עדכון מס' 4
החלטות הפצ"ר באשר לאירועים חריגים במערכת "צוק איתן"
11.06.2015
בהתאם למדיניות הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) לנהוג בשקיפות בתהליך הבדיקה והחקירה של אירועים חריגים שנטען שאירעו במהלך מבצע "צוק איתן" (7 ביולי 2014 – 26 באוגוסט 2014) (להלן: המבצע), ובהמשך לעדכונים קודמים בנושא, הותר לפרסום מידע נוסף לעניין החלטות שקיבל הפצ"ר בשורה של אירועים פרטניים.
הפרקליטות הצבאית ממשיכה לקבל תלונות הנוגעות להתרחשות לכאורה של אירועים חריגים במבצע. רבות מן התלונות הללו מוגשות בשם פלסטינים תושבי רצועת עזה, או על-ידי ארגונים לא-ממשלתיים – ישראלים, פלסטינים, או בין-לאומיים. כן פועלת הפרקליטות הצבאית באופן אקטיבי, על-מנת לזהות אירועים המצריכים בדיקה או חקירה. כל מידע או תלונה המצביעים על התנהגות פסולה לכאורה עוברים בחינה ראשונית, במטרה להעריך את מהימנותם ואם הם קונקרטיים דיים. היה ונמצא שהם מהימנים על פניהם, וקונקרטיים דיים, הם מועברים לפצ"ר לשם קבלת החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית או להעביר את המקרה הנטען למנגנון הבירור המטכ"לי לצורך בדיקה עובדתית.
כפי שפורסם בעבר, ראש המטה הכללי הקודם, רב-אלוף בנימין (בני) גנץ, הורה, בעיצומו של המבצע, כי מנגנון בירור מטכ"לי, בראשות אלוף, יבחן אירועים חריגים שאירעו במהלך המבצע. המשימה של מנגנון הבירור המטכ"לי היא איסוף נתונים וחומרים רלוונטיים, ובירור עובדות לגבי אירועים חריגים שאירעו במהלך המבצע. זאת, על-מנת לספק לפצ"ר מידע מלא ככל הניתן שיאפשר לו להחליט אם יש בסיס לפתוח בחקירה פלילית, וכן לצורך הפקת לקחים מבצעיים ומתן המלצות שיסייעו למנוע אירועים חריגים בעתיד. בראש מנגנון הבירור המטכ"לי עומד האלוף (מיל') יצחק איתן, שלא היה חלק משרשרת הפיקוד של המבצע.
עד כה, הועברו לבירור על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי טענות ביחס לכ- 190 אירועים. מתוכם, 105 אירועים כבר נבחנו והופנו לפצ"ר לשם קבלת החלטה. מתוך אירועים אלו, ביחס לשבעה אירועים החליט הפצ"ר על פתיחה בחקירה פלילית. חלק מן החקירות הללו עודן מתנהלות, חלקן הושלמו וממצאיהן מצויים בבחינה של הפצ"ר, וביחס לחלקן כבר התקבלה החלטת הפצ"ר. ביחס ל- 19 אירועים נוספים החליט הפצ"ר על סיום הטיפול ללא פתיחה בחקירה פלילית, לאחר שעיין בממצאים ובחומרים שנאספו על-ידי המנגנון ולא מצא שיש בפעילותם של כוחות צה"ל המעורבים כדי לעורר חשד סביר לביצוע עבירה פלילית. לצד זאת, ביחס לחלק מאירועים אלו מצא הפצ"ר לנכון להמליץ על הפקת לקחים מבצעיים שונים. ביחס לאירועים מסוימים שהוחלט על סיום הטיפול בעניינם, נמצא כי לא זוהתה מעורבות כלשהי של כוחות צה"ל באירוע. ביחס לחלק מן האירועים שנבחנו והופנו אליו, סבר הפצ"ר כי דרוש לו מידע נוסף לשם קבלת החלטה ולכן הוחזרו אירועים אלו למנגנון לשם השלמת נתונים. עשרות אירועים נוספים עודם מצויים בשלבי בדיקה שונים על-ידי המנגנון וממצאיהם יועברו אל הפצ"ר בהמשך.
בנוסף, בעקבות טענות שהקימו על-פניהן חשד סביר לביצוע עבירה פלילית ללא צורך בבירור על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, הורה עד כה הפצ"ר על פתיחה בחקירה פלילית ביחס ל- 15 אירועים. מתוך החקירות הפליליות הללו, החליט הפצ"ר על סגירתן של שתיים ללא נקיטה בצעדים פליליים או משמעתיים כלשהם. בעקבות חקירה פלילית אחרת, החליט הפצ"ר על הגשת כתבי אישום נגד שלושה חיילי צה"ל, כפי שיפורט להלן. יתר החקירות עודן מתנהלות או שהושלמו וממצאיהן הועברו לבחינת הפצ"ר.
