כך מגדיר מחדש ה"רועם" את המילה תותח. צפו

"כשחשבנו על המטרות בפיתוח ה'רועם', הבנו מיד שאנחנו צריכים להביא קטלניות באש לשדה הקרב, בזמן, במקום ובעוצמה הנדרשת", כך מציג אל"ם עידן ברנשטיין, רמ"ח תח"ם ומח"ט 213, את הסטנדרטים בהם היה על התומ"ת החדש לעמוד. 

התותח פורץ הדרך, שפיתחה חברת הביטחון 'אלביט', מציע יכולות חדשות לחטיבות האש, ואת אלה שהכלים האחרים בארסנל התותחנים כבר מספקים - הרועם מכפיל בכמה וכמה.

עריכה: רועי גנון, צילום: עמית דוידוב

הפיתוח המשמעותי ביותר ברועם הוא מערכת טעינה אוטומטית לחלוטין. בשאר הכלים, מי שאחראי על טעינת פגזים וכלל קצב האש הוא לוחם שתפקידו טען. אך בכלי החדש, תפקיד הטען אינו נחוץ כלל. במקומו, התחמושת משונעת מהמחסנית עד לקנה ללא מעורבות פיזית של אדם בכלל.

קצב האש של רוב התותחים הוא תוצאה ישירה של עבודת צוות, אך בזכות מערכת טעינה אוטומטית, התותח יכול להמשיך לירות בקצב אחיד ומדויק.

קיבולת המחסנית עומדת על 40 פגזים, אותם ניתן לירות בפקודת התותחן או המפקד של התותח, עד קצב אש של שמונה פגזים בדקה - פי ארבעה מה"דוהר", התותח הקודם, שבממוצע יורה שניים. בנוסף לקצב, טווח הירי של הרועם מגיע ל-40 ק"מ, כמעט כפול מהכלים הנוכחיים.

בניגוד לדוהר, שמורכב על זחל, התותח החדש מתנייד על גלגלי משאית. השינוי מאפשר לרועם מעבר נוח יותר בין חזיתות למרחקים ארוכים ביחס לזחל, שגם דורש תחזוק רב יותר ולעיתים תכופות יותר.

נדרשים שבעה אנשי צוות כדי להפעיל את הדוהר לעומת הרועם, הדורש שלושה בלבד: נהג, תותחן ומפקד. בזכות הצמצום בכוח האדם לכל כלי, הלוחמים הנותרים יוכלו לאכלס מספר רב יותר של כלים, ובכך להגביר את הכוח של כל פלוגת אש אף יותר.

"במלחמה הבאה נידרש להיות קטלניים. נשיג זאת בשילוב כל יחידות האש ויכולות טכנולוגיות חדשות שקיימות בחת"ם ובצה"ל", טען קצין התותחנים הראשי, תא"ל נרי הורוביץ, בנאומו בכנס 'FIRETECH' שהתרחש בשנה שעברה, "לחיל התותחנים יש DNA של השתנות, השתפרות והתאמה לתנאי המציאות", והרועם מאשרר את טענתו.