07.12.2014

בהתאם למדיניות הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) לנהוג בשקיפות בתהליך הבדיקה והחקירה של אירועים חריגים שנטען שאירעו במהלך מבצע "צוק איתן" (8 ביולי 2014 – 26 באוגוסט 2014), ובהמשך לעדכון הראשון בנושא מיום 10 בספטמבר 2014, הותר לפרסום מידע נוסף לעניין החלטות שקיבל הפצ"ר בשורה של אירועים פרטניים.

הפרקליטות הצבאית ממשיכה לקבל תלונות הנוגעות להתרחשות לכאורה של אירועים חריגים במבצע. רבות מן התלונות הללו מוגשות בשם פלסטינים תושבי רצועת עזה, או על-ידי ארגונים לא-ממשלתיים – ישראלים, פלסטיניים או בין-לאומיים. כן פועלת הפרקליטות הצבאית באופן אקטיבי, על מנת לזהות אירועים המצריכים בדיקה או חקירה. כל מידע או תלונה המצביעים על התנהגות פסולה לכאורה עוברים בחינה ראשונית, במטרה להעריך את מהימנותם ואם הם קונקרטיים דיים. היה ונמצא שהם מהימנים על פניהם, וקונקרטיים דיים, הם מועברים לפצ"ר לשם קבלת החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית או להעביר את המקרה הנטען למנגנון הבירור המטכ"לי לצורך בדיקה עובדתית.

כפי שפורסם בעבר, ראש המטה הכללי, רב-אלוף בנימין (בני) גנץ, הורה, בעיצומו של מבצע "צוק איתן", כי מנגנון בירור מטכ"לי, בראשות אלוף, יבחן אירועים חריגים שאירעו במהלך המבצע. המשימה של מנגנון הבירור המטכ"לי היא איסוף נתונים וחומרים רלוונטיים, ובירור עובדות לגבי אירועים חריגים שאירעו במהלך המבצע. זאת, על מנת לספק לפצ"ר מידע מלא ככל הניתן שיאפשר לו להחליט אם יש בסיס לפתוח בחקירה פלילית, וכן לצורך הפקת לקחים מבצעיים ומתן המלצות שיסייעו למנוע אירועים חריגים בעתיד.

עד כה, בחנה הפרקליטות הצבאית באופן ראשוני תלונות ודיווחים ביחס למעלה מ-100 אירועים. טענות ביחס לאירועים נוספים עודן בבחינה.

טענות ביחס לכ-100 אירועים חריגים הועברו על-ידי הפרקליטות הצבאית לבירור על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי. מתוכן, כ-50 אירועים כבר נבחנו והופנו לפצ"ר לשם קבלת החלטה. מתוך אירועים אלו, בחמישה אירועים הוחלט על-ידי הפצ"ר על פתיחה בחקירה פלילית. ביחס  לתשעה אירועים החליט הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית, לאחר שעיין בממצאים ובחומרים שנאספו על ידי המנגנון ולא מצא שיש בפעילותם של כוחות צה"ל המעורבים כדי לעורר חשד סביר לביצוע עבירה פלילית. לצד זאת, בחלק ממקרים אלו מצא הפצ"ר לנכון להמליץ על הפקת לקחים מבצעיים שונים. במקרים מסוימים שנסגרו נמצא כי לא זוהתה מעורבות כלשהי של כוחות צה"ל באירוע. 11 אירועים שנבחנו על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי הוחזרו אליו לשם השלמת בדיקה. עשרות מקרים נוספים מצויים בשלבי בדיקה על-ידי המנגנון וממצאיהם צפויים להתקבל בהמשך.

בנוסף, בעקבות טענות שהקימו על פניהן חשד סביר לביצוע עבירה פלילית ללא צורך בבירור על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, הורה עד כה הפצ"ר על פתיחה בשמונה חקירות פליליות.

ביחס לאירועים שתלונות לגביהם התקבלו פניות כתובות, נשלחה תשובה לארגון או לפרט הפונים.

להלן מידע שהותר לפרסום בנוגע להחלטות שקיבל הפצ"ר ביחס לאירועים פרטניים.

