אין לנו תשובה אחרת פרט לארטילריה" : השפעת האש הארטילרית על קרבות מלחמת של"ג - ארבעה מקרי בוחן"

המאמר מתמקד בהשפעת האש הארטילרית על מהלכי הקרבות במלחמת
שלום הגליל (1982) תוך בחינת ארבעה מקרי בוחן עיקריים: המערכה
באש לפני תחילת התמרון ('ציפורי טרף'), הקרב על הבופור, חילוץ גדוד
450 והקרב על המיוערת. הייחודיות של המאמר היא בניסיון להסביר כיצד
השפיעה האש על הקרבות השונים, קרי בתוצאות הפעלת האש, ולא באופן
שבה הופעלה האש.

המאמר מציג מקרים, שבהם הארטילריה הצליחה לשנות את מהלך הקרב.
כאלו שבהם השפעתה הייתה נמוכה, וגם כאלו שבהם לא ניתן למדוד את
השפעתה. בקרב על המיוערת, לדוגמה, סייע ירי פגזי מצרר בהשמדת כוחות
אויב, עצר הסתערות והוכיח את מועילותה של הארטילריה. לעומת זאת,
בקרב על הבופור, לנוכח מגבלות שיצרו שינויים בתוכנית, התקשתה האש
לסייע לכוחות. מסקנות המאמר מצביעות על כך, שבקרבות אלו הארטילריה
השפיעה על כוחותינו לא פחות משהשפיעה על האויב, ויותר מכך, נראה שאין
קשר בין השניים. כלומר, ייתכן מצב, שבו האש לא השפיעה על האויב אבל
השפיעה לטובה על כוחותינו

בצה"ל לא קיים מחקר היסטורי אשר יוחד להפעלת האש המסייעת.
התיאורים הנוגעים לארטילריה בצה"ל (ובמידה רבה גם במחקר העולמי)
עוסקים ברובם המכריע בפעולת הכוחות הארטילריים – טכניקות ירי, בניין
כוחות האש והתרחשויות בעמדות הירי – ולא במועילות (אפקטיביות) של
הסיוע לקרב. המועילות של כוח מתמרן־מסתער בשדה הקרב נמדדת על פי
עמידתו במשימתו. לא כך בכל הקשור לאש המסייעת בכלל. משימתם של כוחות האש היא לירות את התחמושת למטרות, כפי שהגדיר דורש האש.
אולם גם עמידה במשימה זאת אינה מבטיחה כי האש תועיל לקרב; ייתכן כי
האש תכוון למטרות שגויות, וייתכן כי גם כאשר תפגע במטרות הרצויות לא
תשיג את התוצא הרצוי.

מאמר זה יעסוק בארבעה קרבות אשר התקיימו בשבוע הראשון של
המלחמה. הקרב הראשון הוא הקרב באש, ותכליתו הייתה לפגוע באויב
בטרם נכנסו כוחות היבשה ללחימה. בשלושת הקרבות האחרים – הקרב על
הבופור, חילוץ גדוד 450 והקרב על המיוערת – נועדה האש לסייע לכוחות
בלחימה. המאמר יתמקד בסוגיית השפעת האש על הקרבות, כלומר האם
הועילה האש המסייעת לקרבות הללו וכיצד התבטא הדבר.

הקרבות נבחרו על פי סדרם הכרונולוגי במלחמה וגם על פי יכולתם לתאר תועלות שונות אשר הופקו מן הירי הארטילרי.