מפקדי היחידה בעבר

סגן-אלוף ד"ר אברהם גורלי ז"ל | 1948

ד"ר אברהם גורלי נולד בשנת 1910 בקובל שבווהלין. למד משפטים באוניברסיטת וילנה וכעבור שנתיים עבר ללמוד באוניברסיטת ורשה, שם סיים את לימודיו. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים ומשנת 1936 היה עו"ד ובמקביל פעיל בארגון "ההגנה". מילא תפקידים שונים, בהם שומר, מפקד עמדה, קצין תרבות, קצין ביטחון, קצין זהירות וקצין מטה במחוז ירושלים; לבסוף היה ממונה על משפטי חברי "ההגנה" בירושלים וכיהן סנגור לאסירי הארגון בבתי הדין של ממשלת המנדט.

בנוסף, פעל לפיתוח ההשכלה המשפטית בארץ. הוא ייסד את "הספרייה המשפטית" ובמסגרתה ערך והוציא ספרי חוק ומשפט. כן פרסם במשך שנים בעיתונות העברית בארץ מאמרים בנושאים מדיניים ובקשר ליחסי היישוב עם ממשלת המנדט. ביוני 1945 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים.‏

עם פרוץ מלחמת השחרור התמנה לתפקיד התובע הכללי (התוכ"ל) הראשי של "ההגנה" (ראש השירות המשפטי של הארגון), ועם הקמת צה"ל היה לתובע הכללי הראשון של צה"ל, בדרגת סגן-אלוף. גורלי עיצב את פעילות השירות המשפטי, גייס לשורותיו משפטנים והתעקש על מעמד התובעים הכללים בחטיבות צה"ל השונות (כך דרש שדרגתו של התובע, תפחת אך בדרגה אחת מזו של מפקד החטיבה). השירות המשפטי בפיקודו עסק רבות בתיקי ביזה, התנהגות לא-הולמת של חיילים במהלך המלחמה וכן בעבירות של היעדר מהשירות. גורלי כתב נוסח חדש לחוקת השיפוט הצבאי. בחודש דצמבר 1948 סיים את תפקיד התוכ"ל והשתחרר מצה"ל.

עם שחרורו עסק בעריכת דין, עד אשר נהרג בתאונת דרכים והוא בן 44.

 

אלוף-משנה אהרון חוטר-ישי ז"ל | 1948 – 1950

אהרון חוטר-ישי, הפרקליט הצבאי הראשון, נולד בשנת 1905 באוקראינה ועלה לארץ בגיל שמונה. הצטרף לארגון "ההגנה" והיה פעיל בו. לאחר סיום לימודי המשפטים, היה לעורך דין מוכר. משך שנים ייצג את חברי ארגוני המחתרות בבתי משפט מנדטוריים. על פעילותו זו כתב את ספרו "בקו ההגנה".

התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה והתקדם בסולם הדרגות עד לדרגת קפטן. במסגרת פעילותו בבריגדה היהודית, היה פעיל בעזרה לפליטי המלחמה היהודים, תחום בו עסק גם שנים בהמשך במדינת ישראל. שנים לאחר מכן, העיד גם במשפט אייכמן. על פעילותו זו, הרחיב בספרו "הבריגאדה ושארית הפליטה".

במלחמת השחרור התמנה כקצין מנהלה בחטיבה 7 והקים בה מנגנון משפטי בהשראת מודל הצבא הבריטי. נקרא ע"י בן-גוריון לשמש כתובע מיוחד במשפטים כנגד חברי ארגון הלח"י שנאשמו ברצח הרוזן ברנדוט וכן הוטל עליו לחבר הצעה לחוקת שיפוט צבאי. לאחר מכן החליף את ד"ר גורלי ז"ל כתובע הכללי. חקר את פרשת טוביאנסקי ובעקבות המלצותיו נערכו שינויים במבנה מערכת המשפט הצבאית. כפרקליט צבאי ראשי ראשון, הקים את היחידה במתכונתה המוכרת לנו כיום, כשבבסיסה תפקיד הפרקליט הצבאי. פעל לאיוש תפקידי התובעים, הסניגורים והשופטים הצבאיים (שהיו חלק מהפרקליטות הצבאית). נאבק על עצמאותה של המערכת השיפוטית הצבאית ונחל הישגים בתחום.

לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 1950, חזר להיות עו"ד פרטי, אולם המשיך להיות מעורב בעיסוקים ציבוריים רבים. נפטר בשנת 2003, בגיל 98.

 

אלוף-משנה אהרון מויאל ז"ל | 1950 – 1953

אהרון מויאל נולד בשנת 1914 בישראל. סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, ואת לימודיו המשפטיים בלונדון. כאשר שב ארצה, עבד במשרדו של עורך דין דוד גויטיין.

במלחמת העולם השניה הצטרף לצבא הבריטי ושירת בו כקצין.

בשנת 1948, עם פרוץ מלחמת העצמאות, גויס לצה"ל ושימש תובע ראשי בחיל האוויר וכסגן הפרקליט הצבאי הראשי.

בשנת 1950 השתחרר ועבד במשרד המשפטים, אך כבר באותה שנה נקרא לשוב אל השירות הצבאי ולהתמנות לפרקליט צבאי ראשי בדרגת אלוף-משנה. שימש פצ"ר בעת פרסום התוכנית האסטרטגית המחודשת לפעילותו של צה"ל ("תוכנית 18 הנקודות"), שהגה ראש הממשלה בן-גוריון ביחד עם הרמטכ"ל, רא"ל מרדכי מקלף.

לאחר סיום תפקידו כפצ"ר, מונה למנכ"ל משרד הפנים ומילא מגוון תפקידים ציבוריים נוספים, כגון חברות במועצת רשות השידור וחברות בוועדה לשחזורה ההיסטורי של יפו. נפטר בשנת 1968, בן 53 במותו.

אלוף-משנה ד"ר מאיר זוהר ז"ל | 1953 – 1961

ד"ר מאיר (מישה) זוהר נולד בשנת 1910 ברוסיה. את לימודי המשפטים סיים באוניברסיטת וורשה. היה חבר באגודת הסטודנטים היהודיים בפולין ושירת בחיל התותחנים הפולני בדרגת סגן. בשנת 1939 עלה ארצה והצטרף לאירגון "ההגנה". במהלך מלחמת השחרור מילא תפקידי מנהלה בחיל האפסנאות וההנדסה.

בשנת 1950 הוסמך לעריכת דין, והצטרף כקצין ייעוץ מקצועי לפרקליטות הצבאית. במהלך שירותו מילא גם תפקידים בתחום התביעה. לאחר מכן שימש כסגן פרקליט צבאי ראשי. בשנת 1952 מונה לסגן נשיא בית הדין לערעורים, ובשנת 1953 מונה לפרקליט צבאי ראשי. שימש בתפקיד זה כשמונה שנים.

בתקופתו כפצ"ר יזם את חקיקת חוק השיפוט הצבאי, אשר נועד להחליף את חוקת השיפוט הצבאי – התש"ח, וליצור נורמה מקיפה של המשפט הצבאי. זוהר היה חבר בוועדת הניסוח של החוק וליווה מקרוב את תהליכי חקיקתו ומאוחר יותר גם את קבלתו בצה"ל ויישומו. זוהר אף נחשב ידען גדול בתחום המשפט הצבאי ופירסם מספר מאמרים בולטים בתחום המשפט הצבאי ופעילות בתי הדין הצבאיים. כפצ"ר, ייצג ד"ר זוהר את ישראל וצה"ל בקונגרסים בין-לאומיים.

בשנת 1961, בעודו בתפקיד הפצ"ר, נפטר ד"ר מאיר זוהר ממחלה קשה, בהיותו בן 51.

תת-אלוף מאיר שמגר ז''ל | 1961 – 1968

מאיר שמגר (שטרנברג) נולד בשנת 1925 בעיר גדנסק (דנציג), היום בפולין. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1939 והצטרף לארגון האצ"ל. בשנת 1944 הוגלה ע"י שלטונות המנדט לאריתריאה ושב ארצה בקום המדינה.

