מ"פים ומג"דים ראשונים קיבלו את סיכות הצטיינות הקורס החדשות

"לא היו לי חיילים להקפיץ, אבל ידעתי שאני חייבת לקחת חלק":

סגן י' - מ"פית טירונים בברדלס, מצטיינת קורס מ"פים

על הנייר, קורס המ"פים נראה כמו עוד תחנה די ברורה במסלול הצבאי של סגן' י'. היא התגייסה בנוב' 21' כלוחמת ברדלס, ומאז מילאה בגדוד כבר כמעט את כל תפקידי הפיקוד בשטח - ממ"כית ועד סמ"פ. אך בפועל, ה'למה' שלה להפוך למ"פ, הבשיל לכדי החלטה כשהייתה בקורס הקצינים - באותה שבת שחורה. 

"הכול היה שגרתי, לפחות ככה זה הרגיש, עד שאימא שלי נכנסת לחדר ואומרת לי: 'יש מלחמה'", היא משחזרת, "ישר כל ההודעות בקבוצות וואטסאפ מתחילות לרוץ, ואני מיד לוקחת את הרכב ונוסעת לעוטף. זה מורכב, כי הייתי בבה"ד 1, ככה שלא היו לי חיילים שיכולתי להקפיץ או לאגד ללחימה, אבל ידעתי שאני חייבת לקחת חלק".

כשהגיעה לדרום, מצאה עצמה בסיטואציה שאי אפשר היה לתרחש מראש: "פשוט הגענו לנקודת כינוס מרכזית והתחלנו לפזר משימות בין מי שהיה שם: סריקות, טיהור מרחבים, פינוי פצועים - כל מה שצריך כדי לייצב את השטח".

"זה היה לא פשוט. בסוף, אני כתף אל כתף יחד עם הלוחמים שלידי, אבל אין לי אנשים 'שלי' שאני אחראית עליהם, וזה מצב שלא מתרגלים בשום שלב". ודווקא שם, הרגישה בצורה החזקה ביותר את אחדות המשימה ושותפות הגורל. "היינו ערבוב של לוחמים מכל מקום, שמנסה לסגור פערים בזמן אמת. בין אם אלה חבר'ה ממגלן, כפיר, נח"ל או איסוף קרבי, לא היה הבדל בין אף אחד מאיתנו".

ואז הגיע הרגע אותו היא מתארת כנקודת מפנה: החזרה למסגרת ההכשרה. "כשהמצב התייצב מעט וקיבלנו תמונה יותר ברורה, חזרנו לסיים את ההשלמה", משחזרת סגן י'. אך דווקא אז, החלו לצוף סימני שאלה ומורכבויות. 

סגן י' בבה"ד 1

"מצד אחד, יש לחימה מסיבית, והגדוד שלי נמצא שם, מבצע את מה שלשמו התגייסתי, ויש את הפספוס והחרטה שאני לא איתם. מצד שני, כל מה שאני עושה זה כדי שאחזור אליהם טובה, מקצועית ומדויקת יותר - במטרה להוביל אותם בעתיד בשדה הקרב".

ונדמה שמתוך הפער הזה, התחדד אצלה אותו 'למה'. "רציתי לעשות משהו בצבא שאין שווה ערך אליו באזרחות, וברגע שיצאתי פיקוד - מצאתי את זה. ומאז, המשמעות של להישאר בצבא התעצמה עבורי".

עכשיו, כשהיא מסתכלת על קורס המ"פים עצמו, סגן י' רואה בו נקודת מעבר. ממפקדת שמכירה בעיקר את המסגרת שלה, למפקדת שצריכה לדעת להוביל כוחות מגוונים בסנכרון: "זה מתבצע ברמת כלל החילות. מתותחנים, דרך הנדסה וחי"ר ועד חיל האוויר - ממש כולם יחד, כשהמטרה היא שבמידת הצורך, נפקד על צק"פ בלחימה".

סגן י' בקבלת ההצטיינות

את קבלת ההצטיינות בקורס, היא מתארת לא כרגע שיא: "אלא כזה שמנקז את כל התקופה הזו למשהו מוחשי שניתן לאמוד. בסוף, להיות מצטיינת ולעמוד בשורה עם עוד 11 חבר'ה לוחמים, גברים, שאני האישה היחידה מביניהם - היה מאוד משמעותי".

בימים הקרובים תיכנס י' לתפקידה כמ"פ טירונים בברדלס, ועבורה, המטרה אחת: "יש לי הזכות להכשיר ולהכין את דור הלוחמות והלוחמים הבא לשדה הקרב, וזו מתנה אדירה. אם יש משהו שמיוחד אצלנו זה הלחימה המשותפת - נשים וגברים כאחד, שווי ערך לכל דבר ועניין".

