דף מידע לנפגעי עבירה

זכויות נפגעי עבירה בהליך הפלילי המתקיים בבית דין צבאי

חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, קובע את הזכויות הנתונות לנפגעי ולנפגעות עבירה, לאורך ההליך הפלילי בעניינו של הפוגע.

בדף מידע זה יפורטו בקצרה שלביו העיקריים של ההליך הפלילי, ויוסברו זכויותיהם של נפגעות ונפגעי עבירה. 

מידע נוסף על החוק ועל ההליכים המשפטיים המתנהלים במערכת המשפט בצה"ל, ניתן למצוא באתר הפרקליטות הצבאית.

שלבים עיקריים בהליך פלילי

• הגשת תלונה
  כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה הצבאית החוקרת, ובכל תחנה של משטרת ישראל. ייתכן שתלונה שהוגשה ביחידה מסוימת, תועבר לטיפול יחידה אחרת. ככלל, כאשר מדובר באירוע שאירע במסגרת השירות הצבאי - יש להגיש התלונה למשטרה הצבאית החוקרת.
• הליך חקירה
  המשטרה הצבאית החוקרת מאתרת חשודים וחוקרת אותם בחשד לעבירה, לרבות בעקבות תלונה של נפגע או נפגעת עבירה. במקרים מסוימים המשטרה מעכבת חשודים או עוצרת אותם לצורך החקירה, ולעיתים הם משוחררים למעצר פתוח (כלומר, ריתוק לתחומי היחידה) או שמשוחררים בתנאים מסוימים. במהלך החקירה, המשטרה מבקשת לעיתים מנפגע או מנפגעת העבירה להשתתף בפעולות חקירה נוספות, מעבר למסירת עדות, למשל עימות מול החשוד, באופן מבוקר ומתועד, בדיקת פוליגרף ומסדר זיהוי. במקרים מסוימים, לאחר הגשת התלונה ובחינתה - התיק עובר לטיפול פיקודי ביחידה, אשר יכולה לנקוט בעניינו של החשוד צעדים סגליים או פיקודיים, לרבות העמדה לדין משמעתי. ייתכן כי החשוד ייעצר במהלך החקירה, ואף לאחריה. החלטה בעניין זה תתקבל בהתאם למכלול הנסיבות ולקיומן של עילות מעצר כמתחייב בדין.  
• העברת תיק החקירה לתביעה הצבאית לאחר סיום החקירה, המשטרה הצבאית החוקרת מעבירה את תיק החקירה לתביעה הצבאית. לעיתים ובהתאם לצורך, התיק יכול לחזור למשטרה הצבאית החוקרת לצורך ביצוע פעולות חקירה נוספות, לשם השלמת החקירה. 
• החלטת התביעה

לאחר בחינת תיק החקירה, התביעה הצבאית יכולה לקבל אחת מההחלטות הבאות:

להגיש כתב אישום פלילי לבית הדין הצבאי;

להורות על העמדת החשוד לדין משמעתי בפני קצין שיפוט מוסמך (מפקד);

להעביר את הטיפול למישור הפיקודי, לשיקול דעת המפקדים;

לסגור את תיק החקירה.

בנוסף, התביעה הצבאית יכולה, במקרים המתאימים, להמליץ על צעדים פיקודיים וסִגליים המוגדרים בפקודות הצבא (למשל, נזיפה פיקודית, השעיה, הדחה ועוד). הסמכות להחליט בעניינים אלה נתונה למפקדים ולא לתביעה הצבאית.

