פיצוח מרכיבי תפקוד כבסיס לאימון לחדשנות

ניהוג תהליכים ארגוניים בסביבה עתירת מורכבויות, אילוצים, שינויים, משברים ואתגרים, מחייב את דרג הפיקוד הבכיר, המצביא, לסגל מיומנויות חשיבה ופעולה ייחודיים. תהליך פיתוח למידה, ובפרט למידה של מיומנויות חשיבה ופעולה, נגזר מתהליך ראשוני של אבחון מצבי תפקוד; האבחון בוצע על בסיס מציאת 'נקודות ההשקה' בין שלוש מתודולוגיות ניתוח: המתודולוגיה הראשונה, התבססה על ניתוח נרטיבי של רוח הרמטכ"ל, תפקידיו ואתגריו של הפיקוד הבכיר:

• מצפן הרמטכ"ל – אוגדן פרסומים, וסרטונים שהועלו ל Youtube
• להיות מצביא, רב אלוף אביב כוכבי, בין הקטבים, גליון 33, 2021
• הרמטכ"ל, שישה היבטים בתפקודו של מפקד הצבא, ד"ר מאיר פינקל, 2018 
• המטכ"ל 'כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן', ד"ר מאיר פינקל, 2020 

המתודולוגיה השנייה, התבססה על ניתוח טקסונומי ונרטיבי של ראיונות, שנערכו בקרב מפקדים בכירים בצה"ל (מדרג האל"מ ועד לדרג האלוף), להלן השאלות עליהן התבססו הראיונות:

• מה הכי מטריד אותך כמפקד הארגון בהיבטי השתנות היחידה ומענה על אתגרים מבצעיים ?
• מהם האתגרים המרכזיים של הארגון שלך, ולאילו כלים אתה מרגיש שאתה זקוק?
• אילו תהליכי למידה, חשיבה והשתנות אתה מקיים ביחידה, מה חסר לך, ואילו מתחים אתה חווה?
• כיצד תהליכים אלו משרתים את האפקטיביות המבצעית של הארגון שתחת פיקודך?
• איזה אימפקט שלילי עשויים לייצר תהליכי למידה והשתנות בארגון שתחת פיקודך?

המתודולוגיה השלישית התבססה על גזירה לאחור של מרכיבי התפקוד הנדרשים מדרג הסא"ל ומדרג האל"מ, על מנת לאפשר לכל דרג לממש את עקרונות אסטרטגיית החדשנות של צה"ל.

להלן תוצר האבחון של מרכיבי התפקוד, הנדרשים הן מדרג הסא"ל והן מדרג האל"מ.

תפקודים מרכזיים למיקוד אימון מצביאות לחדשנות בדרג הסא"ל

1. ניהוג ומחוייבות לתהליכים מתהווים בעולם מורכב – תכנון, עיצוב וניהוג תהליכים לטווח בינוני וארוך, ומפות דרכים לבניין הכח בארגון, בסביבה מורכבת ועתירת אי-וודאויות.
2. ניהול אפקטיבי של מערכת חדשנות – הצורך בהקמה וניהול מערכת חדשנות בתוך הארגון, כבסיס איתן לצמיחתו והסתגלותו. מערכת המאיצה את התחדשות הארגון דרך ניהול משפך הזדמנויות.
3. תרבות מעודדת יוזמות ותומכת יזמות  – עיצוב ערכים משותפים, אמונות, התנהגויות וסביבת עבודה המעודדות חדשנות פנים ארגונית בתוך היחידה. חדשנות המניעה למעורבות, תעוזה, נטילת סיכון, ולקיחת חלק פעיל בפיתוח הארגון, והבטחת עתידו.
4. עיצוב הארגון 'כפלטפורמה מאפשרת' – עיצוב והרכבת תהליכי ליבה ארגוניים פנימיים (בתוך היחידה) וחיצוניים (בין היחידה לשותפים בארגון הצה"לי) ובהלימה למשימות היחידה. תהליכים אלו כוללים: שגרות, מנגנונים, ומסילות.
5. הארגון המורחב (שותפויות חוצות ארגון) – ביסוס גישה קהילתית לניהול שיתופי פעולה פנים וחוץ ארגוניים, המעודדים רב מימדיות, שיתוף וגישה לידע, מיצוי נכסים אינטלקטואליים ומשאבים, ובהלימה לחזון הארגון ומטרותיו. 
6. ניהול להתחדשות – מדידה ויצירת תמריצים (ערכיים ומערכתיים) להישגי חדשנות, תמיכה והכרה ביזמים, בהתנהגויות חדשניות, וביוזמות חדשנות.
7. ייזום והנבטה שיטתית של יכולות חדשות – שותפות פעילה בייזום תהליכי בניין הכח.