התגייס לצה"ל ושירת בפרקליטות הצבאית. כראש ענף ייעוץ וחקיקה, היה אחד ממנסחי חוק השיפוט הצבאי ופעל לקידום חקיקתו בכנסת. בשנת 1961 מונה לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי.

כפצ"ר פעל לחיזוק העצמאות של הפרקליטים והתובעים ואף פעל לקביעת הוראת פיקוד עליון לפיה פרקליט צבאי אינו כפוף במילוי תפקידו אלא למרות הדין. אחד מהישגיו הבולטים הוא הכנת היחידה לקראת מלחמת ששת הימים. ביוזמתו נערך מאמץ רב-שנים ביחידה להכנת מערך היועצים המשפטיים באזורי הממשל וכתיבת מדריך מפורט בתחום הממשל, אותו כתב בעצמו. לצד פעילותו המשפטית כפצ"ר, סיים גם קורס מג"דים. בשנתו האחרונה כפצ"ר, מונה גם לשמש כיועץ המשפטי למשרד הביטחון. שמגר עיצב את המדיניות המשפטית ביחס לתפיסה הלוחמתית באזורי איו"ש ואזח"ע.

שמגר מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אותו מילא משנת 1968 ועד שנת 1975. בשנה זו מונה לשופט בית המשפט העליון ובשנת 1983 מונה לנשיאו, תפקיד אותו מילא עד לשנת 1995. הטביע חותם בל-ימחה בתפקידיו כיועץ משפטי לממשלה וכשופט עליון על המשפט בישראל.

כיהן כיושב ראש מספר ועדות הנושאות את שמו, בהן הוועדה לתיקון חוק השיפוט הצבאי, ועדה לחקר הטבח במערת המכפלה, ועדה לחקירת פרשת בראון-חברון ודרכי מינויו של היועץ המשפטי לממשלה, ועדה לחקר רצח ראש הממשלה רבין ז"ל, ועדה בענין צלילות אנשי השייטת בקישון ולאחרונה ועדה שבחנה והמליצה על עקרונות המו"מ לפדיון שבויים.

בשנת 2019 הלך לעולמו. 

לחיבור על תרומתו להתפתחותם של דיני הצבא והמעצר מאת אלוף (מיל') ד"ר מנחם (פכו) פינקלשטיין לחץ כאן

 

 

אלוף-משנה ד"ר צבי הדר | 1968 – 1973

צבי הדר נולד בישראל בשנת 1929. בשנת 1944 הצטרף לארגון "ההגנה" ונלחם במלחמת השחרור, בה שימש כמפקד מחלקה בחזית המצרית. עם שחרורו מצה"ל למד כלכלה ומשפטים.

התגייס לפרקליטות הצבאית ערב מבצע סיני ושימש כתובע הצבאי של סיני במבצע "קדש". עוד מילא תפקיד כראש מדור הדרכה וכן סנגור ופרקליט דרום. סיים לימודי דוקטורט במשפטים באנגליה. את עבודת הדוקטורט כתב על הגנת רכוש פרטי במלחמה.

בשנת 1968 התמנה לפרקליט הצבאי הראשי ומילא תפקיד זה עד לשנת 1973. בתקופתו התבסס הממשל הצבאי בשטחים והפרקליטות הצבאית מיסדה את פעילותם של היועצים המשפטיים וכן של בתי המשפט הצבאיים באזורים אלה.

השתחרר מצה"ל בחודש יוני 1973 ופנה למגזר הפרטי. בשנות השמונים ייצג את עיזאת נפסו בהליכים הצבאיים כנגדו במספר ערכאות, עד לזיכויו ממרבית העבירות בבית המשפט העליון.

 

תת-אלוף צבי ענבר ז"ל | 1973 – 1979

נולד בשנת 1935 בישראל. התגייס בשנת 1952 לצה"ל ושירת כקצין מטה בפיקוד הצפון וביחידת הממשל. כקצין ממשל שיתף פעולה עם הפרקליטות הצבאית בהכנות לקראת מלחמת ששת הימים ובין היתר עסק בהשגת נוסח חוקי מדינות ערב ובניסוח תקנות בשטחים שייתפסו.