אירועים שנבחנו על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי ואשר הפצ"ר החליט על סגירתם

טענה בדבר תקיפתו של מג"ד בג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, ח'אפט חאמד (8 ביולי 2014) –

בדיווחים שהתקבלו בפרקליטות הצבאית, וכן בפניות של ארגוני זכויות אדם שונים, נטען כי ביום 8 ביולי 2014, בשעות הערב, נהרגו שישה מבני משפחת חאמד כתוצאה מתקיפת ביתם על ידי צה"ל (בפניות מאוחרות יותר נטען כי בתקיפה נהרגו שבעה אנשים). בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, עולה כי התקיפה כוונה לעבר ח'אפט חאמד, שהוא מפקד צבאי בכיר, בדרג מג"ד, בארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, ולעבר קבוצה של מספר פעילי טרור נוספים ששהו עימו מחוץ לביתו, שהוערך כי היו במהלך תדריך לפני יציאתם לביצוע פעילות צבאית נגד מדינת ישראל. התקיפה בוצעה בחימוש מדויק וקטן באופן יחסי, מתוך מטרה לצמצם את הסיכוי לפגיעה באזרחים שייתכן כי שהו בסביבה. בדיעבד, מתוך שבעת האנשים שנטען כי נהרגו בתקיפה, נמצא כי לפחות שלושה משויכים לארגוני טרור פלסטינים. בכל מקרה, ראוי לציין, כי בשעת התקיפה לא נראו אנשים נוספים בקרבת קבוצת הפעילים, ועל בסיס הממצאים שנאספו לא לגמרי ברור כיצד נפגעו אזרחים בתקיפה זו. לא ניתן לשלול שאזרחים אלו שהו בקרבת מקום, במקום מוסתר מעין, ונפגעו כתוצאה עקיפה מהתקיפה.

לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, הפצ"ר מצא כי הליכי התקיפה עלו בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי. התקיפה כוונה נגד יעדים צבאיים, תוך עמידה בדרישות עקרון המידתיות, וההחלטה על התקיפה התקבלה על-ידי הגורמים המוסמכים לכך. כמו כן, הפצ"ר מצא כי התקיפה בוצעה תוך מאמצים ממשיים לצמצום הפגיעה באזרחים.

על רקע האמור, לא מצא הפצ"ר כי פעילות כוחות צה"ל מעוררת חשד סביר לעבירה פלילית. משכך, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטה בצעדים נוספים כלפי מי מהמעורבים.

טענה בדבר מותם של בני משפחת כווארע בחאן יונס (8 ביולי 2014) [פורסם בהודעה לתקשורת מיום 10 בספטמבר 2014] –

בדיווחים שהתקבלו בפרקליטות הצבאית, וכן בפניות של ארגוני זכויות אדם, עלו טענות כי במסגרת תקיפה מהאוויר של בית משפחת כווארע בחאן יונס, ביום 8 ביולי 2014, נהרגו שמונה אזרחים. בעקבות כך, בהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, עולה כי תקיפת המבנה בוצעה לאחר שנעשה במבנה זה שימוש לצרכים צבאיים של חמאס.  טרם תקיפת המבנה העביר צה"ל אזהרה מפורטת לתושבי המבנה להתפנות מביתם. אזהרה זו כללה שיחת טלפון מקדימה וירי חימוש אזהרה לגג הבית, כחלק מנוהל "הקש בגג". תושבי המבנה נצפו מפנים אותו ולאחר שהתפנו הוטלה הפצצה. זמן קצר לאחר מכן, נצפו אזרחים חוזרים למבנה, אלא שלאחר הטלת הפצצה לא הייתה כל אפשרות, מבחינה טכנית, להסיט את הפצצה או לבטל את התקיפה. בנוסף יובהר, כי ממצאים ויזואליים שאסף המנגנון הראו בבירור, כי מזמן שהפצצה הוטלה ועד לפגיעתה במבנה, גג המבנה היה ריק מאדם (וזאת בניגוד לפרסומים מסוימים שהתייחסו למקרה).

לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, הפצ"ר מצא, כי הליכי תקיפת המטרה עלו בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי. התקיפה כוונה נגד מטרה צבאית, וההחלטה על התקיפה התקבלה על-ידי הגורמים המוסמכים לכך. נמצא כי התקיפה עמדה בדרישות עקרון המידתיות, שכן בעת קבלת ההחלטה על התקיפה צפו הגורמים המבצעיים כי היקף הנזק האגבי הצפוי, לא יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי שהיה צפוי להתקבל מפגיעה. כמו כן, הפצ"ר מצא כי התקיפה בוצעה לאחר שננקטו אמצעי הזהירות הדרושים, תוך מאמצים ממשיים לצמצום הפגיעה באזרחים. בפרט, ניתנה אזהרה ממוקדת ליושבי המבנה, שאכן הביאה אותם לצאת ממנו טרם התקיפה, ואף נערכה תצפית אווירית רצופה על ההתרחשות כדי לוודא פינוי. בנסיבות אלו, ההערכה המקצועית של הגורמים המבצעיים עובר להטלת הפצצה, כי אזרחים שאינם מעורבים בלחימה לא ייפגעו כתוצאה מהתקיפה, לא הייתה בלתי-סבירה. עוד ראוי לציין, כאמור לעיל, כי בזמן שהבחינו גורמי המבצעים בחזרתם של אזרחים למבנה, כבר לא היה ניתן, מבחינה טכנית, לבטל את התקיפה. לפיכך, מצא הפצ"ר כי לא נפל פגם בפעילות כוחות צה"ל באירוע, וכי אף שבסופו של דבר נגרמה בעקבות פעולת התקיפה תוצאה מצערת, אין בכך כדי להשליך בדיעבד על חוקיותה.