כלל החקירות הפליליות מתנהלות באופן יסודי ויעיל על-ידי צוות חקירה מיוחד שהוקם במשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) כדי לחקור אירועים שהתרחשו לכאורה במבצע "צוק איתן". צוות זה גבה עד כה עדויות מחיילים וממפקדים רבים, וכן גבה את עדותם של עשרות פלסטינים תושבי רצועת עזה שהיו עדים לחלק מהאירועים הללו.
ביחס לאירועים לגביהם התקבלו פניות כתובות, נשלחה תשובה לארגון או לאדם שפנה, אשר רשאים להשיג על ההחלטה לפצ"ר. על החלטת הפצ"ר בהליך ההשגה, ניתן להשיג ליועץ המשפטי לממשלה. הליך זה עוגן לאחרונה בהנחייה של היועץ המשפטי לממשלה.
בהמשך לעדכונים הקודמים, להלן מידע שהותר לפרסום בנוגע להחלטות נוספות שקיבל הפצ"ר ביחס לאירועים פרטניים.
אירועים שנבחנו על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי ואשר הפצ"ר החליט על סגירתם
טענה בדבר מותם של 15 אנשים בתקיפת בניין אלסלאם בעיר עזה (21 ביולי 2014) –
בדיווחים מבצעיים שהתקבלו בפרקליטות הצבאית, וכן בפניות של ארגונים לא-ממשלתיים, נטען כי ביום 21 ביולי 2014, נהרגו 15 אנשים כתוצאה מתקיפה מהאוויר של בניין אלסלאם בעיר עזה, על-ידי צה"ל. בפניות נטען, כי ההרוגים שהו במבנה לאחר שהתפנו מבתיהם באזורים בהם התנהלה לחימה. בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.
מהממצאים העובדתיים שנאספו על-ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, עולה כי ביום 21 ביולי 2014, תקף צה"ל מהאוויר את שעבאן דחדוח, מפקד בכיר, בדרג המקביל למג"ד, בארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, בעת ששהה במשרד בבניין אלסלאם. התקיפה בוצעה בשעות הערב המאוחרות, לאור הערכת הגורמים המבצעיים, כפי שהתבססה על מידע מודיעיני עדכני, כי בבניין, אשר היה ידוע כי הוא משמש כבניין משרדים, לא יימצאו אזרחים בשעות אלו. כמו כן, התקיפה תוכננה באופן כזה – מבחינת החימוש שנבחר ואופן ביצוע התקיפה – כך שתיגרם פגיעה מקומית למבנה, באזור בו שהה יעד התקיפה. זאת, במטרה לצמצם ככל שניתן את הנזק האגבי שייגרם כתוצאה מן התקיפה, מבלי לסכל את הצלחתה. למרבה הצער, בפועל, כחצי שעה לאחר התקיפה, התמוטטו הקומות העליונות של הבניין באורח לא צפוי, ושלא בהתאם למתוכנן. כתוצאה מהתקיפה נהרג הפעיל הצבאי הבכיר, ונטען כי יחד עימו נהרגו 14 אזרחים נוספים, ברובם בני משפחות כילאני ודרבאס, אשר שהו, על-פי הפניות שהתקבלו בפרקליטות הצבאית, באותה קומה במבנה בה שהה יעד התקיפה. בעקבות האירוע, הופקו לקחים מבצעיים בנוגע לשיטות התקיפה האווירית של צה"ל במקרים דומים, אשר יושמו כבר במהלך המבצע.
לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, הפצ"ר מצא, כי הליכי תקיפת המטרה עלו בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי. יעד התקיפה, שאכן נהרג בפועל כתוצאה ממנה, היה פעיל צבאי בכיר. עוד עלה מן הבדיקה, כי בעת קבלת ההחלטה על התקיפה, הערכתם של הגורמים המבצעיים הייתה כי היקף הנזק האגבי הצפוי, על-פי המידע שהיה ברשותם באותה עת, לא יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי שהיה צפוי להתקבל מפגיעה בפעיל הצבאי הבכיר. כמו-כן, מצא הפצ"ר כי ננקטו צעדי זהירות שונים כדי לצמצם את הפגיעה האגבית, לרבות בבחירת החימוש שנעשה בו שימוש ובאופן ביצוע התקיפה, וכי ההערכה המקצועית של הגורמים המבצעיים, כי אזרחים שאינם מעורבים בלחימה לא ייפגעו כתוצאה מהתקיפה, לא הייתה בלתי-סבירה בנסיבות העניין. הפגיעה בפועל באזרחים שלא היו מעורבים בלחימה הינה תוצאה מצערת, אך אין בה כדי להשליך בדיעבד על חוקיות פעולת התקיפה.