תוך כדי שירותו הצבאי סיים לימודי משפטים בבית הספר למשפט וכלכלה בתל אביב. בשנת 1965 עבר לפרקליטות הצבאית ושימש בתפקידי סנגוריה ותביעה. במלחמת ששת הימים שימש כיועץ משפטי בחזית הדרום ומונה ליועץ המשפטי הראשון לחבל עזה ומאוחר יותר לפרקליט מרכז.

בחודש יוני 1973 מונה לתפקיד הפצ"ר אותו מילא עד לשנת 1979. פיקד על היחידה בזמן מלחמת יום הכיפורים ומבצע ליטאני. במסגרת תפקידו ייצג את צה"ל בוועדות בין-לאומיות שונות בתחום דיני המלחמה. הורה על הגשת כתב אישום כנגד אלוף ברקאי, מפקד חיל הים, בגין ניסיון לאונס.

לאחר שחרורו מונה לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת, אותו מילא כעשרים שנים. כחוקר ההיסטוריה של הפרקליטות הצבאית והמשפט הצבאי, פרסם ענבר את ספרו "מאזניים וחרב". משך שנים פרסם מדור קבוע בכתב העת "משפט וצבא" – "רבותי ההיסטוריה".

נפטר בשנת 2009.

 

תת-אלוף דב שפי | 1979 – 1984

נולד בשנת 1933 בתל-אביב. למד משפטים באוניברסיטה העברית כעתודאי למשפטים והיה לעתודאי הראשון שהתמנה לתפקיד הפצ"ר. בפרקליטות הצבאית שימש עוזרו של שמגר בענף הייעוץ והחקיקה וראש מדור הדרכה, תפקיד בו עסק בהכנה למלחמת ששת הימים. לאחר מכן שימש כיועץ המשפטי הראשון ליהודה ושומרון. כראש ענף דין בין-לאומי השתתף בוועידות בין-לאומיות בתחום הדין הבין-לאומי. בנוסף, שירת כעוזר מתאם הפעולות בשטחים וכן כחבר משלחת ישראל לאו"ם.

מונה כפצ"ר בשנת 1979 וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1984. פיקד על היחידה בזמן מלחמת שלום הגליל. עסק רבות בזמן המלחמה בסוגיות הקשורות בשהיית צה"ל בלבנון, בטיפול במחבלים שנשבו במלחמה ובפרסום אגרת לחיילים אודות האיסורים המשפטיים במלחמה. כפצ"ר פעל להגדלת תפקידי האל"ם ביחידה וכן לקביעת תג-יחידה לפרקליטות הצבאית. הקדיש תשומת רבה לנושאי הדרכה.

לאחר שחרורו מצה"ל מונה לתפקיד היועץ המשפטי למשרד הביטחון ולתפקיד ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון. עוסק בהוראת דיני צבא.

 

אלוף בן ציון פרחי | 1984 – 1986

נולד בבולגריה בשנת 1937 ועלה ארצה בגיל 10. התגייס לצה"ל בשנת 1957 לחיל ההנדסה. במהלך שירותו הצבאי החל ללמוד משפטים בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב ובסיומם עבד כעורך דין פרטי. לחם במלחמת ששת הימים כסגן מפקד פלוגת הנדסה בסיני. במלחמת ההתשה שירת באזור תעלת סואץ ועסק בהקמת קו בר לב.

התגייס לפרקליטות הצבאית ומילא בה את תפקיד ראש ענף הפיקוח המשפטי ופרקליט מרכז. שימש כשופט יחידת בתי הדין הצבאיים וכנשיא בית הדין הצבאי המיוחד בין השנים 1986 - 1996. מונה לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי בשנת 1984 ומילא תפקיד זה עד לשנת 1986.

כפצ"ר עסק בפרשת קו 300 והחליט על העמדתו לדין משמעתי של איציק מרדכי בגין מעורבותו באירוע, זאת חרף המלצת היועץ המשפטי על העמדה לדין פלילי בגין עבירות אלימות. עוד עסק כפצ"ר בקידום המלצות ועדת שמגר לתיקון חוק השיפוט הצבאי. לאחר תיקון החוק, מונה כנשיא יחידת בתי הדין הצבאיים והיה מפקדה הראשון בעל הכשרה משפטית, ובה הועלה לדרגת אלוף. כיהן בתפקיד זה עשר שנים ופרש מצה"ל בשנת 1996. לאחר מכן שימש משך כארבע עשרה שנים כמנכ"ל "קרנית". בשנת 1997 היה חבר בוועדת עברי שחקרה את "אסון המסוקים".

