכניס לתוכו מידע", אומר רחט"ל. "היחידות שעוסקות בפיתוח הן החט"ל שמוביל אותו באמצעות מחלקת הלוחמה הרשתית, מחלקת התוכניות, מחלקת אמצעי הלחימה בזרוע היבשה וחברת 'אלביט'", הוסיף

טכנולוגיות אלה משלבות בתוכן כמויות גדולות של מידע שמגיע לחייל. "אנחנו מדברים על עולם של נתוני עתק (ביג דאטה ע.ר) ויש לברור את המידע שמגיע אל הלוחם. אנחנו עובדים על מערכות מחשב שיעשו זאת עבור החייל ויציגו לו בסופו של דבר את המידע הרלוונטי ביותר על האויב", מסביר רחט"ל, תא"ל לוריה. "בשדה הקרב הרשתי כל אמצעי הלחימה שלנו יושבים על רשת אחת וכולם רואים את תמונת הקרב המלאה. אני מאמין שבטווח של שלוש שנים מהיום נתחיל לראות מערכות ראשונות מופיעות בשטח וזה יהיה חלק מהמהפכה של התאמתנו לשדה הקרב החדש", מוסיף.

אמצעי לחימה חדשים

בימים אלו יוצא צה"ל בפרויקט להכנסת תותח חדש לשורותיו. "הפרויקט כיום בתהליכי אישור סופיים ואני מאמין שבעוד חמש שנים מהיום נתחיל לקלוט את התותחים חדשים", אומר רחט"ל. "הם יהיו בעלי טווח ירי רחוק ומדויק יותר, בעלי מערכות טעינה אוטומטיות, קצב אש גדול יותר ועל מנת להפעיל אותם נדרש רק מחצית מן הצוות הדרוש כיום. כלומר, זו הגדלת יכולת מבצעית תוך הקטנת כמות החיילים, פחות חיילים יוכלו להביא ליכולת מבצעית גדולה יותר", מוסיף.

לצד החידושים בתחומי האמל"ח נדרשים החיילים גם להתמקצע בציוד אותו הם מפעילים, לשם כך הם מתאמנים כדי להיות מוכנים בכל עת. "עלות שעת אימון היא יקרה ואנחנו מנסים להוזיל אותה באמצעות השימוש במאמנים. התוכנית הרב שנתית לפיתוח מאמנים יצאה לדרך בחודש שעבר", מציין רחט"ל. "בתוכנית נכללים מאמני נהיגה, מאמני ירי, מאמני תותחים, טנקים, סימולאטורים שידמו את טכנולוגיות הצי"ד ומסגרת טנקים שתדמה לחימה של פלוגת טנקים", מוסיף. בעזרת הסימולטורים יוכלו הלוחמים לתרגל סיטואציות לחימה אמיתיות ומתארי קצה ללא הצורך להשתמש בתחמושת חיה ויקרה.

בחינת הנושא של שילוב נשים בחיל השריון עלה לפני חודש, ובחט"ל כבר חושבים על הצעד הבא. "כניסה של חיילות לעולמות לחימה מחייבת חשיבה ויש שינויים שצריך לעשות כדי לאפשר לאותן בנות להילחם", אומר רחט"ל. "אם חיילת צריכה להרים פגז ששוקל כ-40 קילו צריך לחשוב אילו עזרים צריך לפתח כדיי לסייע לה להרים אותו. דרך אחת זו מערכת טעינה אוטומטית, ודרך אחרת היא לייצר אמצעים שמקלים על המשימה, ואנחנו כרגע בוחנים את העניין", ממשיך.

הצבא צועד לרכבו

היכולת לבצע פעולות ללא אדם כיום מתפתחת בצה"ל ובשנה וחצי החולפות נכנסו לצבא מספר רכבים בלתי מאוישים בכדיי שיבצעו משימות סיור ואבטחה לאורך גדרות הגבול. "הקמנו ענף רובוטיקה בחט"ל, בו אנחנו עוסקים בפיתוח הדור הבא של רובוטים שיפעלו במתארים שונים בתחומי התצפית, האיסוף, הסיור, הלוגיסטיקה ועוד", מסביר תא"ל לוריה. "יחד עם משרד התחבורה אנו מקימים מעבדת רובוטים לאומית שתעסוק ותבחן את נושא כלי הרכב הבלתי מאוישים", מוסיף. עוד אומר רחט"ל כי אל תחום הרובוטיקה מופנים משאבים רבים, וישנו רצון שהלוחם יסתייע ברובוטים במשימות בהן הוא פחות נדרש כמו העברות ציוד לוגיסטיות בשטח לחימה.

צי הרכבים של צה"ל כולל בתוכו משאיות בנות למעלה מארבעים שנה ולכן הוחלט לחדש את מלאי הרכבים העומדים לרשות הצבא. "לאור השינוי בסביבת הלחימה והעבודה האינטנסיבית של הביטחון השוטף ישנם יותר כלי רכב שמעורבים בלחימה. בין אם מדובר בשימושים מבצעיים, לוגיסטים או מנהלתיים", מסביר התא"ל. "כעת אנחנו בוחנים משאיות אמריקאיות שנמצאות בשימוש צבא ארה"ב, בנוסף, רכב 'סופה 2' (רכב מפקדים משנת 2006 ע.ר.) יצא משימוש במהלך 2017 ובמקומו יגיעו רכבי 'סופה 4' (רכב המפקדים החדש של חברת דיימלר- קרייזלר ע.ר.) ", מוסיף. שינויים נוספים שנבחנים בתחום הם החלפת רכבי המפקדים. "הזמנו מאות ג'יפים על בסיס אזרחי, הג'יפ יהיה 'אנלימיטד קרייזלר' שנותנים מענה לצורכי היחידות. החל מדצמבר 2016 החלו להנפיק ליחידות השונות כארבעים ג'יפים בכל חודש", אומר תא"ל לוריה.

עוד צורך שעלה הוא לחדש את מלאי הרכבים הממוגנים. "צה"ל ירכוש רכבי 'דויד' (רכב שטח קרבי משוריין) חדשים וחלק מהרכבים יוחלפו ברכבי 'סוואנה' (רכב להובלת חיילים וציוד) במקומות בהם אין צורך ברכבים ממגונים", מציין רחט"ל. "ישנה תכנית ארוכת טווח להכנסת רכב לחימה יבשתי בסגנון שריונית בשם 'איתן', רכב בעל יכולת ניוד ומיגון טובות יותר משל הנגמ"ש ועתיד להחליפו", מוסיף. "כשמסתכלים על לחימה רוצים יכולת לנוע, לירות ולהעביר מידע. לשם הניוד נעזרים ברכבים, טנקים ונגמ"שים לכן באופן טבעי נושא הרכב מאוד מרכזי בתפיסת הלחימה של צה"ל המושתת על תנועה", סיכם ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה.

מתוך "במחנה", גיליון ינואר 2017