על רקע האמור, לא מצא הפצ"ר כי פעילות כוחות צה"ל מעוררת חשד סביר לעבירה פלילית. משכך, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטה בצעדים כלפי מי מהמעורבים.
טענה בדבר מותם של בני משפחת אלנג'אר בח'אן יונס (29 ביולי 2014) –
בדיווחים שהתקבלו בפרקליטות הצבאית, וכן בפניה של ארגון לא-ממשלתי, נטען כי ביום 29 ביולי 2014, נהרגו שמונה אנשים כתוצאה מתקיפה מהאוויר של בית משפחת אלנג'אר על-ידי צה"ל. בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.
מהממצאים העובדתיים שנאספו על-ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, עולה, כי במועד האמור תקף צה"ל חמ"ל צבאי של החמא"ס שמוקם במבנה בח'אן יונס וכן פעילי חמא"ס בכירים שאיישו את החמ"ל הצבאי בזמן התקיפה. במסגרת הליך תכנון התקיפה, הוערך כי ייתכן שיימצאו במבנה מספר אזרחים, אך היקף הפגיעה האפשרי בהם לא יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי המשמעותי הצפוי להיות מושג כתוצאה מהתקיפה. תקיפת המבנה תוכננה לביצוע באמצעות חימוש מדויק ובאופן שיאפשר להשיג את התכלית המבצעית של התקיפה תוך צמצום פגיעה אפשרית במבנים סמוכים. כתוצאה מהתקיפה נהרגו שמונה אנשים, מתוכם שני פעילי חמא"ס, עצאם מוחמד עטא אלנג'אר ועטא מוחמד עטא אלנג'אר.
לאחר בחינת הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, הפצ"ר מצא, כי הליכי התקיפה עלו בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי. ההחלטה על התקיפה התקבלה על-ידי הגורמים המוסמכים לכך, והתקיפה כוונה נגד מטרה צבאית מובהקת. התקיפה עלתה בקנה אחד עם עקרון המידתיות, שכן בעת קבלת ההחלטה על התקיפה הוערך כי היקף הנזק האגבי האפשרי כתוצאה מהתקיפה לא יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי שהיה צפוי להתקבל ממנה, והערכה זו לא הייתה בלתי-סבירה בנסיבות העניין. כמו כן, התקיפה בוצעה לאחר שננקטו אמצעי זהירות שתכליתם צמצום הפגיעה האפשרית באזרחים, בדגש על השוהים במבנים סמוכים. עוד נמצא, כי לא ניתן היה להעביר לאנשים ששהו במבנה אזהרה קודם לתקיפה, שכן אזהרה כזו הייתה צפויה לסכל את מטרת התקיפה. הפגיעה בפועל באזרחים שלא היו מעורבים בלחימה הינה תוצאה מצערת, אך אין בה כדי להשליך בדיעבד על חוקיות פעולת התקיפה.
על רקע האמור, לא מצא הפצ"ר כי פעילות כוחות צה"ל מעוררת חשד סביר לביצועה של עבירה פלילית. משכך, הורה הפצ"ר על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטה בצעדים כלפי מי מהמעורבים. בצד זאת, מצא הפצ"ר לנכון להמליץ לדרגים הפיקודיים בצה"ל לחדד מספר היבטים הנוגעים ליישום של ההוראות המבצעיות הרלוונטיות בצה"ל, בדגש על שיפור התיעוד של תהליכי התכנון של תקיפת מטרות מעין אלה.
אירוע שנבחן על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי ואשר הפצ"ר הורה על חקירת מצ"ח בעניינו
טענות בדבר מותם של תשעה אנשים כתוצאה מפגיעה בבית קפה בחוף הים של ח'אן יונס (9 ביולי 2014) –
בדיווחים שהתקבלו בפרקליטות הצבאית, וכן בפניות של ארגונים לא-ממשלתיים, עלו טענות כי במסגרת תקיפה מהאוויר של צה"ל ביום 9 ביולי 2014, נהרגו תשעה אנשים בבית קפה בחוף הים של ח'אן יונס. בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי.
הממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, ביססו יסוד סביר לחשד כי התקיפה בוצעה שלא בהתאם לכללים המחייבים את כוחות צה"ל. משכך, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.
