להציל את הר הצופים: האם ביצעה חטיבה 55 במלחמת ששת הימים את משימת החבירה למובלעת בהר הצופים?

שמירת ריבונות ישראלית בהר הצופים הייתה אחד מעמודי התווך בתוכניות המבצעיות של צה"ל בירושלים ממלחמת העצמאות עד מלחמת ששת הימים. בשנים 1967–1949 אפשרה שיירה דו־שבועית שהתנהלה בין ירושלים לביןִ הר הצופים,  את קיומו של מתחם פלוגתי מבוצר של צה"ל כמובלעת מבודדת על הר הצופים. על מנת למנוע את כיבוש המובלעת בידי חטיבת שריו ןירדנית מתוגברת, הטיל המטכ"ל מייד עם ראשית הקרבות בירושלים על שתי חטיבות מילואים - חטיבה 10 הממוכנת וחטיבה 55 המוצנחת - להציל את המובלעת על ידי חבירה אליה מכיוונים שונים. בניגוד לפקודה המפורשת לחבור להר הצופים, נמנע אל"ם מוטה גור, מח"ט 55, מביצוע המשימה הזאת, שנועדה לאפשר בהמשך גם את כיבוש הר הזיתים לצורך כיתור העיר העתיקה ממזרח. במקום זאת, התמקד גור, כנראה על דעת אלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס, בכיבוש העיר העתיקה - מהלך שחייב קרבות בשטחים בנויים וגרם לאבדות כבדות בקרב חטיבת הצנחנים. רק לאחר שבע שעות, בעקבות הודעה על ביקור שר הביטחון משה דיין בהר, הגיע צוות של צנחנים למובלעת.

המאמר מתמקד בסוגיית אי־ביצוע משימת החבירה למובלעת הר הצופים שהוטלה על מוטה גור, מפקד חטיבה מוצנחת 55, ובהתעלמות המחקר ההיסטורי עד כה מפרשת אי-ביצוע משימת החבירה. הדיון מתבסס על ניתוחם של סדר קבלת ההחלטות, נוהל הקרב וניהול הקרב של חטיבה 55, שאין חולק על גבורת לוחמיה. סוגיית א-ביצועה של משימת החבירה כלשונה נבחנת במאמר באמצעות השוואה בין התוכניות האופרטיביות והוראות הפיקוד הבכיר (שר הביטחון, המטכ"ל ומטה פיקוד המרכז) לבין מהלכי החטיבה בפועל.