סרן (במיל') אדר, חטיבת גבעתי

סרן (במיל') אדר מחטיבת גבעתי היה מהראשונים שהגיעו לכפר עזה - והוא בכלל במילואים. ברגע ששמע את האזעקות הבין שעליו לפעול. הוא התקשר למג"ד של הגדוד שאמר לו - "קיבלנו משימה לטהר את שדרות". 

הוא הגיע לבסיס החטיבה, שם פגש את הסמח"ט, חתם על נשק ויחד עם עוד לוחמים הרכיבו צוות והגיעו לשדרות. בעוד שהגדוד הסדיר היה בדרך מהצפון, שם סגרו שבת, סרן (במיל') אדר, הסמח"ט והמג"ד כבר הגיעו ואף היו בין הראשונים. בשדרות הכינו תמונת מצב עד שהגיע שאר הגדוד ומשם המשיכו לכפר עזה.

"הישוב היה עמוס בגופות - מחבלים ואזרחים", מספר סרן אדר על הגעתו לקיבוץ. הם התחילו לעבור בית בית במאמץ לטיהור וחילוץ האזרחים. "להערכתי היום שם שמונים מחבלים", הוא משחזר, "ההתקלויות היו קשות, היה בית שבו הקרב עם המחבלים היה קשה, עד שהגיעו לוחמים על רק"ם והצילו אותנו".

כך, לפי סרן אדר, באותה שבת שחורה פלוגתו חיסלה כ-30 מחבלים, במהלך הלילה הוא ופלוגתו עסקו בסריקות, במחשבה שהלחימה מול המחבלים מאחוריהם, אך למחרת בבוקר הבינו שלא. "מחבלים נוספים תקפו אותנו שוב, החוג"ד ומ"פ נפצעו ופונו אך לבסוף הבסנו אותם", הוא נזכר. 

הם סיימו לטהר את כפר עזה בסוף היום השלישי, ובשביל סרן (במיל') אדר זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא נלחם מאז שנה, אך הוא לא הרגיש את הפער, "הייתי מ"פ בחטיבה", הוא מסביר, "הוכשרתי והתאמנתי לכך, רק הייתי צריך להגיע ולקבל נשק - כל השאר בא לבד". 

ולמרות הסיטואציה המאיימת בה מצא את עצמו במפתיע, סרן (במיל') אדר לא נתן לפחד לעצור אותו. "בפעם הראשונה שירו עליי פחדי, בפעם השניייה אני כבר מבין שזאת המציאות, וצריך להמשיך לעשות את המוטל עליי", הוא מצהיר. ובשונה מבתפקידו בסדיר, אין לו חיילים ולכן יכל להתרכז במשימה ובגדוד. 

במיל') אדר עם הפנים לשלב הבא, "עכשיו אנחנו מתכוננים - מעמיקים את הידע בכל מה שאנחנו מתכננים לעשות ברמה הגדודית והפלוגתית", הוא משתף, "מתאמנים בשטח, בשטח בנוי ורק"ם - למדנו שזה מה שהציל אותנו". 

באופן אישי, לסרן (במיל') אדר יש מספר דברים שמחזיקים אותו, "חטפנו מכה קשה, ואני לא מפסיק לחשוב על זה שאנחנו פה בשביל לשמור על הבית", הוא מסבר, "אנחנו מאוחדים חזקים ומחכים לרגע האמת,  אני בטוח שנשלים את המשימה".