 

תת-אלוף אמנון סטרשנוב | 1986 – 1991

נולד בשנת 1947 בישראל ולמד משפטים במסגרת לימודי העתודה. כעתודאי לחם במלחמת ששת הימים והתגייס לפרקליטות בשנת 1968. מילא תפקידים שונים בתביעה הצבאית, כתובע פיקודי, פרקליט וכתובע צבאי ראשי. ניהל את התביעה כנגד המחבלים מפיגועי מלון סבוי ואוטובוס הדמים, כנגד מפקד חיל הים אלוף מיכאל ברקאי וכן כנגד אזרחים שפגעו בחיילי צה"ל בזמן פינוי סיני. היה לנציג היחידה הראשון שיצא לשנת לימודים בבית הספר למשפט צבאי של צבא ארה"ב. עם חזרתו מונה לתפקיד נשיא בתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון וכן לתפקיד סגן הפרקליט הצבאי הראשי.

בשנים 1986 – 1991 כיהן בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי. פיקד על היחידה בתקופת האינתיפאדה הראשונה והתווה את המדיניות בתחום ההעמדה לדין, הוראות הפתיחה באש, מדיניות השימוש בכוח וכן השימוש באמצעים מנהליים כגון גירוש, הריסת בתים ומעצרים מנהליים. טיפל בפרשות יהודה מאיר ועיזאת נפסו וכן בפרשת רמי דותן. בספרו "צדק תחת אש", סקר את עשיית הפרקליטות הצבאית בתקופה האינתיפאדה הראשונה.

עם שחרורו מונה לתפקיד שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב עד לפרישתו בשנת 2002. עוסק כיום בבוררות במגזר הפרטי.

 

אלוף אילן שיף | 1991 – 1995

נולד בשנת 1945. סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית. בפרקליטות הצבאית מילא שורת תפקידים, בהם סגן התובע הצבאי הראשי ופרקליט פיקוד מרכז. בתפקיד התובע הצבאי הראשי שימש כתובע כנגד הקמצ"ר ברוך ארבל. מונה לתפקיד הסצ"ר ובמסגרתו פעל לביטול הכפיפות הפיקודית של הסנגורים לפרקליט הפיקודי. כסצ"ר ייצג את הרמטכ"ל רא"ל רפאל איתן ("רפול") ז"ל בפני ועדת כהן לחקר הטבח בסברה ושתילה.

במהלך כהונתו כסגן הפצ"ר, נשלח למשך שנה ללימודי תואר שני בביה"ס של הפרקליטות הצבאית בארצות הברית. בתום כהונה זו התמנה לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי בשנת 1991.

כפצ"ר נדרש רבות לתיקי תאונות אימונים, בתקופה של מתיחות רבה מול משפחות החילים ומול הגורמים הצבאיים ואף מול היועץ המשפטי לממשלה. בכללם התיק בעניינו של אלי אישה ז"ל, אסון הכבל ופרשת שדיאל, וכן אסון צאלים ב', בו כתב חוות דעת מקיפה שהתייחסה למעורבותם של בכירי צה"ל, לרבות הרמטכ"ל, בפרשה זו.

כפצ"ר עסק גם בליווי התהליך המדיני שהתנהל באותן שנים; בתקופתו נערכה היחידה מחדש בעקבות יציאת צה"ל ממרכזי הערים הפלסטיניות. בנוסף, יזם את הקמת ביה"ס למשפט צבאי.

לאחר תום תפקידו כפצ"ר מונה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים בדרגת אלוף עד לשנת 2001. עם פרישתו נתמנה לשופט בית המשפט המחוזי בחיפה וסגן נשיא בית המשפט, בתפקיד זה כיהן עד לפרישתו מכהונת שיפוט בשנת 2014.