על רקע האמור, לא מצא הפצ"ר כי פעילות כוחות צה"ל מעוררת חשד סביר לעבירה פלילית. משכך, הורה על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטה בצעדים נוספים כלפי מי מהמעורבים. בצד זאת, המליץ הפצ"ר לבחון את ההליכים המבצעיים הנוגעים בדבר במטרה לברר אם ניתן לצמצם האפשרות להישנות אירועים מצערים ויוצאי-דופן מעין אלו בעתיד.

טענה בדבר תקיפת רכב שנטען שסומן כרכב עיתונות בעיר עזה (9 ביולי 2014) [פורסם בהודעה לתקשורת מיום 10 בספטמבר 2014] –

בדיווחים שהתקבלו בפרקליטות הצבאית, וכן בפניות של ארגוני זכויות אדם, נטען כי במסגרת תקיפת צה"ל בשכונת רימאל בעזה, ביום 9 ביולי 2014, נתקף רכב שסומן כרכב עיתונות ונהרג אדם שנטען כי הוא עיתונאי (חאמד עבדאללה מחמד שהאב), ונפצעו שמונה אנשים נוספים שנטען כי אף הם עיתונאים. בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, עולה כי התקיפה כוונה לעבר כלי רכב שמידע מודיעיני וראיות ישירות (בפרט תצפית אווירית בזמן אמת) הצביעו על כך כי נעשה בו שימוש להובלת אמצעי לחימה שנועדו לשימוש נגד כוחות צה"ל או נגד אזרחים ישראלים בהמשך אותו היום, וכי יושביו של הרכב היו מעורבים בפעילות הלחימה. ככל הנראה, נעשה שימוש בכלי רכב עם הסימון TV להסוואת השימוש הצבאי שנעשה בו להובלת אמצעי הלחימה.

הפצ"ר מצא כי הליכי תקיפת כלי הרכב עלו בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי, שכן התקיפה כוונה נגד מטרה צבאית תוך עמידה בדרישות עקרון המידתיות, וההחלטה על התקיפה התקבלה על-ידי הגורמים המוסמכים לכך. ראוי לציין, כי הממצאים העובדתיים שנאספו הראו כי כוחות צה"ל לא יכלו לזהות בזמן אמת את הכיתוב על הרכב המסמן אותו כרכב עיתונות. בכל מקרה, לנוכח השימוש הצבאי שנעשה בכלי הרכב לצורך הובלת אמצעי לחימה, לפי כללי המשפט הבין-לאומי לא היה בסימון זה כדי למנוע את תקיפתו. זאת ועוד, הפצ"ר מצא כי התקיפה התבצעה לאחר שננקטו אמצעי הזהירות הדרושים, תוך מאמצים ממשיים לצמצום הפגיעה באזרחים. כך, תקיפת הרכב הושהתה למשך זמן קצר, בשל החשש לפגיעה באזרחים שהיו בסמוך. מעבר לכך, לא נמצאו תימוכין לפגיעה באנשים נוספים פרט לשהאב.

על רקע האמור, לא מצא הפצ"ר כי פעילות כוחות צה"ל מעוררת חשד סביר לעבירה פלילית. משכך, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטה בצעדים נוספים כלפי מי מהמעורבים.

טענה בדבר פגיעה בתחנת סהר אדום בג'באליה ופציעת העובדים ששהו בה (9 ביולי 2014) –

בפניות של ארגוני זכויות אדם נטען, כי ביום 9 ביולי 2014, בשעות הלילה, נפצעו מספר עובדי תחנת סהר אדום בג'בליה (בתלונות עולות גרסאות שונות לגבי מספרם של הנפגעים, החל בשלושה פצועים ועד 15 פצועים, ולגבי דרגות הפציעה שלהם, מקל ועד בינוני), וניזוקו שלושה אמבולנסים, כתוצאה מתקיפת צה"ל שכוונה לעבר שטח חקלאי בסמוך לתחנה. בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי. 

