מאחורי הקלעים של אחד המהלכים הגדולים בצה"ל השנה
מסרט מלחמה סודי ועד לצבע הנעליים - כשההקמה של "עוצבת הבזק" ממש מעבר לפינה, ישבנו עם אחת מהגורמים המשפיעים בתהליך שחשפה בפנינו, שלב אחר שלב: איך מקימים אוגדה מאפס? | מיוחד לאתר צה"ל
בשביל רבים, הידיעה על הקמת אוגדה חדשה, שיצאה לדרך בשבוע שעבר, היא אולי עוד שינוי ארגוני שעובר הצבא בשנים האחרונות. חטיבות זזות, אנשים מתחלפים - זה טבעה של מערכת. אבל רק מעטים מכירים באמת את המהלך ההיסטורי, שישפר משמעותית את הדרך בה צה"ל יתנהל במערכות הבאות.
ההבנה שהאויב משתנה, מתפתח, לומד את שיטות העבודה שלנו ומכיר דרכי פעולה רבות שהיו נהוגות לאורך השנים, הובילה כבר ביוני שעבר את הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, להציג דרישה חדשה מאלופי צה"ל - הרכבת "המתכון לניצחון".
בהובלת פורום מטכ"ל, יצאה לדרך "סדנת הניצחון", ולאחר דיונים מעמיקים גיבשו הדרגים הבכירים את תפיסת הניצחון החדשה: הגדלה ניכרת של היתרון הצבאי לשם הכרעת האויב, בין היתר, באמצעות מהלומה שתעניק שקט והרתעה לזמן הארוך ביותר. מתוך המסקנות של אותה סדנה, גובשה התוכנית הרב שנתית "תנופה" שהציג רא"ל כוכבי בתחילת 2020.
בין ההחלטות הגדולות שהתקבלו במסגרת, בלטה גם התוכנית להקמת אוגדה חדשה: חסרת שם, בסיס אם - ועל סמל עוד אין מה לדבר. אבל תוך פחות משנה, לכולם היה ברור שהיא זו שהולכת לעצב את עתיד הלחימה.
"אני זוכרת בדיוק את הנקודה בה הבנתי שמדובר בפרויקט ממש לא שגרתי - זה היה כשיצאתי מהפגישה הראשונה", פותחת רס"ן שרון יעל, רמ"ד ארגון בזרוע היבשה. היא נכנסה לתפקיד בתחילת חודש מרץ, אחרי שירות באוגדת המילואים 252, ולא תיארה לעצמה את גודל המיזם שתקבל: "אנחנו מתעסקים בכל השינויים שמובילים בזרוע - בדרך כלל מדובר בחודש-חודשיים עד שהפרויקט יוצא לדרך, אבל הבנתי שהפרויקט הזה הולך ללוות אותי גם אחרי ההקמה, לפחות עד סוף התפקיד".
מרץ 2020 - דיוני התפיסה
חדר דיונים בבסיס במרכז הארץ, 20:30. בכירים במחלקת הארגון של זרוע היבשה ואוגדת המילואים 340 התכנסו לאחת השיחות הראשוניות על ההוראה שירדה מלמעלה. "אין לזה ספר הוראות", משתפת רס"ן יעל, "לא בכל יום מקימים אוגדה בצה"ל - לפני הכול, היינו צריכים להגיע לרמטכ"ל עם מספיק מידע, כדי שיוכל להחליט מי יוביל את התהליך הזה".
"הרעיון מגיע מאוד גולמי, וצריך להתחיל לצייר את קווי המתאר", אומרת רס"ן יעל. יחד עם מפקדים רבים הם קבעו את יעדים של האוגדה, איך היא תילחם ומה יהיו המאפיינים שלה: "אחת ההחלטות הראשונות הייתה שהיא תהיה אוגדה קלה - בשונה מאוגדות אחרות, שמצוידות בכלי רכב כבדים, היתרונות שלה יהיו שונים בתכלית - מהאמל"ח המתקדם שנבחר, דרך כלי הרכב ועד התפקוד הטקטי".