• מעצר עד תום ההליכים במקרים בהם מוגש כתב אישום, מוסמך בית הדין, בהתאם לבקשת התביעה ולכללים המשפטיים, להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. בית הדין הצבאי רשאי גם להורות על מעצרו הפתוח, או על שחרור הנאשם בתנאים מגבילים.
• פתיחת המשפט: דיון הקראה בתחילת המשפט מקריא בית הדין הצבאי את כתב האישום לנאשם, ושואל מה תשובתו לאישום. הנאשם רשאי לא להשיב, להודות בכתב האישום או לכפור בעובדות המפורטות בכתב האישום, וכן לטעון לקיומן של עובדות נוספות.
• שלב בירור האשמה אם נאשם כופר באשמה, ממשיך המשפט לשלב הבאת הראיות - תחילה ראיות מטעם התביעה הצבאית, ולאחר מכן - ראיות מטעם הנאשם. הנפגע או הנפגעת לא תמיד נקראים להעיד, אך אם הם מזומנים - עליהם להתייצב, ולהעיד אמת. ככלל, לפני מועד הדיון בו נפגעי העבירה יעידו, הם יזומנו לפגישה במשרדי התביעה, לקבלת הסבר על מהלך הדיון שבו תימסרנה עדויותיהם, ולצורך הכנתם לקראת הדיון. במהלך הדיון, כל עד נחקר תחילה על ידי הצד שהזמין אותו, לאחר מכן על ידי הצד שכנגד ("חקירה נגדית"), ולפעמים שוב על ידי הצד שהזמין אותו או על ידי בית הדין. 
• הכרעת דין לאחר שמיעת הראיות, נותן בית הדין הצבאי הכרעת דין - החלטה מנומקת בכתב על הרשעת הנאשם או על זיכויו.  
• גזר הדין אם בית הדין הצבאי מחליט להרשיע את הנאשם, נערך דיון ביחס לגזר דינו, כלומר בדבר העונש או העונשים שיוטלו עליו. דיון זה נקרא "טיעונים לעונש". גם בשלב זה, הצדדים יכולים להגיש ראיות ולחקור עדים, ונפגע או נפגעת העבירה עשויים גם הם להעיד בשלב זה, אם הם מעוניינים בכך. לאחר הטיעונים לעונש, מוסר בית הדין הצבאי את החלטתו בנוגע לעונשו של הנאשם.  עד לשלב זה, זכאים נפגעי העבירה להגיש לבית הדין הצבאי, באמצעות התובע הצבאי, מסמך המפרט את הפגיעות והנזקים שהעבירה גרמה להם ("הצהרת נפגע עבירה"). נפגעי העבירה עשויים להידרש להעיד בפני בית הדין על הדברים שמסרו בהצהרתם. 
• הסדר טיעון במקרים מסוימים, התביעה והנאשם מגיעים להסכמות ביניהם, למשל שהנאשם יודה שהוא ביצע את העבירה ושהצדדים יבקשו יחדיו מבית הדין הצבאי עונש מוסכם. הסכמה זו, נקראת
• "הסדר טיעון" ההסכמות בין התביעה לנאשם יכולות להיות באשר לסעיפי האישום, לפרטים בכתב האישום, לעונש המוסכם שיושת על הנאשם, או לנושאים אחרים הקשורים בתוצאת המשפט. הסדר טיעון כפוף לאישורו של בית הדין הצבאי. 
• ערעור לתביעה הצבאית ולנאשם יש זכות לערער על פסק הדין בפני בית הדין הצבאי לערעורים. בערעור, יכול לבקש הנאשם לזכותו מהעבירות בהן הורשע, או להקל בעונשו. התביעה הצבאית יכולה לבקש להרשיע את הנאשם או להחמיר בעונשו. 
• פומביות הדיון הדיונים בבית הדין הם בדרך כלל פומביים, אך בנסיבות מסוימות רשאי בית הדין לקבוע שדיון יתנהל בדלתיים סגורות, ואז אסור לקהל להיכנס לדיונים ואסור לאף אדם לפרסם כל פרט מהדיון. סגירת דלתיים נעשית, בין היתר, כדי להגן על המתלונן, המתלוננת או הנאשם בעבירת מין, כדי לאפשר לעדים להעיד בחופשיות או כדי להגן על קטין או חסר ישע.  נפגע או נפגעת עבירה והאדם שמלווה אותם, רשאים להיות נוכחים גם בדיונים המתנהלים בדלתיים סגורות, אלא אם בית הדין הצבאי אסר זאת. 

זכויותיך בהליך הפלילי

אלו זכויותיך כנפגע/ת עבירה:

• את/ה זכאי/ת לכך שמי שמטפל בתלונתך ובהליכים בקשר לפגיעה בך ינהג בך תוך התחשבות, שמירה על כבודך, הגנה על פרטיותך ובתוך פרק זמן סביר.