 

תת-אלוף אורי שהם | 1995 – 2000

נולד בשנת 1948 בעיראק ועלה ארצה בגיל 3. למד משפטים באוניברסיטה העברית כעתודאי, אולם בתחילת שירותו הוצב בחיל ההנדסה. בשנת 1974 הצטרף לפרקליטות הצבאית וביצע בה תפקידים שונים בתחום התביעה. יצא לשנת לימודים בבית הספר למשפט צבאי של צבא ארצות הברית, ולאחר מכן מילא את תפקיד התובע הצבאי הראשי וסגן פצ"ר. כאשר הוקמה ערכאת בית המשפט הצבאי לערעורים בשטחים, התמנה לנשיאה הראשון בדרגת תא"ל, תפקיד אותו מילא במשך האינתיפאדה הראשונה. לאחר תפקיד כמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים מונה לתפקיד הפצ"ר בשנת 1995, אותו מילא עד שנת 2000.

כפצ"ר עסק רבות בסוגיות של אחריות מפקדים, בין השאר בפרשת מוני חורב ובפרשת "דובדבן". עוד טיפל בפרשת ניר גלילי. כפצ"ר הקים וחנך את בית הספר למשפט צבאי וליווה את התהליך המדיני שהתנהל באותן שנים ויזם את תיקון החוק לעניין חיסיון התחקיר הצבאי. בתקופתו התנהלו ועדות חקירה לאסון המסוקים ולאסון השייטת. לאחר סיום תפקידו כפצ"ר, חזר לפרק זמן קצר לכהן כמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, והשתחרר מצה"ל בשנת 2001.

מונה לתפקיד שופט בית המשפט המחוזי ובשנת 2012 מונה לכהן כשופט בית המשפט העליון.

 

אלוף ד"ר מנחם פינקלשטיין | 2000 – 2004

נולד בשנת 1951 בעיר תל אביב. למד משפטים במסלול העתודה האקדמית באוניברסיטת תל-אביב. השתתף במלחמת יום הכיפורים כלוחם בשירות מילואים בגדוד חי"ר בסיני. בשנת 1974 סיים קורס קציני תותחנים, ובראשית תקופת שירותו הסדיר צורף במינוי-משנה לגדוד תותחנים במילואים.

החל לשרת בפרקליטות הצבאית סמוך לאחר מלחמת יום הכיפורים ומילא תפקידים שונים בהדרכה משפטית, בענף הייעוץ והחקיקה ובתביעה הצבאית. כמו כן שימש כסגן התובע הצבאי הראשי וכשופט צבאי בבית-דין צבאי מחוזי (מחוזות השיפוט של פיקוד הדרום ושל גייסות השריון).

בדרג הבכיר מילא את תפקיד התובע הצבאי הראשי, השתתף בצוות לחקירת אירוע קו 300 בראשות פרקליט המדינה, ותפקידו הבא היה הסנגור הצבאי הראשי (שבמסגרתו ייצג, בין היתר, את הנאשם בפרשת אנקונינה). לאחר מכן חזר למלא, בשנת 1988, את תפקיד התובע הצבאי הראשי בימי האינתיפאדה הראשונה. בתפקיד זה עסק בנושא כללי הפתיחה באש ובאכיפת הדין בעניינים מבצעיים. עוד טיפל בתיקי תאונות אימונים ותאונות מבצעיות, לרבות בפרשת צאלים ב'. החל משנת 1995 שימש כשופט וכמשנה לנשיא בית-הדין הצבאי לערעורים. בתקופת כהונתו כתב פסקי-דין עקרוניים במגוון נושאי המשפט הצבאי כגון: דיני מעצר חיילים, כללי פתיחה באש, רשלנות בפעילות מבצעית, עבירות על טוהר המידות ופסלות שופט צבאי.

בשנת 2000 מונה לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי, הוביל את המערכת המשפטית הצבאית בתקופת הלחימה בטרור וביקש להטמיע את חשיבות ההיבטים המשפטיים בפעילות המבצעית (״החזית המשפטית״). בתוך כך קבע כי יש לאפיין את אירועי "גאות ושפל" כאירועי "עימות מזוין", על כל הנובע מכך, ופעל לגיבוש הבסיס המשפטי לפעולות ״הסיכול הממוקד״. היה הראשון שהועלה כפצ"ר לדרגת אלוף, ולפני כן היה הפצ"ר הראשון שצורף כחבר בפורום המטה הכללי.