כבר בתר"ש נקבע שהאוגדה החדשה תתבסס על התשתיות של אוגדה 340, שאמורה להיסגר כחלק מאותה התוכנית. אבל הכוונה הייתה ליצור משהו שלא היה כמותו, "חייבים לאזן בין שני עולמות שונים - כמובן שישנו הרצון לפתח משהו מבראשית, ויחד עם זאת יש לנו אפשרות להשתמש בניסיון הרב שצברה האוגדה בשנות פעילותה המבצעית", מספרת רמ"ד ארגון.
בחדרי הדיונים הרוחות סוערות, אבל ספק אם מישהו אז האמין שם שהדבר ייצא לפועל כל כך מהר. "הצבא מלא ברעיונות, חלקם מתבצעים וחלקם מתבטלים. האם הייתי בטוחה שנגיע למקום שבו זה נמצא היום? ממש לא. אבל אתה חייב להחדיר אמונה בסובבים אותך", משתפת רמ"ד ארגון.
כחלק מהתהליך המהיר, תוך כדי דיוני התפיסה כבר החליטו להתאים את כל הזרוע כדי שתוכל להתמודד מול אתגר חדש - פיקוד ישיר על בניין כוחות החי"ר (מה שהיה עד כה תחת אחריות הפיקודים). "בניין הכוח בזרוע הופך להיות הרבה יותר נגיש ואפקטיבי. עם זאת, לא רצינו לשנות את פעולת הזרוע בשגרה, אבל כן להגביר את המוכנות לחירום - להגיע למיצוי מותאם יותר של הכוחות", היא מסבירה.
סוף אפריל 2020 - כותבים תסריט
דיוני התפיסה הסתיימו - לאוגדה כבר יש בית, יש לב, וגם אנשים שמאמינים ברעיון, שבשלב זה עדיין על הנייר. הגיע הרגע להכין אותה למלחמה הבאה. "היה אפשר לכתוב את זה כרשימת מכולת - מה האוגדה תכיל ובאילו אמצעים תשתמש", משחזרת רס"ן יעל, "אבל מה יותר טוב מלראות את זה בעיניים?"
אוגדה בשלב כה ראשוני בהקמתה, עדיין לא יכולה כמובן ללמוד מתרגול מעשי, אבל המאו"ג המיועד נפגש עם בכירים נוספים לכתוב תסריט לסרט חדש בכיכובה של האוגדה. אפשר להתבלבל ולחשוב שמדובר בשובר קופות הוליוודי, והאמת כלל לא רחוקה. זהו מסמך סודי ויסודי, שמפרט לעומק איך תיראה הפעילות של אוגדה 99 במלחמה הבאה - ממש כמו סרט פעולה טוב.
"היה חשוב לכתוב מה קורה שלב אחרי שלב. איפה יתקפו, איזה אויב יפגשו - גם במלחמה עם יותר מזירה אחת", מפרטת רס"ן יעל על הנחיצות של אותו המסמך, "אחרי שהם קוראים את התסריט, הם יודעים לתת את המענה הכי טוב, ספק אם היו מגיעים לרמות האלה אם היינו מסתפקים רק ברשימת מכולת".
אחרי שסיימו לפרט על תסריט הייחוס, כינסו מפקדי האוגדה גורמים בכירים מכל החילות והמקצועות הצבאיים, מרופאים עד מפתחי אמל"ח, וביקשו מהם לקרוא אותו - ויחד, להפוך אותו למציאות. "כל אחד היה צריך לגזור את המשמעויות שלו, מה האוגדה צריכה כדי לנצח במלחמה? הם עברו על כל תרחיש והביאו את הזוויות המקצועיות הייחודיות שלהם".
"פתאום ראיתי את זה קורם עור וגידים. המהלך החדש צובר שותפים רבים, אנשים משקיעים בו ונותנים את הכל כדי שהוא יקרה", מתגאה רס"ן יעל.
