דברי הפצ"רית בכנס לשכת עורכי הדין - מאי 2024

ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט עוזי פוגלמן,
היועצת המשפטית לממשלה, עורכת הדין גלי בהרב-מיארה,
ראש לשכת עורכי הדין, עורך הדין עמית בכר,
הסנגורית הציבורית הארצית, עורכת הדין ענת מיסד-כנען,
חבריי וחברותיי עורכי הדין;
בוקר טוב לכולם.
אני מבקשת להודות לראש לשכת עורכי הדין, על ההזמנה וההזדמנות לשאת דברים במעמד מכובד זה.

זה למעלה משבעה חודשים ומחצה, שמדינת ישראל מצויה במלחמה מורכבת ומאתגרת, עצימה וארוכה. מלחמה שמחיריה כבדים – למעלה מאלף וחמש מאות אזרחים, חיילים ואנשי כוחות ביטחון והצלה נהרגו; אלפים נפצעו; ומאה עשרים וחמישה חטופים עודם ברצועת עזה, וחובתנו להשיבם.

כוחות צה"ל, בסדיר ובמילואים, פועלים ביבשה, בים ובאוויר; בדרום ובצפון; באיו"ש, בעורף ובזירות נוספות ומרוחקות. המסירות והגבורה, עד כדי חירוף הנפש ממש, של הלוחמות והלוחמים, ממלאים דף אחר דף בספר דברי הימים של מלחמות ישראל.

המלחמה הזו יוצאת דופן, גם בהיותה המלחמה המשפטית ביותר שידענו.

הדבר מתבטא במספר מישורים –
ראשית – בהיקף חסר התקדים של הסוגיות המשפטיות המתעוררות, שחלקן יידונו בכנס
זה;
שנית – ברגישות ובמורכבות הרבה של האתגר המשפטי עמו אנו מתמודדים;
ושלישית – במיידיות שבה משפיעה החזית המשפטית, על המלחמה בשטח.

כל אלה, בעודנו נלחמים באויבים, שבינם לבין דיני הלחימה, אין דבר וחצי-דבר; אויבים המנצלים באופן ציני את הדין, תוך שימוש אכזרי באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי. למן יומה הראשון של הלחימה, התייצבו קצינות וקציני הפרקליטות הצבאית לצד מפקדי צה"ל בגזרות השונות, על מנת לסייע להם לממש את מטרות המלחמה שקבע הדרג המדיני, בהתאם לדין.

זוהי הזדמנות טובה להוקיר אתכם, חברות וחברי לשכת עורכי הדין. רבים מכם לוקחים חלק במאמצי המלחמה – מי במדים, ומי במסגרות אחרות. רבים מכם סייעו ומסייעים לנו, כתף אל כתף, ועושים לילות כימים למען מדינת ישראל, ולמען ביטחונה. איני יכולה להפריז בחשיבותה ובעוצמתה של תרומתכם.

בד בבד עם העשייה המשפטית בתוך צה"ל פנימה, הפרקליטות הצבאית, יחד עם משרד המשפטים, משרד החוץ, המל"ל וגופים נוספים, שותפה למאבק כנגד הניסיונות השונים בזירה הבין-לאומית, המבקשים לפגוע במרחב הפעולה של מדינת ישראל ושל צה"ל.
אבקש להתייחס לאירועי הימים האחרונים בהקשר זה.

בשבוע שעבר, שמענו את החלטתו של תובע בית הדין הפלילי הבין-לאומי. התובע הודיע כי הגיש בקשה להוצאת צווי מעצר כנגד ראש הממשלה ושר הביטחון, בגין חשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות; זאת, בעודו מונה אותם, באופן מקומם, בשורה אחת עם ראשי ארגון הטרור חמאס.

ימים אחדים לאחר מכן, התקבלה החלטתו הרביעית של בית הדין לצדק, ה-ICJ, בתביעה שהגישה דרום אפריקה מכוח אמנת רצח העם – אמנת הג'נוסייד. בית הדין החליט, בדעת רוב, על מתן סעדים זמניים נוספים, בין היתר ביחס ללחימת צה"ל ברפיח.