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, עולה כי ארגוני הטרור הפלסטינים מיקמו רקטות, שכוונו לעבר שטח ישראל, ב"בורות שיגור" שהיו במרחק של עשרות מטרים בודדות מתחנת הסהר האדום. מיקומה של תחנת הסהר האדום היה מוכר לכוחות צה"ל והיא הוגדרה במערכות הצבאיות מבעוד מועד כ"אתר רגיש" הראוי לתשומת לב מיוחדת. הרקטות והמשגרים התת-קרקעיים שמוקמו ב"בורות השיגור" בסמוך לתחנה הותקפו על ידי צה"ל, תוך מאמץ לצמצם סיכון לפגיעה באזרחים ובתחנת הסהר האדום הסמוכה. זאת, בין היתר, בברירת מועד התקיפה (שעות הלילה), ובבחירת החימוש כך שלמבנים סמוכים, ולאנשים שייתכן ששוהים בהם, ייגרם לכל היותר נזק קל בלבד. בפועל, כך נראה, מעבר לפגיעה במטרה הצבאית, ניזוקה תחנת הסהר האדום, ויתכן שנפגעו גם עובדים ששהו בה ואמבולנסים שהיו במקום כתוצאה מנזק שניוני של התקיפה – ככל הנראה כתוצאה מפגיעה של חפצים שעפו מעוצמת ההדף.

לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, הפצ"ר מצא, כי הליכי תקיפת המטרה עלו בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי, וכי הם כללו מאמצים של ממש לצמצום הפגיעה באזרחים. עוד מצא הפצ"ר, כי הפגיעה בתחנת הסהר האדום הייתה בלתי-נמנעת נוכח מיקום הרקטות על ידי ארגוני הטרור הפלסטינים במרחק של עשרות מטרים בודדות בלבד מהתחנה.

על רקע האמור, לא מצא הפצ"ר כי פעילות כוחות צה"ל מעוררת חשד סביר לעבירה פלילית. משכך, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטה בצעדים נוספים כלפי מי מהמעורבים. בצד זאת, המליץ הפצ"ר לגורמים המבצעיים לבחון שינויים מסוימים בתהליכי התכנון של תקיפת מטרות בצה"ל, שאפשר שיסייעו עוד יותר לצמצום הנזק האגבי העלול להיגרם כתוצאה מתקיפה של מטרות צבאיות המצויות בסמוך למתקנים רגישים.

טענה בדבר מותן של שתי נשים באגודת אלמברה בבית לאהיה (12 ביולי 2014) –

בפניות ובפרסומים של ארגוני זכויות אדם, עלו טענות כי ביום 12 ביולי 2014, במסגרת תקיפה מהאוויר של מעון לחוסים בעלי מוגבלויות נפשיות וגופניות של אגודת "אלמברה" בבית לאהיה, נהרגו שתי נשים ונפצעו ארבעה אנשים נוספים. בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, עולה כי התקיפה המדוברת כוונה לעבר מחסן אמצעי לחימה שהיה בביתו של פעיל צבאי בכיר של חמאס, בבניין בו היו ארבע דירות. בעוד שבפני הגורמים המבצעיים היה מידע שהצביע על קיומו של גן ילדים באותו בניין בסמיכות למחסן אמצעי הלחימה, לא היה כל מידע על קיומו של מעון לחוסים.

טרם התקיפה, ננקטו מספר צעדי זהירות לצמצום הפגיעה האפשרית באזרחים שאינם מעורבים בלחימה – לרבות מספר ניסיונות ליצור קשר טלפוני עם יושבי הבניין וירי שני טילי אזהרה לעברו (במסגרת נוהל "הקש בגג"). לא נחזתה התייחסות כלשהי מצד יושבי הבניין לצעדים אלו ועד למועד תקיפת הבניין לא הובחן כי מצויים בו אנשים. כצעד זהירות נוסף, התקיפה בוצעה באישון לילה כדי להימנע מפגיעה אפשרית בילדי הגן הפעיל בשעות היום.

עוד עלה מן הבירור, כי בעת קבלת ההחלטה על התקיפה, הערכתם של הגורמים המבצעיים הייתה, נוכח העובדה שאמצעי הזהירות שננקטו לעיל, לא זכו למענה כלשהו, כי אזרחים לא שוהים במבנה ושלא צפויים היו להיפגע אזרחים כתוצאה מהתקיפה.