בעל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטור שלו עסקה בנושא הגיור, ועיקרה פורסם בספרו הגיור – הלכה ומעשה.

מאז שחרורו מצה"ל שימש כשופט בית-המשפט המחוזי בחיפה, והחל משנת 2008 משמש כשופט וכסגן נשיא בית-המשפט המחוזי מרכז.

חוקר יצירתו של אלתרמן. ספרו הטור השביעי וטוהר הנשק – נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט זכה לפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

 

אלוף ד"ר אביחי מנדלבליט | 2004 – 2011

נולד בשנת 1963. למד משפטים באוניברסיטת תל-אביב כעתודאי למשפטים. התגייס לפרקליטות הצבאית בשנת 1985 ומילא שורת תפקידים בסנגוריה הצבאית, כשופט בית המשפט הצבאי בעזה וכן בתביעה הצבאית הראשית כסגן התובע הצבאי הראשי. שימש כסגן נשיא בית הדין הצבאי דרום וכסנגור הצבאי הראשי וכסגן פצ"ר. בשנת 2004 מונה לתפקיד הפצ"ר אותו מילא עד לשנת 2011.

תקופתו מאופיינת באירועים מבצעיים רבים ובהעמקת הכניסה של היחידה לתחום הייעוץ האופרטיבי. בין אלו ניתן למנות את ההתנתקות, מלחמת לבנון השניה, מבצע "עופרת יצוקה" ומשט המרמרה. הוביל את היחידה בהתמודדות עם דו"ח גולדסטון וכן בהצגת העמדה המשפטית בפני ועדת טירקל. עסק רבות בנושאי "המערכה המשפטית" על הלגיטימציה של פעילות צה"ל. בתקופתו עברה היחידה שינויים ארגוניים משמעותיים.

לאחר שחרורו, שימש חוקר במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי. בשנת 2013 מונה לתפקיד מזכיר הממשלה, ובשנת 2016 מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

 

אלוף דן עפרוני | 2011 – 2015

נולד בשנת 1958 בטירת הכרמל. התגייס לחיל המודיעין בנובמבר 1976. שרת ביחידת מודיעין מיוחדת בה ביצע תפקידי מטה ושטח עד לתפקיד מפקד מרחב. במקביל לתפקידיו בחיל המודיעין, למד משפטים באוניברסיטת תל-אביב ועם תום לימודיו עבר לשרת בפרקליטות הצבאית. בשלהי האינתיפאדה הראשונה שירת בתפקיד הממונה על התביעה הצבאית בנפת יהודה, ובהמשך שירת כסגן התובעת הצבאית הראשית, פרקליט פיקוד הצפון וסנגור צבאי ראשי.

בין השנים 2009-2004 כיהן כסגן הפצ"ר, ויזם שינוים מהותיים בתהליכי העבודה, התרבות הארגונית, מבנה היחידה ותחומי פעילותה. בנוסף הוביל רפורמה רחבת היקף בתחום הדין המשמעתי בצה"ל. בשנת 2009, בסיום תפקיד זה, פרש מצה"ל. בשנת 2011 חזר לשירות ומונה לפצ"ר, תפקיד אותו מילא עד לשנת 2015.

בתקופתו כפצ"ר עסק בחיזוק הייעוץ המשפטי והאכיפה בתחום המבצעי, בדרכים שבאו לידי ביטוי בפעילות היחידה במהלך מבצע "עמוד ענן", מבצע "שובו אחים" ומערכת "צוק איתן". בתקופתו נפרש הייעוץ המשפטי לראשונה עד רמת האוגדות, והוקם והופעל לראשונה מנגנון בירור מטכ"לי לבחינת מידע וטענות בדבר אירועים חריגים בהם היו מעורבים כוחות צה"ל במהלך לחימה. בנוסף יזם כנס הבין-לאומי בהשתתפות פצ"רים ומשפטנים בכירים ממדינות רבות, בנושא התפתחות הדין הבין-לאומי בתחום הלחימה.

