10 דברים שחשוב לדעת לפני שעולים למשפט צבאי

איבדתם את החוגר? הלכתם עם שתי אוזניות ברחוב? הסתובבתם בבסיס בהופעה לא מדוגמת? על פי פקודות הצבא, ייתכן ותישפטו בדין משמעתי בפני מפקד ביחידה. כמובן שזה לא מצב רצוי ונעים, אבל אם זה קורה, הנה כל מה שחשוב שתדעו - מהעונש שכל מפקד יכול לתת לכם, דרך הגשת ערר ועד בקשה להמתקת העונש

מערכת אתר צה"ל | 25.02.2019

לחייל הצפוי לעמוד בפני הליך משמעתי, מספר זכויות שחשוב להכיר - אבל לפני הכול, הנה כמה מושגי יסוד חיוניים מעולם הדין המשמעתי:

נידון - חייל העומד בפני דין משמעתי.

"קש"ז" ו-"קש"ב" – קצין שיפוט זוטר וקצין שיפוט בכיר בהתאמה. קש"ז הוא קצין בדרת סגן או סרן, שעבר בהצלחה הסמכת דמ"ש. קש"ב הוא קצין בדרגת סרן המשמש כמ"פ ביחידה לוחמת או קצין בדרגת רס"ן ומעלה, שעבר בהצלחה הסמכת דמ"ש. קציני השיפוט רשאים להעניש בהתאם לסמכותם ודרגתם - לחצו כאן לפירוט המלא. 

"הכרעת דין" ו-"גזר דין" – הכרעת הדין קובעת האם הנידון אשם או זכאי, ואילו גזר הדין קובע את העונש שהוטל עליו אם נמצא אשם. הכרעת הדין וגזר הדין ביחד מהווים את פסק הדין.

"מדור הדין המשמעתי" – מדור בבית הספר למשפט צבאי של הפרקליטות הצבאית, המרכז את תחום הדין המשמעתי בצה"ל. בתוך כך אחראי המדור על הכשרת קציני השיפוט בדין משמעתי, ייעוץ למפקדים לצורך ניהול ההליכים המשמעתיים בהתאים לפקודות ובחינת ההליכים בדיעבד.

לפני ההליך המשמעתי

• זכות לדעת על העמדה לדין – הנידון זכאי לדעת על כוונה להעמידו לדין, לרבות על תוכן התלונה שהוגשה נגדו.

• זכות לעיון בחומר הראיות – הנידון זכאי לעיין בטופס התלונה ובחומר הראיות נגדו, וכן בהוראת פרקליט, אם ההליך נערך בעקבות הוראתו של פרקליט.

• זכות הגשת חוות דעת סנגור – בהליך משמעתי שמתקיים בהוראת פרקליט, הנידון זכאי להגיש חוות דעת של סנגור מטעמו. אם הוא מבקש לממש זכות זו, ההליך יעוכב. חוות דעת הסנגור תועבר לעיון הפרקליט, אשר רשאי להעביר את התייחסותו לה. אם הועברה התייחסות הפרקליט, הנידון זכאי להעביר התייחסות נוספת מטעמו להבהרת עניין שהתעורר בהתייחסות הפרקליט.

 במהלך ההליך המשמעתי

• זכות להישפט בפני מפקד אחר  - הזכות מתחלקת לשני מסלולים, בהתאים לדרגת קצין השיפוט בפניו מתקיים ההליך:
  
  - אם הנידון עומד לדין משמעתי בפני קש"ז – הוא רשאי לבקש להעביר את הדיון למפקד של קצין השיפוט. במקרה זה קיימת חובה להעביר את הדיון כמבוקש.
  
  - אם הנידון עומד לדין בפני קש"ב – בנוסף לזכותו של הנידון לבקש להישפט בפני מפקדו של הקש"ב, הוא רשאי גם לבקש להעביר את הדיון לבית-דין צבאי;
  
  - אם ביקש את העברת הדיון לבית-דין צבאי, תועבר בקשה מנומקת להחלטת הפרקליט הצבאי.

• זכות להציג ראיות ולזמן עדים – הנידון זכאי להציג במהלך המשפט ראיות ולזמן לעדים מטעמו. קצין השיפוט רשאי לסרב לבקשת זימון עד או הבאת ראיה, אם מצא שאינם רלוונטיים או שניתן להוכיח את הדברים בדרך אחרת.
  
  - אם קצין השיפוט זימן עדים, הנידון זכאי לחקור אותם. בכל מקרה, העדויות יגבו במהלך הדיון המשמעתי ובנוכחות הנידון
  
  

• זכות טיעון – הנידון זכאי להשמיע את דבריו שלוש פעמים במהלך המשפט: בתשובתו לאשמה, לפני שמוכרע דינו, וטרם גזירת עונש

לאחר ההליך המשמעתי

• זכות לקבל עותק מטופס התלונה – הנידון זכאי לקבל עותק מטופס התלונה בסיום ההליך המשמעתי או לאחר מכן (גם אם סירב לקבל את הטופס במעמד ההליך).

• זכות להגיש ערר – הנידון זכאי להגיש ערר על פסק הדין המשמעתי. הערר מוגש לקש"ב ממונה (ככלל, מפקדו של קצין השיפוט שדן בהליך המקורי) שבסמכותו לקבל את הערר, לדחותו, להפחית את העונש או להחמיר בו.

• זכות להגיש בקשת המתקה - הנידון זכאי להגיש בקשה להמתקת עונשו למפקד בדרגת אלוף. האלוף מוסמך לבטל את העונש, להפחיתו (אך לא להחמיר) או לדחות את הבקשה.

• זכות פנייה למדור הדין המשמעתי – הנידון זכאי לפנות למדור הדין המשמעתי בפרקליטות הצבאית, לקבלת ייעוץ בדבר זכויותיו בהליך משמעתי ובבקשה לבחון חוקיות פסק דין משמעתי שניתן בעניינו. מדור הדין המשמעתי זמין בטלפון 03-9403272 או בדואר האזרחי damash.haninot@idf.il וישמח לסייע בכל נושא הקשור לדין משמעתי.