האח צלף, האחות קמ"נית - והחיבור ביניהם הציל לוחמים בדרום לבנון

הוא צלף של הרבמ"ד, והיא קמ"נית של היחת"ק באותה יחידה. ב'שאגת הארי', החיבור בין האח בשטח לאחות במפקדה הפך משמעותי במיוחד, כשהאח זיהה תנועה חשודה והאחות תרגמה אותו למידע מודיעיני מאומת, שהוביל לתקיפת איתור עם מחבלים

14.09.26
יועד הרטמן, מערכת את"צ

בעיצומו של מבצע 'שאגת הארי', בין ההרים של כפר קנטרה שבדרום לבנון, יצאה היחידה הרב-ממדית למשימה שגרתית לכאורה. לוחמיה נקראו לאיסוף מקדים במספר כפרים בעומק השטח, במטרה לאפשר לכוחות המתמרנים לפעול בהם בבטחה.

אחד מצלפי היחידה, סמל א', זיהה תנועה חשודה מאיתור שאליו היו צפויים להיכנס לוחמי סיירת גולני, שעמדו לטהר את האזור. "ראיתי מספר סימנים חשודים, כמו למשל אורות קטנים", הוא מגולל, "אני זוכר שחשבתי - איך אני מביא את המידע הזה הכי מהר והכי טוב למודיעין". שם, בצד השני, נמצאת קמ"נית היחת"ק (יחידת חשיפה-תקיפה) סגן ע', שהיא גם במקרה אחותו. 

אבל סמל א' לא הסתפק בזיהוי הראשוני. במשך שעות המשיך לעקוב אחרי התנועה, ואף פתח עמדה נוספת לצורך המעקב. לבסוף, העביר את המידע לסגן ע', שהשתמשה באמצעי האיסוף והכלים המודיעיניים שעמדו לרשותה כדי לבחון ולהצליב אותו גם מהצד שלה.

"הוא עם העקשנות שלו התקשר אליי כמה פעמים", מספרת הקמ"נית. "ובינתיים, עשה כל מה שהוא רק יכול: רשם שעות, כתב כל דבר קטן שהשתנה, וניסה להעביר לי תמונות, כדי להסביר לי בדיוק מה הוא רואה". 

לבסוף, ההתמדה השתלמה: "באמצעות הכלים המודיעיניים שאני מחזיקה, יכולנו לאמת לו ב-100 אחוז שהוא צודק, האיתור הזה מאויש על ידי מחבלים". בעקבות הממצאים, כוונה אש אל האיתור - והמחבלים בו חוסלו. 

האירוע הזה ממחיש את החיבור הייחודי בין שני האחים, שפועלים באותה היחידה משני קצוות שונים. היא, בת 23, התגייסה במקור למודיעין בפקמ"ז, יצאה לקצונה, וב-24' שובצה לרבמ"ד, ומילאה מספר תפקידים ביחידה: מקמ"נית מחקר ועד קמ"נית יחת"ק. 

"בשגרה שהיא לא מלחמה, אני מתעסקת יותר בפיתוח אמצעים, במבט על שדה הקרב העתידי, ועל איך שהרבמ"ד באה שם לידי ביטוי. לעומת זה, כשאנחנו מדברים על תמרון או על איזושהי הפעלה נקודתית, אז אני לוקחת את כל מה שבניתי בשגרה ועוסקת בהטמעה שלו, כדי שנוכל להשתמש בו בהפעלה", היא מנסה לפשט את עבודתה. 

הוא, בן 20, שובץ כצלף ביחידה לאחר שהשלים את המסלול של 'רפאים', ובהמשך עבר הכשרות נוספות העוסקות באיומים שהיחידה נדרשת להתמודד מולם בפעילויות שונות.

כשסמל א' הצטרף לאחותו, משהו בתפיסה שלה השתנה. "האחריות שלי היא על כל הלוחמים, וכשאח שלי הוא אחד מהם, פתאום התחושה הזאת מתגברת. כמובן שגם לפני כן הביטחון של כולם היה לי חשוב, אבל כשאח שלי שם זה מרגיש קרוב יותר, כי ברור לי שבסוף מי שיפגוש את המחבלים בקצה זה גם הוא".

בסופו של דבר, שיתוף פעולה כמו שהיה להם בדרום לבנון הוא לא יוצא מן הכלל ב-5 החודשים האחרונים. "אני יודע בדיוק על מי אני סומך שם מאחורה", מעיד הצלף מצדו, "ומעבר לזה, הקשר בינינו התחזק משמעותית מאז שהגעתי ליחידה. לפני כן היינו כל אחד בעולמו: אבל פתאום לחוות את העצימות הזו ביחד, זה משהו שהוא מאוד מחבר. כל אירוע שקורה הוא פתאום לא רק של היחידה - הוא של שנינו".