כמו כן, בוצעו בהובלתו עבודות מטה לבחינה מקיפה של הוראות חוק השיפוט הצבאי לשם התאמתו למציאות העדכנית, ולבחינה מחדש של היבטים שונים במדיניות אכיפת הדין בצה"ל.

כיום משמש כחוקר בתחום הסייבר והמשפט, במסגרת המרכז למחקר הסייבר, המשותף לפקולטה להנדסת המחשב והפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

אלוף שרון אפק | 2015 – 2021 

נולד בשנת 1970 וגדל בעיר נתניה. למד משפטים באוניברסיטת תל-אביב במסגרת העתודה האקדמית. התגייס לפרקליטות הצבאית בשנת 1992.

בהמשך, השלים לימודי תואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב ותואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה במסגרת המכללה לביטחון לאומי. בנוסף, האלוף אפק בוגר קורס לבכירים בשירות הציבורי בבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד בארצות-הברית, ובוגר קורס פיקוד ומטה "אפק" והמכללה לביטחון לאומי.

בתקופת שירותו, מילא שורת תפקידים, בהם קצין ייעוץ בתחומי הדין הבין-לאומי, מזכיר ויועץ משפטי לוועדת החקירה שעסקה ב"אסון השייטת", סגן ראש מחלקת הדין הבין-לאומי, עוזר בכיר לפרקליט הצבאי הראשי בתקופת "חומת מגן", פרקליט חיל האוויר, היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון וסגן הפרקליט הצבאי הראשי.

בין השנים 2013 - 2015 שימש כמפקד קורס "פיקוד ומטה אפק", במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה של צה"ל.

תקופתו כפרקליט הצבאי הראשי מאופיינת באירועים מבצעיים משמעותיים ברצועת עזה (ובראשם אירועי "שומרי הסף" - הפרות סדר המוניות ופעילות טרור לאורך הגדר המפרידה בין רצועת עזה למדינת ישראל, ומבצע "שומר החומות") ובגזרות נוספות; וכן עיסוק משפטי רב בכל הקשור להתמודדות צה"ל עם נגיף הקורונה והסיוע שצה"ל הושיט בהקשר זה לרשויות המדינה האחרות. בנוסף, נבחנו סוגיות חוקתיות ומנהליות שונות, אשר רבות מהן הונחו לפתחו של בית המשפט העליון, ובהן היבטים הקשורים ליחסי צבא - חברה (שירות משותף, שילוב נשים בתפקידי לחימה; גיוס חרדים לצה"ל ועוד).

בהיבטי אכיפת החוק הוביל אפק תמורות משמעותיות במדיניות התביעה הצבאית, והוסיף כלי אכיפה חדשים של הסדרים מותנים, הסדרי הקפאה ופעילות בית הדין המשלב. במסגרת זו, התאפשר למאות ואלפי חיילים שהואשמו בעבירות קלות (בעיקר במקרים של שימושים בודדים בקנאביס בנסיבות אזרחיות ובעבירות של היעדרות משירות) לקבל "הזדמנות שנייה", לחזור לדרך הישר ולסיים שירות צבאי תקין ללא רישום פלילי.

כן הנהיג אפק שינויים חשובים ביחס למדיניות האכיפה בעבירות תעבורה בצה"ל; החלת חוק זכויות נפגעי עבירה בצה"ל; החלת תסקירי עונש בצה"ל, ובהקשרים של קיצור תקופות המעצר לעריקים, חקירה בשפת אם וצמצום היקפי החקירות בשעות הלילה.

בין התיקים המשפטיים הבולטים בתקופתו של אפק כפצ"ר, ניתן להזכיר את ההליכים הפליליים שהסתיימו בהרשעה, בעניינו של סמל אלאור אזריה, החייל היורה ב"פרשת הירי בחברון", ובעניינו של תת-אלוף (שעזב את צה"ל והורד לדרגת אלוף משנה) אופק בוכריס בקשר לעבירות מין כלפי קצינה וחיילת ששירתו תחת פיקודו.

לקריאה על הפצ"רית, אלופה יפעת תומר-ירושלמי, לחצו כאן