יוני 2020 - עד לפרט האחרון
בדרך להקמת אוגדה, צריך לעבוד כמה נקודות ציון - ביניהן גם כאלה שעוסקות בבסיס הלוגיסטי של האוגדה. לא מדובר בשבט בצופים, או בהקמת גדוד חדש - זהו גוף עצום ורב ממדי שכולל תחתיו חטיבות קטלניות - מחטיבת "כפיר" המפורסמת שעברה תחתיה ועד היחידה הרב ממדית שממובצעת בימים אלו. וכדי שהאוגדה תוכל לתפקד בזמן פעילות מבצעית, צריך לדאוג לכל הפרטים - מהסד"כ ועד לצבע הנעליים.
"אתה מקים משהו מאפס, מביא בשורה חדשה לתחום שלך - ברור שאתה רוצה שהוא יישאר לדורות, אז אתה דואג להכול, עד אחרון הפרטים הקטנים. קיימנו מספר דיונים על צבע הכומתה והנעליים, מורשת קרב, שמות, מספרים, וגם על תמיכה במשפחות נפגעים - רצינו לדאוג לכל המעטפת", מסבירה רמ"ד הארגון.
"איך אפשר להכניס חזון לתוך סמל? המעצב הגרפי צייר סקיצות ל-40 סמלים לפחות", מחייכת לרגע רס"ן יעל כשהיא מתארת את תהליך היצירה, בו כל אלמנט בסמל חייב להיות במקום, להדגיש את המאפיינים של האוגדה החדשה ולהעביר את המסר בדיוק המירבי, "זו עבודת נמלים של ממש, התלבטנו במשך זמן רב על פרטים כמו קצה של לולאה - אם הוא יהיה חשוף או לא".
גם השם הנבחר, "עוצבת הבזק", עבר בגלגוליו גרסאות כמו "הנשרים", "האופק", "המחץ". "הבזק" משקף את היכולות הרבות של האוגדה - חתירה למגע וניצחון מהיר, בדיוק כמו במתכון. גם על מנת לקבל את מספר האוגדה היה צורך בכמה תיאומים, שכן המספר 99 היה שייך עד אז ליחידה אחרת.
ספטמבר 2020 - הטקס
אני פוגש את רס"ן יעל בימים האחרונים, לפני טקס הפתיחה הרשמי של האוגדה. גם כשהיא מספרת לי על עלויות מערכת ההגברה שתהיה באירוע, אני מבין שההתרגשות שלה מתנקזת כולה אל רגע אחד - רגע שמסכם עמל רב, בו יחנכו את האוגדה והיא סוף-סוף תכה שורשים: "הרי השנה תתחלף גם אם לא נחגוג את ראש השנה, אבל בפעולת החגיגה אנחנו נותנים לה תוקף. גם פה אנחנו קובעים עובדה - זו תחילת דרכה הרשמית של האוגדה כחלק מהתמונה הגדולה".
הרעיון, שהתגבש לאיטו, היה גולמי, עמד בסימני שאלה רבים והיה צריך לקום בתקופה מלאת תהפוכות - בה משבר הקורונה איים על עתיד הפרויקט. אבל בצבא החליטו להמשיך קדימה על אף המגבלות. הטקס הזה, אם להשתמש במילותיה של רס"ן יעל, הוא עוד שלב בדרך אל התגבשות האוגדה, "שנולדה כדי לנצח - ורק לפי האמון שהמערכת נותנת בה, אפשר להבין שמדובר במשהו גדול".
"העבודה שלי ממש לא מסתיימת בטקס", היא ממהרת להבהיר בקריצה, "לפנינו שנים רבות של הקמה ולמידה מעמיקה של היכולות הטקטיות. כמובן שהחל מיומה הראשון, לוחמי האוגדה יהיו מוכנים לקרב".
"אם אראה חייל שמסתובב עם התג של האוגדה - ארגיש פרפרים בבטן", היא מודה בגאווה רגע לפני שאנחנו נפרדים. "האוגדה היא תוצר של עבודה קשה מאוד, השקענו לילות כימים ויצרנו מורשת שלמה מאפס. יחד עם הרבה מאוד אנשים הגענו לתוצאה שלא ראו כמותה בצבא - בסדרי העבודה ובדפוסי הפעולה״.