לאור ממצאים עובדתיים אלו, מצא הפצ"ר כי הליכי תקיפת המטרה עלו בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי. התקיפה כוונה נגד מטרה צבאית תוך עמידה בדרישות עקרון המידתיות, וההחלטה על התקיפה התקבלה על-ידי הגורמים המוסמכים לכך. בנוסף, הפצ"ר מצא כי התקיפה בוצעה לאחר שננקטה שורה של אמצעי זהירות שנועדו לצמצם את אפשרות הפגיעה באזרחים, וכי ההערכה המקצועית של הגורמים המבצעיים, כי אזרחים שאינם מעורבים בלחימה לא ייפגעו כתוצאה מהתקיפה, לא הייתה בלתי-סבירה לאור הצעדים שננקטו. גם אם נפגעו כתוצאה מן התקיפה אזרחים שלא היו מעורבים בלחימה, הרי שמדובר בתוצאה מצערת, אך אין בה כדי להשליך בדיעבד על חוקיות פעולת התקיפה.

על רקע האמור, לא מצא הפצ"ר כי פעילות כוחות צה"ל מעוררת חשד סביר לעבירה פלילית. משכך, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטה בצעדים נוספים כלפי מי מהמעורבים.

טענה בדבר תקיפת אמבולנס בבית חאנון (22 ביולי 2014) –

בפניה של ארגון זכויות אדם נטען כי ביום 22 ביולי 2014, בשעות הבוקר "תקף הצבא שלושה רכבי אמבולנסים שהיו במהלך משימת פינוי פצועים ממזרח לאזור התעשייה בבית חאנון. אחד מהפצועים שהיו באמבולנס נהרג ושלושת הרכבים נפגעו באופן כבד". בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

בבירור מקיף שנערך על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי אל מול כלל הגורמים בצה"ל שהיה מוכר כי פעלו במרחב זה, לא אותרה תקיפה כאמור שבוצעה על ידי כוחות צה"ל. כמו כן, בניגוד לתלונות שעלו ביחס לאירועים דומים אחרים, לא אותר דיווח שהתקבל בזמן אמת על פגיעה נטענת בכוחות הצלה. על רקע זה, צוות הבדיקה לא שלל את האפשרות כי הפגיעה, ככל שהייתה, אירעה שלא כתוצאה מפעילות צה"ל. במצב דברים זה, לאחר שהפצ"ר מצא כי תלונה זו אינה מבוססת דיה, וכי אין בה פרטים מספקים לזיהוי האירוע הנטען, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע. עם זאת, הורה הפצ"ר כי ככל שיתקבלו פרטים נוספים על המקרה, שיאפשרו לזהותו ברמת הוודאות הנדרשת, תיבחן מחדש האפשרות להמשיך את הבירור.

טענה בדבר תקיפת בית החולים "אל ואפא" (23-11 ביולי 2014) –

בדיווחים מבצעיים שהתקבלו בפרקליטות הצבאית, וכן בפניות של ארגוני זכויות אדם שונים, עלו טענות כי בית החולים "אל ואפא" הותקף על ידי כוחות צה"ל בין התאריכים 23-11 ביולי 2014, מספר פעמים, שלא כדין. בעקבות כך, בהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת כלל האירועים הרלוונטיים לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, עולה כי ארגוני הטרור הפלסטינים עשו שימוש צבאי רב ומגוון בבית החולים במהלך כל התקופה האמורה וקודם לכן. כך, נמצא כי בית החולים שימש את החמאס לצורך הצבת אמצעי תצפית למעקב אחר פעילות כוחות צה"ל, נמצא כי ממבני בית החולים בוצע – במספר לא מבוטל של מקרים – ירי לעבר כוחות צה"ל, והתבצע ירי רקטות ממתחם צמוד לבית החולים. זאת ועוד, ממידע שהוצג בפני הפצ"ר עלה כי במהלך תקופה זו, התקבל מידע מהימן שהעיד על כך שהשימוש הבלעדי שנעשה במבנה בית החולים, החל ממועד מסוים שצוין, היה לצורך פעילותו הצבאית של החמאס, באמצעות פעיליו הצבאיים. במועד זה, כבר התפנו כל האזרחים – מטופלים ואנשי צוות – ששהו קודם לכך בבית החולים.

מהממצאים שנאספו עלה, כי במהלך התקופה האמורה, במספר אירועים נאלצו כוחות צה"ל להשיב אש מיידית וממוקדת לעבר מקורות ירי שהיוו סיכון ממשי ומיידי עבורם. לא ידוע על פגיעה באזרחים במסגרת אירועים אלו. במקביל, נוכח השימוש הצבאי המתמשך והנרחב שנעשה בבית החולים על ידי החמאס, הועברו מטעם צה"ל במהלך התקופה מספר אזהרות לגורמים רשמיים ברצועת עזה וברשות הפלסטינית, וכן לגורמים בין-לאומיים, בדרישה להפסקת השימוש הצבאי במבנה.

