חוקת השיפוט הצבאי התש"ח-1948
חוקת השיפוט הצבאי התש"ח-1948 (1948)
בחודש ספטמבר 1948 פורסמה חוקת השיפוט הצבאי – הסדר זמני, בגדר תקנות לשעת חירום, שנועד לקיים את מערכת המשפט הצבאית עד לתחיקתו של חוק קבוע. בחוקה נקבעו קרוב ל-170 סעיפים, והיא שימשה בפועל כקודקס המשפטי המחייב של מערכת המשפט הצבאי, משך 7 שנים, עד ביטולו והחלפתו.
החוקה הייתה מסמך חשוב, שיצר מסד לשיפוט חיילים בבתי דין צבאיים, הגדיר מיהו "חייל" שעליו יחול השיפוט הצבאי, קבע את עצמאות מערכת המשפט הצבאית, את הזכות לסניגור צבאי ועוד, עד להחלפתה כאמור בשנת 1955, בחוק השיפוט הצבאי, שהיה חוק מקיף, בהיקף גדול כמעט פי ארבעה מהחוקה המקורית.
ואולם, הגם שהייתה קטנה ביחס לחוק השיפוט הצבאי שבה בעקבותיה, והגם שהייתה בתוקף אך לשנותיו הראשונות של צה"ל, בבחינות רבות, חוקת השיפוט הצבאי היא "ראשית הצירים" למערכת המשפט הצבאית בישראל.
הזרקור נכתב על ידי רס"ן יזהר יצחקי