טיפול באירועים חריגים במסגרת מלחמת "חרבות ברזל"

(פורסם במקור ביום 24.2.24 ועודכן ביום 3.8.24)

בהתאם לחובותיו בדין הישראלי והבין-לאומי צה״ל מקיים תהליכי בדיקה וחקירה של אירועים חריגים שאירעו במהלך פעילות מבצעית, ושלגביהם עולה חשד להפרת דין. על תהליך הבדיקה והחקירה, המתקיים גם במהלך מלחמת "חרבות ברזל", אמונה מערכת המשפט הצבאית, אשר בראשה עומדת הפרקליטה הצבאית הראשית (הפצ"רית). הפצ"רית כפופה מקצועית לדין בלבד, ופועלת בעצמאות מלאה. על החלטותיה ניתן להשיג בפני היועצת המשפטית לממשלה, וכן ניתן לעתור כנגד ההחלטות לבית המשפט הגבוה לצדק.

בדיקה וחקירה של אירועים מבצעיים

כל דיווח, תלונה או טענה על התנהגות פסולה לכאורה עוברים בחינה ראשונית, ללא תלות במקור המידע. המשרתים בצה״ל מחויבים לדווח על כל תקרית שמעלה חשד להפרה של הדין.

בחלק מהמקרים, המידע הראשוני מקים על פניו חשד סביר לביצוע עבירה פלילית (למשל, טענות קונקרטיות המבססות חשד סביר לביזה או להתעללות בעצורים). במצבים אלה, תינתן הוראה על פתיחה מיידית של חקירה פלילית, המבוצעת על ידי היחידה הארצית לחקירות מבצעיות במצ"ח.

לצד זאת, בעימות מזוין, מוות או פציעה של אזרחים, או נזק לרכוש אזרחי, למרות שהם תוצאה בלתי רצויה ומצערת, על פי רוב לא מעוררים, כשלעצמם, חשד סביר לביצוע עבירה פלילית, מכיוון שהם יכולים להיות תוצאה של פעילות מבצעית שבוצעה בהתאם לדין. במקרים מעין אלו, נדרש מידע נוסף על האירוע בכדי לקבוע האם קם חשד סביר לביצוע עבירה פלילית.

הבדיקה העובדתית הנדרשת מבוצעת, ככלל, על ידי מנגנון הבירור המטכ״לי, אשר אמון על ביצוע הערכות עובדתיות של אירועים מבצעיים חריגים.

עוד במהלך מבצע ״צוק איתן״, ובהתאם להמלצות ועדת טירקל, הנחה הרמטכ״ל דאז להקים את מנגנון הבירור המטכ״לי לבחינת אירועים חריגים. מאז, המנגנון מוסד כמנגנון קבוע, והוא צבר מיומנות, יכולות מקצועיות, וכלי עבודה המסייעים לו בביצוע ההערכה העובדתית.

בראש מנגנון הבירור המטכ״לי עומד קצין בדרגת אלוף, ובמסגרתו פועלים מספר צוותי בירור, המורכבים מקצינים בכירים בשירות סדיר ומילואים ומאזרחים עובדי צה"ל, ששירתו בתפקידים רלוונטיים במהלך שירותם הצבאי. כלל החברים במנגנון לא היו חלק משרשרת הפיקוד המבצעי במהלך המלחמה. חברי הצוותים הם בעלי מומחיות במקצועות צבאיים שונים (כמו מודיעין, ארטילריה, תהליכי תקיפה, וידע בשפה הערבית) והם מקבלים ייעוץ משפטי. המומחיות של הצוותים והעצמאות של המנגנון נועדו להבטיח שהתחקירים אותם הוא מבצע יהיו מקצועיים ועצמאיים.

למנגנון נתונות סמכויות של עורך תחקיר צבאי, לפי חוק השיפוט הצבאי, והוא רשאי לאסוף מידע בתוך צה"ל ומחוצה לו. בהתאם לחוק, משרתי צה״ל מחויבים לשתף פעולה בבדיקות המנגנון.

במהלך מלחמת "חרבות ברזל" המנגנון הוביל פיתוח של מערכות מבצעיות חדשות אשר שיפרו באופן ניכר את יכולות התיעוד ואיסוף המידע הנדרש לתחקור אירועים מבצעיים.