• את/ה זכאי/ת להגנה, ככל הניתן, מפני החשוד או הנאשם וכן מפני קרובים שלו או אנשים מטעמו. אם את/ה חושש/ת מפגישה עם החשוד או הנאשם בבית הדין הצבאי, תוכל/י להתקשר למזכירות בית הדין שבו העניין נדון ולבקש לחכות עד לתחילת הדיון באזור נפרד. מספרי הטלפון של בתי הדין מופיעים בסוף מסמך זה.

• את/ה זכאי/ת לכך שיינתן לך מידע על שירותים וארגונים שמסייעים לנפגעי ולנפגעות עבירה, בין אם הם ניתנים על ידי המדינה ובין אם הם ניתנים לא על ידי המדינה. בסוף מסמך זה, מצויים מספר מספרי טלפון רלוונטיים.

• את/ה זכאי/ת לכך שיסבירו לך את שלבי ההליך הפלילי, ואיך בדרך כלל מטפלים בתלונה. ההסבר הובא מעלה, ויפורט עוד בהמשך.

• את/ה זכאי/ת לקבל מידע על השלב שבו נמצא ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגעת, אלא אם יש איסור בדין למסור מידע זה או אם מסירת המידע עלולה לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם.

• בפרט, את/ה זכאי/ת לקבל מידע:
  • על העברת תלונתך לתביעה הצבאית;
  • על החלטה לא לערוך חקירה;
  • על החלטה לא לנקוט הליך כלשהו כלפי החשוד;
  • על החלטה להחזיק את החשוד או את הנאשם בתנאי מעצר פתוח (כלומר, במעצר ביחידה), במקרה בו המעצר הפתוח נועד להגן עליך;
  • על החלטה לשחרר את החשוד או את הנאשם בתנאים, וכן לקבל מידע על התנאים בהם שוחרר, במקרה בו תנאי השחרור נועדו להגן עליך;
  • על החלטה להעמיד את החשוד לדין משמעתי;
  • על תוצאות ההליך המשמעתי, במקרה בו החשוד הועמד לדין משמעתי;
  • על החלטה להעמיד את החשוד לדין פלילי.
  • במקרה שהחשוד הועמד לדין פלילי, את/ה זכאי/ת לעיין בכתב האישום, אלא במקרים הקבועים בחוק;
  • על החלטה בדבר ביטול כתב האישום;
  • על מועדי הדיון בבית הדין הצבאי, ועל מגבלה לגבי נוכחותך בדיון, מקום בו קיימת מגבלה כזו;
  • על הכרעת הדין ועל גזר הדין;
  • על הגשת ערעור על הכרעת הדין או על גזר הדין;
  • על מועדי הדיונים בערעור ועל פסק הדין בערעור.

החוקר או התובע המטפל יסבירו לך איך תוכל לקבל מידע זה.

• דע לך כי על חומר רפואי שנוגע אליך, או על חומר אחר שנוגע אליך ומצוי בידי פסיכולוג או עובד סוציאלי, חל חיסיון על פי דין. 
• בחלק מהמקרים מחליטה התביעה לסגור את התיק (כלומר, להפסיק את החקירה או לא להעמיד את החשוד לדין פלילי או משמעתי). במקרה כזה, את/ה זכאי/ת לקבל הודעה על כך, ולהשיג על ההחלטה. כלומר, לבקש שהחקירה תיפתח מחדש או שהחשוד יועמד לדין פלילי או משמעתי.

בהודעה, תוכל/י לבקש שיסבירו לך כיצד תוכל להגיש השגה.

• כאשר מתנהל דיון בבית הדין בקשר לעבירה, את/ה זכאי/ת להיכנס לאולם. בדרך כלל, הדיון הוא פומבי, ולכן את/ה זכאי/ת להגיע לדיון יחד עם מלווים, ככל שאת/ה מעוניינ/ת בכך. גם אם בית הדין הצבאי הורה על סגירת דלתיים, את/ה זכאי/ת להיכנס לדיון, אך בנוכחות של מלווה אחד בלבד. בית הדין הצבאי מוסמך, במקרים חריגים, להורות כי את/ה או מלווך אינכם רשאים להיכנס (כך, למשל, אם את/ה או מלוויך צפויים להעיד, תתאפשר כניסתכם לאולם רק אחרי עדותכם).