ביום 23 ביולי 2014, לאחר שהאזהרות לא נענו ולאחר שבוצע שוב ירי מבית החולים לעבר כוחות צה"ל, הוחלט על תקיפתו. התקיפה בוצעה לאחר שגורמי צה"ל וידאו, מספר פעמים, כי כלל האזרחים ששהו בבית החולים התפנו ממנו, וכי הוא משמש באותה עת באופן בלעדי לצרכים צבאיים.

לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, ביחס לכל אחד ואחד מאירועי התקיפה, הפצ"ר מצא כי, למעט חריג אחד עליו יפורט בהמשך, התקיפות בוצעו בהתאם להוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי. הן כוונו נגד מטרות צבאיות, תוך עמידה בדרישות עקרון המידתיות. כמו כן, הפצ"ר מצא כי התקיפה בוצעה לאחר שננקטו אמצעי הזהירות שונים, תוך מאמצים ממשיים לצמצום הפגיעה באזרחים. במקרים בהם עמדו כוחות צה"ל בפני סכנת חיים ממשית ומיידית, הם השיבו אש מיידית לעבר מקורות ירי, באופן ממוקד ונקודתי, ומבלי שייפגעו אזרחים. מבני בית החולים, ששימשו לצרכים צבאיים, נתקפו ונהרסו רק לאחר שניתנו אזהרות כנדרש על פי דין, ולא שהו בהם אזרחים. החלטה זו התקבלה באופן שקול וזהיר על-ידי הגורמים המוסמכים, לאחר שהחמאס לא שעה לאזהרות והתמיד בשימושו הצבאי במבני בית החולים, ובכך הביא לאובדן ההגנה המשפטית הקיימת לבית החולים מפני תקיפה.

על רקע האמור, לא מצא הפצ"ר כי פעילות כוחות צה"ל באירועים אלו מעוררת חשד סביר לעבירה פלילית. משכך, הורה על סיום הטיפול באירועים אלו ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטה בצעדים כלפי מי מהמעורבים.

בצד זאת, הפצ"ר מצא שאחת התקיפות, שבוצעה ביום 11 ביולי 2014 לעבר אמצעי תצפית שהוצבו על הגג ובקומה העליונה של אחד ממבני בית החולים , בוצעה, ככל הנראה, ללא אזהרה מקדימה. ראוי לציין כי תקיפה זו כוונה לנקודה מוגדרת באחד ממבני בית החולים בה היה ידוע שלא שוהים באותה שעה מטופלים או צוות רפואי, וכי התקיפה תוכננה, ובוצעה, כך שנפגעו באופן ממוקד אך ורק מתקני התצפית וסביבתם המיידית, ללא פגיעה אגבית כלשהי באזרחים ובמבנים נוספים. כיוון שאירוע זה אינו מבסס הפרה חמורה של דיני הלחימה של המשפט הבין-לאומי אשר מחייבת פתיחה בחקירה פלילית, , וכן על רקע שאר נסיבות המקרה, סבר הפצ"ר כי אין בסיס לקיומו של חשד סביר לביצוע עבירה פלילית באירוע זה. עם זאת, המליץ הפצ"ר לרמטכ"ל לברר עם הגורמים הרלוונטיים מדוע לא ניתנה אזהרה מקדימה כנדרש, ולנקוט צעדים ככל שיראה לנכון. בנוסף, המליץ הפצ"ר לרמטכ"ל לחדד את הנהלים הרלוונטיים, כך שיובהר שקיימת חובה למתן אזהרה מקדימה טרם תקיפה של מתקן רפואי שנעשה בו שימוש צבאי.

