חזרנו לעצמנו

להורדת הספר המלא לחצו כאן

14 באוקטובר היה יום המהפך בחזית הדרום. קדמו לו שמונה ימי לחימה קשים ומרים, שבהם נשחק השריון הישראלי על מערכי חי"ר מצריים, רוויי נשק נ"ט, שנאחזו והתחפרו ברצועה ברוחב של 5–12 ק"מ ממזרח לתעלה, בשני ראשי גשר ארמיוניים. מתחילת המלחמה במטה הכללי ובפיקוד הדרום ציפו להתממשות השלב המערכתי השני של המתקפה המצרית – יציאת הדיוויזיות המשוריינות מראש הגשר לעבר המעברים ההרריים ולעבר מרכז סיני. הציפייה למעבר דיוויזיות השריון הייתה כרוכה בהערכה כי תחולל קרב שריון בשריון שבו תבוא לידי ביטוי עליונותו של השריון הישראלי על השריון המצרי, כשהוא משוחרר מהתחככות עם מערכי החי"ר. בשעה 06:00 החלה מתקפת השריון המצרי לכל רוחב קו המגע, ומולו נערכו חטיבות צה"ל. בתוך כמה שעות נשברה ההתקפה המצרית, והיחידות התוקפות נסוגו כשהן משאירות בשטח כ־200 טנקים וכלים נוספים. כוחות צה"ל בלמו בהצלחה את ההתקפה המצרית, ועל הישגי אותו היום אמר מפקד החזית רא"ל )במיל'( חיים בר־לב: "צה"ל חוזר לעצמו והמצרים חוזרים לעצמם". מחקרו של עודד מגידו מתאר את קרבות היום ומוסיף שני נדבכים חשובים למחקר. הראשון, תיאור פרטני ומוקפד של קרבות בדרג הגדוד המבוסס על מקורות רבים. הנדבך השני הוא "הצד השני של הגבעה". פן זה חסר במחקר הישראלי על אודות מלחמת יום הכיפורים. במחקר זה מגידו מציג את הנרטיב המצרי לאירועי היום, החל בדרג הבכיר ובוויכוח בתוכו על היציאה למתקפה וכלה בתיאורי הקרבות על פי זיכרונות המפקדים המצריים שבדרגי השדה. מגידו אף עושה שימוש במקורות המצריים, כדי לדייק את תיאור אירועי הקרבות.

חזרה לעמוד הקודם