בתום ההערכה העובדתית, החומרים שנאספו מועברים לבחינת הפרקליטות הצבאית לשם גיבוש החלטה בדבר פתיחה בחקירה פלילית. המנגנון רשאי גם להמליץ לגורמים הרלוונטיים בצה"ל על הפקת לקחים מבצעיים. ככל שנדרש, הפרקליטות הצבאית יכולה לבקש חומרים נוספים הנדרשים לקבלת החלטה מהמנגנון, או מגופים אחרים בצה״ל.

אם המידע הקיים מצביע על חשד סביר לביצוע עבירה פלילית המצדיק בנסיבות העניין חקירה פלילית –תורה הפצ"רית על פתיחה בחקירת מצ״ח. אם נמצא שאין הצדקה לכך, הפצ"רית רשאית להפנות את האירוע למפקדים ולהמליץ על נקיטת צעדים משמעתיים ופיקודיים נגד המעורבים. בתוך כך, הפצ״רית יכולה להמליץ על העמדה לדין משמעתי של המעורבים באירוע. בנוסף, ניתן להמליץ על צעדים כגון הערה פיקודית, אזהרה או נזיפה, וכן השעייה או הדחה מתפקיד.

מלחמת "חרבות ברזל"

מאז תחילת המלחמה, הורתה הפצ״רית על פתיחה בחקירה ב-74 מקרים בהם התעורר חשד לביצוע עבירה פלילית. מתוכן: 44 חקירות נוגעות למוות של עצורים בחזקת צה"ל (בהתאם למדיניות נפתחת חקירה באופן מיידי בכל מקרה של מוות של אדם בעת מעצרו); 8 חקירות בחשד ליחס לא נאות כלפי עצורים; 3 חקירות בחשד להרס רכוש אזרחי לא מוצדק; 13 חקירות בחשד לביזה וגניבות אמל"ח; ו-6 חקירות בחשד להפעלת כוח לא חוקית.

מלחמת "חרבות ברזל" היא חסרת תקדים בעצימותה, בהיקפה ובמשכה, וצה"ל פעל באופן רחב היקף במסגרתה. מכלל פעילות עצימה זו, יותר מ-1,000 אירועים מבצעיים זוהו כדורשים הערכה עובדתית על ידי  מנגנון הבירור המטכ״לי, והופנו לבדיקתו. אירועים אלו כוללים, בין היתר, אירועים בהם נטען לפגיעה בנכסים ועובדים של ארגוני סיוע הומניטרי; אירועים בהם נטען לפגיעה במחסות עקורים; אירועים בהם נטען לפגיעה בתשתיות החיוניות לאוכלוסייה; אירועים בהם נטען שנהרגו מספר רב של אזרחים; ואירועים בהם נטען לפגיעה במוסדות או עובדי רפואה. עד כה, המנגנון אסף מידע על אודות מאות אירועים מהלחימה הנוכחית. מידע זה כולל, בין היתר, מידע מרשתות גלויות על האירוע, הנחיות צבאיות רלוונטיות לאירוע, זיהוי היחידה המעורבת באירוע, מידע מבצעי על האמצעים שהיו בשימוש באירוע, ומידע אודות פעילות האויב שעשויה הייתה להשפיע על תוצאות האירוע או של השיקולים המבצעיים, ותחקור של מפקדים המעורבים לכאורה באירועים.

מטבע הדברים, בדיקות וחקירות בעיצומה של מלחמה, במיוחד כאשר היא כוללת פעילות קרקעית, מעוררות אתגרים מעשיים משמעותיים. זאת, בפרט בשים לב להיקפה ועצימותה של המלחמה הנוכחית, ובראי אופי פעילות האויב. צה״ל מתמודד עם אתגרים אלו ככל הניתן, אך ביצוע הבדיקות והחקירות נותר מורכב ואורך זמן. , ו"ערפל הקרב"  והיעדרה של זירת אירוע ממנה ניתן לאסוף ראיות פורנזיות משפיע על יכולות איסוף המידע והתחקור.

צה״ל מחויב לבחינת טענות להתנהגות פסולה או להפרה של הדין מצד כוחות צה״ל, ונוקט צעדים מתאימים כלפי המעורבים באירועים. צה״ל פועל כל העת לשמור כי הליכי הבדיקה והחקירה יהיו אפקטיביים ככל הניתן.