טענה בדבר פגיעה בבית החולים 'שיפא' ברצועת עזה ובפארק במחנה הפליטים שאטי (28 ביולי 2014) –

בדיווחי כלי תקשורת שונים, הופיעו ביום 28 ביולי 2014 דיווחים על פגיעה במרפאות החוץ של בית החולים 'שיפא' ברצועת עזה, וכן על פגיעה מקבילה בפארק בו שיחקו ילדים במחנה הפליטים שאטי, כתוצאה מהן נהרגו 10 אזרחים (בהם 9 ילדים) ונפצעו עשרות. בחלק מהדיווחים נטען כי הפגיעות נגרמו כתוצאה מתקיפות של צה"ל. בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

בבירור מקיף שנערך על ידי מנגנון הבירור הצה"לי, לא אותרו תקיפות כאמור שבוצעו על ידי כוחות צה"ל. לעומת זאת, אותר באמצעים טכנולוגיים בזמן אמת נתיב שיגור של מטח טילים שנורו משטח הרצועה, ככל הנראה על ידי החמאס או הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, שפגעו במרפאת חוץ של בית החולים ובמחנה שאטי במועד האמור. במצב דברים זה, לנוכח העובדה כי הפגיעה בבית החולים נגרמה מירי של ארגוני הטרור הפלסטינים, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע.

טענה בדבר פגיעה במטה UNSCO בעיר עזה (29 ביולי 2014) –

בדיווח שהתקבל בזמן אמת בפרקליטות הצבאית, נטען כי מטה UNSCO (United Nations Special Coordinator for the Middle East Peace Process) בעיר עזה נפגע מפגזים שנורו על ידי צה"ל. על פי הנטען, בשטח המטה נפלו מספר פגזים, כתוצאה מהם נגרם נזק מסוים למבנים במתחם ונפגע רכב ממוגן של הארגון (לא נטען שנגרם נזק כלשהו לגופו של אדם). בעקבות כך, בהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

מהממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, עולה כי במועד האמור לא בוצע ירי של פגזים נפיצים על ידי צה"ל במרחב האמור, אלא ירי של פגזי תאורה בלבד. זאת, לצורך הארת האזור, במסגרת המאמץ לשבש שיגורי רקטות וירי מרגמות לעבר כוחות צה"ל ולעבר שטח מדינת ישראל. להערכת הגורמים המבצעיים, ייתכן שמטה UNSCO נפגע כתוצאה ישירה או עקיפה מנפילה אקראית של האוגיב (דהיינו, מעטפת הפגז) של פגזים אלו במתחם. עוד מצא המנגנון כי בשום שלב במהלך המבצע לא נעשה ניסיון מכוון לפגיעה במטה UNSCO.

הפצ"ר מצא כי ירי פגזי התאורה שבוצע במהלך האירוע, נעשה לתכלית צבאית ראויה, וכי ירי זה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי ודרישות כללי המשפט הבין-לאומי. פגיעה אגבית בלתי-מכוונת במטה UNSCO היא תוצאה מצערת, אך אפשרית, של הלחימה העזה והאינטנסיבית שהתנהלה ברצועת עזה (ככל שפגיעה זו אכן נגרמה מפגזי התאורה). עם זאת, אין בפגיעה זו כדי להשליך על חוקיות ירי פגזי התאורה.

על רקע האמור, לא מצא הפצ"ר כי פעילות כוחות צה"ל מעוררת חשד סביר לעבירה פלילית. משכך, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטה בצעדים כלפי מי מהמעורבים.

אירועים שנבחנו על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי ואשר הפצ"ר הורה על חקירת מצ"ח בעניינם

טענה בדבר מותם של ארבעה ילדים על חוף הים של רצועת עזה (16 ביולי 2014) [פורסם בהודעה לתקשורת מיום 10 בספטמבר 2014] –

בדיווחים שהתקבלו בפרקליטות הצבאית, וכן בפניה של ארגוני זכויות אדם, עלו טענות כי במסגרת תקיפת צה"ל ביום 16 ביולי 2014 נהרגו ארבעה ילדים בחוף הדייגים, בסמוך לנמל עזה. בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

הממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, ביססו יסוד סביר לחשד כי התקיפה בוצעה שלא בהתאם לכללים המחייבים את כוחות צה"ל. משכך, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.

טענה בדבר פגיעה בבית ספר של אונר"א בבית חאנון(24 ביולי 2014) [פורסם בהודעה לתקשורת מיום 10 בספטמבר 2014]–

בדיווחים שהתקבלו בפרקליטות הצבאית, וכן בפניה של אונר"א ושל ארגוני זכויות אדם, עלו טענות כי כתוצאה מתקיפת צה"ל באזור בית ספר של אונר"א בבית חאנון ביום 24 ביולי 2014 נהרגו 15 אזרחים. בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

הממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, ביססו יסוד סביר לחשד כי באירוע נעשתה חריגה מהכללים המחייבים את כוחות צה"ל. משכך, והגם שהיקף הפגיעה באזרחים באירוע זה אינו ידוע בשלב זה, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.