• אם בית הדין ירשיע את הנאשם בעבירה שממנה נפגעת, ניתן להגיש לבית המשפט מסמך המפרט את הנזק שהעבירה גרמה לך, מסמך זה נקרא "הצהרת נפגע עבירה".

את ההצהרה עליך למסור לתובע הצבאי המטפל בתיק עד לשלב הטיעונים לעונש, והתובע ימסור אותה לבית הדין הצבאי בשלב הטיעונים לעונש.

דע/י כי ישנה אפשרות שהנאשם או סניגורו, יוכלו לחקור אותך בבית הדין על הדברים שכתבת.

• אם בית הדין הרשיע את הנאשם בעבירה שממנה נפגעת, התובע הצבאי יכול לבקש מבית הדין הצבאי לחייב את הנאשם לשלם לך כסף כפיצוי על הפגיעה בך, בנוסף לכל עונש.[1]
• קיימת גם אפשרות להגיש תביעה אזרחית נגד מי שפגע בך כדי לקבל פיצוי על הפגיעה. את התביעה אפשר להגיש בלי קשר להליך הפלילי המתנהל בבית הדין הצבאי או בבית משפט, אבל אם אדם הורשע, תוכל להגיש את פסק הדין כדי לבסס את תביעתך.

אם נפגעת מעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק את/ה זכאי/ת, בנוסף לזכויות שלעיל, לזכויות הבאות:

• שלא ישאלו אותך במשטרה, במצ"ח או בבית הדין הצבאי על ההתנהגות ועל ההרגלים שלך בנושא מין, אלא אם אלו שאלות שמותר לשאול לפי החוק.

• שבגביית עדותך בנוגע לעבירת מין, תבחר/י את מין החוקר/ת, למעט בחריגים הקבועים בחוק.

• שבגביית עדותך ילווה אותך כל אדם נוסף בהתאם לבחירתך ולרצונך, לרבות קצינת סיוע וליווי מטעם מהו"ת (אשר תוודא מראש באיזו תחנה תוגש התלונה ותתאם עבורך את מועד החקירה), כל עוד הדבר אינו פוגע בחקירה. ההחלטה למנוע כניסת מלווה לחקירה נתונה בידי הקצין הממונה על החקירה.

• אם בית הדין ירשיע את הנאשם בעבירה שממנה נפגעת ויפסוק כי עליו לרצות עונש מאסר בפועל, את/ה זכאי/ת לדעת מתי הוא מתחיל לרצות את העונש, מתי הוא יוצא לחופשה וחוזר ממנה, מתי הוא משתחרר וכן לקבל הודעה במקרה שהוא ברח.

בנוסף, אם יבקש האסיר מהוועדה לעיון בעונש (המקבילה לוועדת השחרורים האזרחית), משר הביטחון, מהרמטכ"ל או מהאלוף הרלוונטי להפחית או להקל בעונשו, או אם יבקש חנינה או הקלה בעונש מנשיא המדינה, את/ה זכאי/ת להביע עמדתך בעניין זה.

כמו כן, את/ה זכאי/ת לקבל מידע על החלטה להקל בעונשו של הנידון או לחון אותו.

אם נפגעת מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק, את/ה זכאי/ת, בנוסף לזכויות שלעיל, לזכויות הבאות:

• שהנאשם והסניגור המייצג אותו לא יקבלו את מספרך האישי, מקום שירותך הכתובת שבה את/ה גר/ה ועובד/ת ואת מספר הטלפון שלך, אלא אם החוק מרשה את העברת פרטים אלו, או שבית הדין ימצא שהם נדרשים להגנת הנאשם במסגרת ההליך הפלילי נגדו.

• לקבל את שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה.

• לקבל הודעה על כך שהחשוד או הנאשם בפגיעה בך נעצר על ידי המשטרה הצבאית החוקרת או משטרת ישראל, או ששוחרר לביתו.

• אם יוגש כתב אישום נגד הנאשם שפגע בך בגין עבירה של אינוס או ביצוע מעשי סדום בנסיבות אינוס, את/ה זכאי/ת לליווי ולקבלת ייעוץ בנוגע לזכויותיך מהלשכה לסיוע משפטי לנפגעי עבירות מין במשרד המשפטים, בנוסף לליווי לו את/ה זכאי/ת מגורמי הצבא.