תפקודים מרכזיים למיקוד אימון מצביאות לחדשנות בדרג האל"מ

1.  שינוי - זיהוי שינויים מתהווים במציאות מורכבת. הגורמים המרכזיים שיסייעו למפקד לזהות השתנות במציאות הם מגוון האתגרים המבצעיים ברמה האסטרטגית-אופרטיבית שעימם התמודד בתפקידיו הקודמים, ומנגנוני למידה שיצטרך להגדירם באופן שמותאם למורכבות הבעיה והתהוותה.
2. למידה ארגונית - בניית מגוון תהליכים ומנגנוני למידה ופיתוח ידע. לאור מגוון העיסוקים, האתגרים וקצב השתנותם, מצופה מהמפקד להשקיע חלק ניכר מזמנו בהבנת משמעות השינוי ובבחינת הרלוונטיות של תפישותיו, תכניותיו ויכולותיו של צה"ל. אלו יאפשרו למידה פעילה, במגוון תחומי העיסוק והאתגרים הניצבים בפניו.
3. משברים - הכרזה על משבר, ניהוג והתאוששות ממשברים. על המפקד לייצר סביבה מאפשרת להתמודדות עם משברים מתהווים, להכריז עליהם, לנהג אותם, ולדעת למנף אותם לתהליכי צמיחה ותנופה אסטרטגיים. 
4. בניית הכח - השתתפות ושותפות בתהליך בניית הכוח. על המפקד להכיר את תהליך בניין הכח הסדור (החל מתהליך הייזום,  המשך בהטמעה וכלה במבצוע). מחד על המפקד לדעת כיצד להתחבר ולקדם תהליכי בניין כח תשתיתיים ארוכי טווח, ומאידך להכיר כלים ושיטות חדשניות והתנסותיות להאצת פתרונות לאתגרים מתפרצים וקצרי חיים.
5. השתנות - ניווט תהליכי השתנות בסביבה של מורכבות. על המפקד לדעת כיצד להניע שינוי מגמה בתהליך בניית כח, להתייחס ליכולתו של צה"ל לעכל את השינוי מבלי לגרום לו זעזוע, תוך הפחתת הסיכון המבצעי במקרה שידרש לפעולה תוך כדי ביצוע השינוי.

שש מיומנויות יסוד עבור כישורי 'מצביאות לחדשנות'

תהליך פיצוח הדרכתי יסודי זיקק את עקרונות ההכשרה לכדי מיומנויות עיקריות שנדרש להנחיל ללומדים. להלן ששת מיומנויות היסוד המזוהות כהכרחיות עבור פיתוח כישורי 'מצביאות לחדשנות': המיומנות הראשונה היא זיהוי מגמות, שינויים והיסטים; המיומנות השנייה היא היכולת לעבור בין תבניות פעולה שונות, ובהתאם להיסטים המתפתחים; המיומנות השלישית היא מיומנויות חשיבה שיתופית וכישורי יצירת קואליציות (רב ממדיות); המיומנות הרביעית היא הנעת תהליכי למידה מתמשכים ברמת הארגון; המיומנות החמישית היא יישום גישות אג'יליות (מהירות ומסתגלות) כחלק מבניין הכוח בארגון; המיומנות השישית היא עידוד התנסויות ויצירת הזדמנויות, הנדרשות לפיתוח מסוגלות הארגון להתמודד עם שינויים ואתגרים מתהווים. מיומנויות אלה עברו תהליך מישחוק בררני כדי להפוך את המשחק לכלי אופטימלי להעמקת הלמידה, תוך הימנעות מהפיכתו למסורבל וקשה.