וינסטון צ'רצ'יל אמר בעבר: "האמת היא בלתי-מושחתת. כוונות רעות עלולות לתקוף אותה, ובורות עלולה לשחוק אותה, אך בסופו של דבר, היא נשארת עצמה – האמת".

נכבדיי – האמת ברורה:
מדינת ישראל מצויה במלחמה, שלא בחרה; מלחמה שפרצה בטבח מחריד, ברצח, באונס ובמעשים שהדעת מסרבת לתפוס.

מלחמה נגד ארגון טרור נפשע, שמחזיק נשים, ילדים וגברים, כבני ערובה, בתנאים לא אנושיים; נגד אויב שמתעלל ופוגע גם בבני עמו שלו.

השימוש השקרי שעושה דרום אפריקה, באמנות ובערכאות בין-לאומיות שנוסדו בדם הקורבנות של הנוראיים באירועים שידע העולם, ובראשם השואה – מעורר שאט נפש.

הטענה כי ישראל מחילה מדיניות מכוונת של הרעבה, שעה שצה"ל נוקט במאמצים אדירים להכנסת מזון, תרופות וציוד הומניטארי לרצועת עזה – מופרכת.

הטענה, כי ישראל נוקטת בהרג מכוון של אזרחים, ובהשמדת רכוש שיטתית, שעה שצה"ל פועל ללא לאות כדי לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית – נעדרת אחיזה במציאות.

כפי שכתב בפשטות השופט אהרן ברק: דרום אפריקה מייחסת להבל, את הפשע שביצע קין.

הפרקליטות הצבאית פעלה ופועלת כדי להטמיע את עקרונות הדין, והמשפט הבין-לאומי, בפעולות הצבא. אנו מעניקים ייעוץ משפטי עצמאי ומחייב, המשולב בחלקים מרכזיים של תהליכי התכנון המבצעי. בהקשר זה, אנו מתייעצים תדיר עם גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, ופועלים עימם בשיתוף פעולה הדוק.

בנוסף, סוגיות משפטיות רבות שהתעוררו בלחימה, התבררו ועודן מתבררות בפני בית המשפט העליון. אין עוד מדינה בעולם, שיכולה להתגאות במחויבותה לבחון את העמידה בשלטון החוק, בעיצומה של מלחמה קיומית.

מטבע הדברים, במלחמה בהיקף ובעצימות שכאלה, קורים גם אירועים קשים. חלק מהאירועים, כמו האירוע אמש ברפיח, קשים מאוד. פרטי האירוע אתמול עדיין מצויים בבדיקה, ואנו מחויבים למצותה עד תום. צה"ל מצר על כל פגיעה בבלתי מעורבים במהלך המלחמה.

במלחמה מתרחשים גם אירועים בהם עולה חשד להפרות של דיני הלחימה ופקודות הצבא.

ואולם, אלה הם חריגים ש אינם מעידים על הכלל, וא ין בהם כדי ללמד על מדיניות החורגת מן הדין. ההפך הוא הנכון – חשדות אלה נבדקים באופן יסודי ונחרץ, כחלק מהמחויבות העמוקה שלנו לדין.

מנגנוני הבדיקות והחקירות בצה"ל, ובהם מנגנון התחקור המטכ"לי והמשטרה הצבאית החוקרת, הם מנגנונים מקצועיים ועצמאיים. הם מונחים מקצועית על-ידי הפרקליטות הצבאית, ואינם כפופים לשרשרת הפיקוד המעורבת בלחימה.

בגופים אלה משרתים אנשי מקצוע בכירים ומנוסים, בעלי יכולת מוכחת לבדוק ולחקור אירועים אופרטיביים, באופן מקיף ויסודי. מקצועיותם ויכולותיהם של גופים אלה, הוכרו בעבר גם על ידי גופים בין-לאומיים, לרבות תובע ה-ICC.

ממצאי הבדיקות והחקירות, מועברים כולם לבחינה של הפרקליטות הצבאית, לצורך קבלת החלטה על הצעדים המשפטיים הדרושים.

כל החלטה מתקבלת לגופה, לאחר בחינה יסודית ; ומתוך הבנה עמוקה של האתגרים הייחודיים, שמציבה בפנינו המלחמה – אך לעולם , מתוך עצמאות שיקול הדעת שלנו, ומחויבותנו הבלעדית לחוק.