ניתן להסתייע בקצינת הסיוע והליווי במהו"ת לצורך יצירת קשר עם הלשכה לסיוע משפטי, או לחילופין, לפנות אליה באופן עצמאי. פרטי ההתקשרות עם הלשכה לסיוע משפטי, מופיעים מטה.

• לקבל מידע על כוונת התביעה לבטל את כתב האישום נגד הנאשם שפגע בך, ולהביע את עמדתך ביחס לכך.

• אם ישנה כוונה להגיע להסדר טיעון עם הנאשם בעבירה שממנה נפגעת, את/ה זכאי/ת להביע את עמדתך ביחס לכך, אלא אם יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך.

• לקבל מידע על בקשה להעברת ההליך לערכאת שיפוט אזרחית, ואת ההחלטה בבקשה זו.

• לקבל מידע על החלטה להוציא צו פיקוח כלפי הפוגע,[2] ותנאי הפיקוח והמעקב.

• אם נפגעת מעבירת מין ובית הדין הרשיע אדם בשל הפגיעה בך, תוכל/י לבקש מבית הדין שיאסור על אותו אדם לגור, לעבוד או לשרת במקום שקרוב למקום המגורים, העבודה או השירות שלך, אם קירבה זו תגרום לך לנזק נפשי רציני. את הבקשה ניתן להגיש מיד אחרי שניתן גזר הדין או אם האדם נשלח למאסר - לקראת שחרורו.[3]

אם נפגעת מעבירת מין או אלימות חמורה במשפחה כהגדרתה בחוק, את/ה זכאי/ת, בנוסף לזכויות שלעיל, לזכויות הבאות:

• דע לך כי על חומר רפואי שנוגע אליך, או על חומר אחר שנוגע אליך ומצוי בידי פסיכולוג או עובד סוציאלי, חל חיסיון על פי דין.

בחלק מהמקרים, גורמי החקירה יפנו אליך ויבקשו כי תשקול אם לוותר על החיסיון שניתן לך על פי דין ביחס לחומרים כאלו. 

לפני שתחליט אם לוותר על החיסיון שניתן לך על פי דין, על גורמי החקירה ליידע אותך בעניינים המפורטים (ובתוך כך, גם לתת לך זמן סביר בנסיבות העניין להתייעץ עם עורך דין מטעמך או לקבל סיוע משפטי אם אתה זכאי לכך):

• הזכות שלא לוותר על חיסיון הראיה, או לוותר על חיסיון רק על חלק מהראיה.
• הזכות להתייעץ עם עורך דין, וזכאות לסיוע משפטי מטעם המדינה, בהתאם לפרט 11(ב) לחוק הסיוע המשפטי, לעניין שקילת הוויתור על החיסיון ולעניין הבעת עמדה לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי באשר להסרת החיסיון.
• המשמעות של ויתור על החיסיון ושל גילוי הראיה, לרבות האפשרות שראיה שהחיסיון אינו חל לגביה תימסר להגנה בידי התובע או בהחלטה שיפוטית, בכפוף להוראות הדין. 
• משמעות אי ההסכמה לוותר על החיסיון- בהיעדר הסכמה לוותר על החיסיון, וככל שהראיה נדרשת לצרכי חקירה, הגוף החוקר ישקול לפנות לבית המשפט או לבית הדין הצבאי בבקשה להסיר את החיסיון. בהיעדר הסכמה לוותר על החיסיון, לא ניתן יהיה להסיר את החיסיון ללא החלטה של בית משפט או של בית דין צבאי. 
• הזכות להביע עמדה לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי, אם הגוף החוקר יבקש מבית המשפט או מבית הדין הצבאי להסיר את החיסיון; והזכות להביע עמדה לפני התובע בטרם יעביר התובע את הראיה להגנה. 
• הזכות כי גם בעל המקצוע (רופא לעניין טיפול נפשי/ פסיכולוג/ עובד סוציאלי) יביע עמדה לפני בית המשפט או בית הדין הצבאי בדיון, אם תבקש זאת.

בכל שאלה ובכל התלבטות - את/ה מוזמנ/ת לפנות לפרקליטות הצבאית באמצעות פרטי ההתקשרות מטה. התביעה הצבאית עומדת לרשותך!

[1] לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006.

[2] לפי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004.