מיומנויות החשיבה והפעולה הנ"ל הופכות מרצויות עבור דרג הסא"ל, לקריטיות במעבר לדרג האל"מ. בפרט, דרג האל"מ מזוהה כדרג הראשון המתחיל לחוש בכובד משקלה והשפעותיה של המציאות המורכבת על הארגון, וזהו גם הדרג הראשון המסוגל להניע בתוך צה"ל תהליכי שרידות, חוסן ותנופה משמעותיים איתנים וברי קיימה. הכשרה זו להקניית מיומנויות אלה תהיה מאתגרת. הכשרה זו לאוכלוסייה עתירת ניסיון, למודת תהליכים צבאיים ובעלת "אני מאמין" פיקודי מוצק, תהיה יומרנית. מתוך הבנה זו, יצאנו לחפש כלים שיצליחו להעמיק את האפקט ההכשרתי, ולהנחיל את שש מיומנויות היסוד אצל הלומדים. 

משחק המצביאים

במאמר זה מציעים הכותבים גישה חדשנית לפיתוח מיומנויות של 'מַצְבִּיאוּת לְחַדְשָׁנוּת', באמצעות שילוב בין מתודולוגיית למידה נרטיבית, משחק תפקידים צוותי ומנחה מקצועי, המנווטים את תהליך הלמידה דרך סיפור מתהווה, גדוש הפתעות והתמודדויות עם כישלונות והצלחות. גישת אימון זו, המבוססת על ז'אנר משחקי 'המבוכים והדרקונים', מסוגלת לייצר מרחב למידה קבוצתי, חווייתי ומעשי, המאפשר לנטרל התנגדויות למידה, ולהנחיל את עקרונות ההכשרה בצורה עמוקה ואפקטיבית.

משחק המצביאים פותח על מנת ללוות הכשרה מאתגרת מאד לאוכלוסייה המתאפיינת באילוצים רבים ושונים ואף קיבעונות חשיבה שהתגבשו בקרב מפקדים בכירים, לאורך שנים בתוך השירות הצבאי. בפיתוח המשחק בוצע ניסיון לשלב אלמנטים בעלי אפקטיביות גבוהה – משחק תפקידים, נרטיב מובל על ידי מנחה, והפתעות, כדי להעצים את האימפקט של ההכשרה על הלומדים. השחקנים במשחק הם מנהיגים של צבא לוחמים ביוון העתיקה. הלוחמים שבים לביתם לאחר קרב פלטיאה, שבו הביסו היוונים את הפרסים בפעם האחרונה. צוות המנהיגים ואנשיהם נקלעים לסערה, ומתחילים אודיסיאה פרטית וצוותית. לכל אחד מהם תפקיד ויכולות שונים, הם מתחרים ביניהם על משאבים, אך לכולם מטרה אחת – לשוב עם אנשיהם הביתה בשלום. מנחה מקצועי, טווה עבור השחקנים את הסיפור באופן דינאמי ומגיב. הוא משתמש בנרטיב כדי להפגיש את הצוות במצוקות והזדמנויות. על בסיס תכנוני השחקנים הוא מייצר שינויים והפתעות מלמדות, ובין כישלונות והצלחות, הוא עוזר להם לסלול דרך חדשה להתנהלות, שאותה מנסה ההכשרה להנחיל להם.

משחק תפקידים המובל על ידי מנחה, ומגיב לפעולות השחקנים דורש השקעת משאבים רבה תוך כדי המשחק, באופן שוטף. בינתיים, המנחה הוא ציר מרכזי לתיווך המשחק עבור הצוות, והוא נדרש להיות וירטואוז הם בהיבטי ניתוח הצוות והדינמיקה והן ביכולותיו כמספר סיפורים. ייתכן כי בעתיד אלגוריתמיקה תוכל לסייע למנחה בזיקוק תובנות על הקבוצה, וזיהוי הדינמיקה בין חברי הצוות. כלים מתקדמים יאפשרו לו להתמקד בעיקר בהגדרת המסלול החוויתי שיעצים עבור קבוצה מסוימת את הלמידה.

לקריאת המאמר המלא - קישור