אירועים שהפצ"ר הורה על חקירת מצ"ח בעניינם ללא בחינה של צוות הבירור המטכ"לי
טענות בדבר הכאת עצור תושב ג'וחר אלדיק (28 ביולי 2014) –
בעקבות קבלת פניה של תושב ג'וחר אלדיק, באמצעות בא כוחו, על כך שלאחר מעצרו על-ידי כוחות צה"ל הוא הוכה ללא הצדק, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.
טענה בדבר ירי אסור לעבר מרפאה (23 ביולי 2014) –
בעקבות פרסומים בתקשורת לפיהם כוחות צה"ל ירו, לכאורה, במכוון פגזי טנק אל עבר מבנה מרפאה ממנו נורתה אש שהביאה למותו של קצין צה"ל ביום שקדם לאירוע, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.
אירוע שנחקר בחקירת מצ"ח ואשר הפצ"ר החליט על הגשת כתבי אישום בגינו
טענות בדבר ביזה בשכונת שג'עיה (20 ביולי 2014) –
כפי שדווח בעבר, בעקבות דיווח מבצעי על חשד לכך שחייל בזז כסף מזומן, הורה הפצ"ר, עוד במהלך המבצע, על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע. חקירת המצ"ח הושלמה, ולאחר שהפצ"ר בחן את ממצאיה, הוא הורה על הגשת שלושה כתבי אישום נגד שלושה חיילים שהיו מעורבים באירוע. שני חיילים מואשמים בביזת סכום כסף בסך 2,420 ₪ מבית בו התמקמו הכוחות בשכונת שג'עיה, וחייל נוסף מואשם בכך שסייע בביצוע העבירה. לשניים מן הנאשמים מיוחסת עבירה נוספת של שיבוש מהלכי חקירה. במסגרת החקירה הפלילית, נעשו מאמצים לאתר את בעל הבית, הן על-מנת לגבות את עדותו והן במטרה להשיב לו את כספו היה והנאשמים יורשעו באישומים נגדם. מאמצים אלה לא צלחו, אך לאחר שבוססה תשתית ראייתית מספקת הוחלט על הגשת כתבי האישום.
חקירות מצ"ח שהושלמו והפצ"ר החליט על סגירת תיק החקירה
טענה בדבר מותם של ארבעה ילדים בחוף הים של רצועת עזה (16 ביולי 2014) –
כפי שדווח בעבר, בדיווחים שהתקבלו בפרקליטות הצבאית ובפניות של ארגונים לא-ממשלתיים, עלו טענות כי במסגרת תקיפת צה"ל ביום 16 ביולי 2014, נהרגו ארבעה ילדים (עאהד עטאף בכר, זכריא עאהד בכר, מחמד ראמז בכר ואסמעיל מחמד בכר) בחוף הדייגים, בסמוך לנמל עזה. בעקבות כך, ובהתאם למדיניות החקירות של הפצ"ר, הוחלט על העברת המקרה לבחינת מנגנון הבירור המטכ"לי. הממצאים העובדתיים והחומרים שנאספו על-ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, העלו יסוד סביר לחשד כי התקיפה בוצעה שלא בהתאם לכללים המחייבים את כוחות צה"ל. משכך, הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות מותם של ארבעת הילדים.
חקירת המצ"ח הושלמה לאחרונה, ולאחר שהפצ"ר בחן את ממצאיה, החליט על סגירת תיק החקירה, בהיעדר חשד לביצוע עבירה פלילית על-ידי חיילי צה"ל.
החקירה שנערכה הייתה יסודית ומקיפה. במסגרתה נגבו עדויותיהם של חיילי וקציני צה"ל רבים שהיו מעורבים בתכנון ובביצוע התקיפה האווירית. כמו כן, נבחנו מסמכים רבים הנוגעים לתקיפה, סרטונים המתעדים את התקיפה בזמן אמת, וכן צילומי וסרטוני תקשורת שתיעדו חלקים מן האירוע. בנוסף, עשו חוקרי מצ"ח מאמצים לגבות את עדויותיהם של תושבי רצועת עזה אשר היו, לכאורה, עדים לאירוע. במסגרת זו, אף תואמה גביית עדותם של שלושה תושבי רצועת עזה, אך על אף התיאום המקדים, הללו בחרו שלא להיפגש עם חוקרי מצ"ח, והסתפקו בהעברת תצהירים ביחס לאירוע.
