יסודות 6 - הגיליון המלא

הטלטלה העמוקה שחוותה מדינת ישראל, וצה"ל בתוכו, בשבעה באוקטובר, 2023 לא פסחה אף על מחלקת היסטוריה בצה"ל. אין כמעט אדם במדינה שלא מכיר היכרות ישירה חלל, נפגע פעולות איבה, חטוף או פצוע בגוף ובנפש. כך גם אנשי המחלקה. מעבר לכך, רבים מהמחלקה ומהכותבים בכרך זה עצרו את חייהם ויצאו לשירות מילואים, מי בשדה ומי במפקדות.

מאז פרוץ המלחמה שמה לעצמה המחלקה למטרה לחקור את אירועי שבעה באוקטובר 2023 ואת המלחמה, שפרצה בעקבותיהם, בשלל החזיתות ובעורף. ואכן, הגיליון הבא, גיליון ,7 מוקדש כל כולו למלחמה, ובעיקר ללחימת הגבורה של כיתות הכוננות ביישובי העוטף בשבעה באוקטובר. הנה כי כן, כמחלקה, עמדה בפנינו הדילמה אם להמשיך להוציא את 'יסודות' במסגרת שבה הוא יצא עד כה. תהינו מה הטעם להמשיך לחקור את אירועי העבר, כשאנו ניצבים בעין סערת המלחמה, שעודנה מתחוללת. לאחר לבטים רבים, החלטנו להמשיך בפרסום 'יסודות'.

הגיליון הנוכחי של כתב העת, גיליון מאסף, עמוס במחקרים מרתקים בנושאים מגוונים. אל"ם (במיל') יוסי לנגוצקי בוחן מחדש את הפעלת חטיבה 55 בלחימה בירושלים במלחמת ששת הימים, ותוהה אם היא עמדה במשימת החבירה למובלעת הר הצופים; צח משה מנתח את אפקטיביות סיוע האש במלחמת שלום הגליל, תוך סקירת ארבעה מקרי בוחן של סיוע אש בשבוע הראשון ללחימה; שאול (סם) ברונפלד סוקר את תקיפות חיל הים במלחמת ששת הימים, מנתח את כישלונן ומראה כיצד הן תרמו להצלחה במלחמת יום הכיפורים; ד"ר בנימין גשור סוקר את הקרבות במרחב קרייתי במלחמת העצמאות, תוך עמידה על חשיבות הכוחות הבלתי סדירים, הן הערביים והן היהודיים; ד"ר יוסף אוחיון בוחן את תפקודו של חיל הספר, שקם לאחר מלחמת העצמאות במטרה להילחם בתופעת ההסתננות, ועומד על קשייו ועל מגבלותיו. אלה, שנבעו בעיקר מן המחלוקות הקשות בין צה"ל למשטרה וגם ממיעוט במשאבים, הביאו בסופו של דבר לפירוקו לאחר כשנה ומחצה בלבד; ד"ר שמעון גולן, חוקר המחלקה להיסטוריה, פורש יריעה רחבת היקף על מחקר מלחמת יום הכיפורים במחלקה, מתחילתו ועד ימינו אנו; ולבסוף, ד"ר לואיז פישר, חוקרת בארכיון המדינה, מאירה פרק ידוע פחות על אודות המשא ומתן בין ישראל לסוריה על הסכם הפרדת הכוחות שלאחר מלחמת יום הכיפורים.

גיליון זה, כרבים לפניו, נחתם בשני מדורים: האחד – תעודה היסטורית, המוערת ומוארת בידי ד"ר ארנון למפרום מארכיון המדינה וד"ר זאב אלרון ממחלקת היסטוריה בצה"ל, ומתארת את פגישת ראש הממשלה לוי אשכול עם אל"ם אריאל שרון בספטמבר .1965 הפגישה עסקה בפעולת קיביה 12 שנים לאחר הוצאתה לפועל בידי כוח משולב של יחידה 101 וגדוד הצנחנים 890, ונועדה להסביר לראש הממשלה את תכליתה ואת מהלכיה; המדור השני הוא סקירת ספרות, שנכתבה בידי גל פרל-.פינקל ומנתחת את ספריו של עמירם אזוב, "בלימה" ו"מגננה", העוסקים שניהם במלחמת יום הכיפורים.

כאמור, שאלת פרסום 'יסודות' העסיקה אותנו רבות מאז פרוץ המלחמה. כבקשתו התמימה של אטיין בלוך מאביו בציטוט הפותח את הגיליון, גם היא נוגעת בליבת המקצוע ההיסטורי. איננו הראשונים כמובן שמתחבטים בנושאים מעין אלה, של חשיבות ההיסטוריה ואירועי העבר, בייחוד נוכח טלטלות ההווה. שאלה זו ִִאתגרה רבים וטובים לפנינו. החל מהטוענים כי ההיסטוריה מעגלית או למצער חוזרת על עצמה "פעם כטרגדיה ופעם כפארסה",  ולכן יש ללמוד ממנה לעתיד; דרך הקצה השני, הגורס כי מהלך ההיסטוריה, כקורות ההתפתחות האנושית, הוא ליניארי, וסופו בשיפור מתמיד של חיי האדם; וכלה באלה הטוענים כי ההיסטוריה אינה מדע כלל, וכי לא ניתן ללמוד מן ההיסטוריה, הנכתבת מנקודת מבט מסוימת ונגועה בתפישת עולמו של הכותב.

בעינינו, אין תשובה אחת למהות ההיסטוריה ולחשיבותה, מלבד הברורה מכל: מהותו של המחקר ההיסטורי הוא החיפוש אחר האמת. ככזו, אין בלתה.

ד"ר יוגב אלבז וד"ר יניב פרידמן עורכי יסודות, ד"ר אלי מיכלסון רמ"ח היסטוריה