טענה בדבר מותו של נהג אמבולנס באזור חאן יונס (25 ביולי 2014) –

מדיווחים מבצעיים שהתקבלו בנוגע לאירוע, עלה חשש כי ביום 25 ביולי 2014 בקירוב לשעה 23:45, נהג אמבולנס נורה על-ידי כוח צה"ל באזור חאן-יונס ונהרג כתוצאה מכך. בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

הממצאים העובדתיים שנאספו על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי והוצגו לפצ"ר, הצביעו על חשד סביר לכך שבמסגרת האירוע חרגו הכוחות מהכללים המחייבים את כוחות צה"ל. משכך, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.

טענה בדבר מותו של נהג אמבולנס באזור בית החולים בבית חאנון (25 ביולי 2014) –

בדיווחים מבצעיים ובפניות של ארגוני זכויות אדם שהתקבלו בעניין, נטען כי ביום 25 ביולי 2014 בקירוב לשעה 17:28, נהרג נהג אמבולנס כתוצאה מירי של כוחות צה"ל. בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

מנגנון הבירור המטכ"לי הציג ממצאים אשר לא נתנו מענה מספק לטענות שעלו בדיווחים המבצעיים ובפניות ארגוני זכויות האדם. משכך, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.

טענה בדבר מותם של 27 אזרחים בתקיפת בית משפחת אבו ג'אמע בחאן יונס (20 ביולי 2014) –

מדיווחי תקשורת ומפניות ארגוני זכויות אדם שהתקבלו ביחס לאירוע, עלה חשש כי ביום 20 ביולי 2014, נהרגו 27 אזרחים כתוצאה מתקיפת צה"ל את בית משפחת אבו ג'אמע בחאן יונס. בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.

הממצאים העובדתיים שנאספו על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי והוצגו לפצ"ר, הצביעו על חשד סביר לכך שבמסגרת האירוע, חרגו הכוחות מהכללים המחייבים את כוחות צה"ל. משכך, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.

אירועים שהפצ"ר הורה על חקירת מצ"ח בעניינם ללא בחינה של צוות הבירור המטכ"לי

טענה בדבר מותה של אישה פלסטינית במרחב שדה התעופה דהנייה (18 ביולי 2014) [פורסם בהודעה לתקשורת מיום 10 בספטמבר 2014] –

בעקבות דיווח מבצעי שהתקבל אצל הפצ"ר, ממנו עלה כי ביום 18 ביולי 2014, נורתה אישה פלסטינית על ידי כוח צה"ל במרחב שדה התעופה דהנייה לאחר שלכאורה מעברה במקום נעשה לאחר תיאום מוקדם מול צה"ל, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.

טענה בדבר ביזה (20 ביולי 2014) [פורסם בהודעה לתקשורת מיום 10 בספטמבר 2014] –

בעקבות דיווח מבצעי על כך שקיים חשד שחייל בז ביזה (כסף מזומן) במהלך המבצע, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.

טענה בדבר התנהגות בלתי ראויה ביחס לנער בן 17 שנטען שהוחזק על-ידי כוחות צה"ל בח'רבת חזע'ה (27-23 ביולי 2014) [פורסם בהודעה לתקשורת מיום 10 בספטמבר 2014] –

בעקבות פרסומים בתקשורת מהם עלתה טענה על-אודות מעשים אסורים (לרבות טענות להכאה ולאיומים) שבוצעו על-ידי כוחות צה"ל כלפי אחמד אבו ראידה, שהוחזק, על פי הטענה, על ידי כוחות צה"ל באזור ח'רבת חזע'ה, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.

טענה בדבר מותו של אדם שנשא דגל לבן ושימוש באזרחים כ"מגן אנושי" (29 ביולי 2014) –

בעקבות פניה של ארגון זכויות אדם, במסגרתה נטען כי ביום 29 ביולי 2014 (בפרסומים בתקשורת נטען כי האירוע אירע ביום 25 ביולי 2014), ירו כוחות צה"ל שפעלו באזור ח'זאעה, במחמד תפיק מחמד קדיח, בעת שנשא דגל לבן, וגרמו למותו, והשתמשו בבני משפחתו כ"מגן אנושי", הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.

טענות בדבר ארבעה אירועי ביזה (במחצית השנייה של יולי 2014) –

בעקבות קבלת פניה מטעם ארבעה פלסטינים מח'זאעה ומחאן יונס (עבסאן הגדולה) על כך שחיילי צה"ל בזזו את רכושם, על פי הנטען, בעת שנמלטו מבתיהם, במהלך המחצית השנייה של חודש יולי, הורה הפצ"ר על פתיחה בארבע חקירות מצ"ח לבירור נסיבות האירועים.