מהממצאים העובדתיים שנאספו על-ידי חוקרי מצ"ח עולה, כי האירוע התרחש באזור שהיה מוכר זמן רב כמתחם של המשטרה הימית והכוח הימי של חמא"ס (הקומנדו הימי), המשמש גורמי טרור בלבד. מדובר במתחם המשתרע לאורך שובר הגלים בחוף ימה של העיר עזה, שהינו מתוחם בגדר ומופרד בצורה ברורה מחוף הים המשמש את האוכלוסייה האזרחית. עוד עלה מהחקירה (לרבות מן התצהירים של העדים הפלסטינים שנמסרו למצ"ח), כי המתחם מוכר לתושבי רצועת עזה כמתחם המשמש באופן בלעדי את המשטרה הימית של חמא"ס. צה"ל ביצע מספר תקיפות במתחם בימים שקדמו לאירוע. במסגרת אחת מהתקיפות האלה, שבוצעה ביום שקדם לאירוע (15 ביולי 2014), הותקפה מכולה המצויה במתחם, אשר שימשה לאחסון ציוד לחימה.
בסמוך לפני האירוע, התגבשה תובנה מודיעינית כי פעילים של הכוח הימי של חמא"ס יתכנסו במתחם הצבאי לשם היערכות לביצוע פעילות לחימה נגד צה"ל. ביום 16 ביולי, זיהה אמצעי תצפית אווירי מספר דמויות שנכנסו בריצה למתחם. הדמויות נכנסו לסככה הצמודה למכולה אשר הותקפה יום קודם לכן. על רקע התובנה המודיעינית הנ"ל, הוערך כי מדובר בפעילי הכוח הימי של חמא"ס, אשר הגיעו למתחם לשם היערכות לביצוע פעילות לחימה נגד צה"ל. בשום שלב של האירוע לא זוהו הדמויות כילדים.
לאור האמור, הוחלט לתקוף את הדמויות שזוהו במתחם, לאחר שהתקבלו כלל האישורים הנדרשים לתקיפה ונערך וידוא שאין באזור אזרחים. משנכנסה אחת מהדמויות שזוהו לשרידי המכולה שהותקפה ביום שקדם לאירוע, נורה טיל אחד מן האוויר לעבר המכולה והסככה הצמודה אליה. כתוצאה מירי זה, ככל הנראה, נפגעה אחת הדמויות שזוהו. לאחר הירי, החלו יתר הדמויות לרוץ לכיוון היציאה מהמתחם. בסמוך לפני יציאתן מהמתחם, נורה לעברן טיל נוסף מן האוויר, אשר פגע בהן לאחר שיצאו מן המתחם. לאחר האירוע התברר, כי למרבה הצער, כתוצאה מהתקיפות נהרגו ארבעה ילדים שנכנסו למתחם הנ"ל מסיבה שאינה ברורה. מן החקירה עלה, כי בנסיבות העניין, לא היה באפשרותם של הגורמים שהיו מעורבים בתקיפה לזהות את הדמויות שנצפו באמצעות אמצעי התצפית האווירי כילדים.
לאחר בחינת ממצאי החקירה, הפצ"ר מצא, כי הליכי התקיפה עלו בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי. ההחלטה על התקיפה התקבלה על-ידי הגורמים המוסמכים לכך, והתקיפה כוונה נגד דמויות שהוערך שהן פעילי הכוח הימי של חמא"ס שהתכנסו לשם היערכות לביצוע פעילות לחימה נגד צה"ל. בעת קבלת ההחלטה על התקיפה, לא היה, להערכת הגורמים המבצעיים, צפוי להיגרם כל נזק אגבי לאדם או לרכוש. כמו כן, התקיפה בוצעה תוך נקיטה באמצעי זהירות שונים שנועדו למנוע פגיעה באזרחים, בין היתר באמצעות בחירת סוג חימוש שלא צפוי היה לגרום נזק לאזרחים או למבנים סמוכים, וביצוע תצפית בזמן אמת. הפצ"ר מצא כי שיקול דעתם של כלל המפקדים שהיו מעורבים באירוע לא היה בלתי-סביר בנסיבות העניין. אומנם, בדיעבד התברר כי ההערכה שהדמויות שזוהו הינן פעילי הכוח הימי של החמא"ס התבררה כשגויה. עם זאת, אין בכך כדי להשליך על חוקיות התקיפה בדיעבד.
על-רקע האמור, הורה הפצ"ר על סגירת תיק החקירה ללא נקיטה בצעדים משפטיים – פליליים או משמעתיים – ביחס למי מהמעורבים באירוע. לצד זאת, בין היתר בעקבות האירוע, צה"ל פועל לשיפור יכולותיו המבצעיות, לרבות בהיבט הטכנולוגי, על-מנת לצמצם ככל שניתן את הישנותם של אירועים טראגיים דומים בעתיד.