בשלב זה אוכל לציין, כי עד כה נפתחו כשבעים חקירות-מצ"ח בגין אירועים שהעלו חשד לעבירות פליליות. במסגרת חקירות אלו נמנות גם הטענות שהועלו ביחס לתנאי הכליאה במתקן המעצר "שדה תימן", ולמותם של עצורים תחת משמורת צה"ל. אנו מתייחסים לטענות אלה ברצינות רבה, ופועלים לבירורן. עוד עוסקות החקירות באירועים בהם נהרגו בלתי מעורבים בנסיבות מבצעיות; באירועי אלימות; ובעבירות רכוש וביזה.

אלה מצטרפים לאירועים אחרים, אשר בחינתם העלתה כי לא חצו את הרף הפלילי, ועל כן הופנו לטיפול פיקודי או משמעתי.

יש הטוענים, ואלו טענות ששמענו לא אחת גם בעבר: התותחים רועמים! – מה לכם חקירת חיילים בעיצומה של לחימה; חלק אף מרחיקים וטוענים, כי ממילא האכיפה הפנימית אינה מועילה בבלימת ההליכים בזירה הבין-לאומית.

אבקש להדגיש:
מחויבותו של צה"ל לדין אינה נובעת מהחשש הנשקף מהזירה הבין-לאומית. היא נובעת בראש ובראשונה, מהיותה של מדינת ישראל מדינת חוק. שלטון החוק, וטוהר הנשק, הם ערכים השזורים בקוד הערכי של צה"ל מיום הקמתו.

כך, עשרות שנים לפני הקמתו של ה-ICC, פעלנו ללא מורא לאכיפתם של ערכים אלה; בכפר חולא ובכפר קאסם, בעניין משל"ט נירים ובפרשות גבעתי, כדוגמאות אחדות בלבד.

אין זה סוד: במלחמה זו פגשנו דילמות קשות, שחייבו גם החלטות קשות. אבקש לומר בקול ברור: לא היססנו לקבלן, ולא נהסס לקבלן, גם בהמשך.

השמירה על קווים אדומים, גם במלחמה, דווקא במלחמה; ואכיפת הדין, מקום בו נחצו קווים אלו – מהוות ביטוי מובהק להבדל העמוק, בינ ינו לבין אויבינו. כך פעלנו בצה"ל למן יומה הראשון של המלחמה, ואנו גאים בכך.

אכן, מלאכת הטמעת הדין ואכיפתו בלחימה, אינה פ שוטה. אולם, כדברי השופט חיים כהן זכרונו לברכה, "מוטב שיידע כל מי שצריך לדעת, ששלטון החוק בישראל לעולם לא ייכנע לאויביה".

חברות וחברים,
פתחתי בווינסטון צ'רצ'יל, ועמו גם אסיים. בשנת אלף תשע מאות עשרים ושתיים, הגיע צ'רצ'יל, אז שר המושבות של בריטניה, לביקור בארץ ישראל. לקראת בואו, הורה ראש העיר תל-אביב, מאיר דיזינגוף, לקשט את העיר הצעירה בעצים.

מאחר שלא היה זמן מספיק לנטיעות – הוחלט לכרות עצי ברוש מחורשת מקווה ישראל, ולהציבם בחולות תל אביב.

כאשר התקרבה מכוניתו של צ'רצ'יל, החל הקהל להידחק, העצים נפלו, והגזעים הכרותים נחשפו. דיזינגוף היה כמובן נבוך מאוד, אך צ'רצ'יל טפח על שכמו ואמר: "מיסטר דיזינגוף, הקפידו להעמיק שורשיכם, שכן בלעדיהם, לא תחזיקו מעמד".

בניגוד לעצי תל אביב בסיפור, שורשיה של מדינת ישראל, ושל מערכת המשפט בישראל, עמוקים הם. אבותינו דאגו לכך, ואנו נהנים מפריים; וגם לנו – היושבים באולם זה – תפקיד חשוב בשמירתם, ובהעמקת אחיזתם באדמה. עצים אלה, כמאמר המשנה במסכת אבות, כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בהם – אין הן מזיזות אותם ממקומם.

תודה רבה לכולכם והמשך כנס מוצלח ופורה.