סיכת הצטיינות קורס המ"פים

"כל אחד שאל את עצמו: 'איך אני יכול לתרום יותר?' אצלי, זו הייתה התשובה":

סא"ל (במיל') א' - מג"ד 6828 בביסל"ח, מצטיין קורס מג"דים

לעומת סגן י', שהייתה בקורס הקצינים כשפרצה המלחמה, את סא"ל (במיל') א', 7 באוקטובר פגש במקום אחר לגמרי - כשהוא מוקפץ למילואים בחטיבה 828 של ביסל"ח היישר מהחיים האזרחיים, וצריך ללמוד פעם נוספת מה זה פיקוד בזמן מערכה עצימה.

סא"ל (במיל) א' התגייס ב-2010 לסיירת גבעתי, שם המשיך עד לתפקיד מ"פ, והשתחרר. אבל גם אז, הקשר לא באמת נפרם. "תמיד הייתי מאוד מחובר לרעיון ולמטרה של פיקוד בצבא", הוא מבהיר, "אז גם כשלא הייתי בשירות קבע - היה לי ברור שאני ממשיך במילואים".

סא"ל (במיל') א', מימין

את המלחמה, הוא זוכר בעיקר דרך רצף מעברים חד בין הגזרות השונות, בלי יותר מדי זמן לעצור. "בגדול, התחלנו נוהל קרב לצפון כחלק מאוגדה 36, ואחרי ממש ימים בודדים הבנו שאנחנו יורדים דרומה ומתכוננים לתמרון ברצועה". 

מיד לאחר מכן, עבר לתפקיד סמג"ד 6828 של ביסל"ח. שם, למרות שהכיר היטב את עולם הפיקוד עוד מהסדיר, הרגיש תחושה קצת אחרת. "במילואים הסמכות היא שונה", מודה סא"ל (במיל') א', "אתה חייב לדעת להפעיל אותה, אבל במקביל להשתמש בכישורים אחרים של מנהיגות, ודווקא למצוא את החוויות המשותפות, ולא רק להסתכל במבט על". 

המעבר הזה, כפי שהוא חווה, הפך חד אף יותר ככל שהלחימה התקדמה, ובמיוחד בזמן ההפעלה השנייה, בג'באליה. אז,  כבר מצא עצמו במציאות שמעטים מכירים, וספק אם אפשר להיות מוכן אליה מראש. "תוך כדי לחימה, המג"ד של נפצע והושבת, כך שבתור הסגן שלו - נכנסתי לתפקיד במקומו. להחליף מפקד בזמן תמרון זה אירוע לא פשוט, גם לי ובטח שלחיילים האחרים, אבל זה לימד אותנו המון".

וכשאני מנסה להבין איך תופסים פיקוד באירוע כזה, הוא חוזר שוב ושוב למה שנבנה לפני, ומתרגם את היסודות למעשים בזמן אמת: "אתה מתכונן עוד מבעוד מועד. הביסוס שלי בגדוד ובאנשים בשגרה, זה מה שהוביל את היכולת לפקד גם כמג"ד בפועל, ובסוף, הכוח האמיתי הגיע מלמטה, דרך הפקודים שלי שנתנו לי את הביטחון והאמונה".

בין שנתיים של סבבים, מתאר סא"ל (במיל') א' שהשינוי הגדול הוא לא רק בשדה הקרב - אלא במרחב שבין הפעלות: "אם בעבר התפקיד של המפקד במילואים היה לפגוש ולהיות עם החיילים שלו בעיקר ברגעי שיא, היום הקשר והפיקוד הם לפני הצו, תוך כדי ואחרי. יש משהו במלחמה שחיבר בין האנשים, ומצריך פיקוד ומנהיגות גם בשגרה שהיא לא במילואים - ואי אפשר אחרת".

סא"ל (במיל') א' בטקס הסיום

ומתוך המקום הזה, הוא מסביר למה החליט לצאת לקורס מג"דים דווקא עכשיו - למרות המשפחה, העבודה והתחושה שאין מספיק שעות ביום כדי להוסיף לשגרה שכבר עמוסה ממילא. "זה איזשהו צו השעה. יכול להיות שבלי המלחמה לא היה מתעורר בי צורך לעשות את הקפיצה הגדולה הזאת, אבל קרה משהו במדינה שלנו. אני מעריך שכל אחד שאל את עצמו בתקופה הזאת: 'איך אני יכול לתרום יותר?' אצלי, זו הייתה התשובה".

על ההצטיינות עצמה , גילה רק סמוך לטקס, ועם השמחה הגדולה על ההכרה החשובה, הוא יודע היטב שההצלחה האמיתית תימדד בשטח. "זה כבוד גדול עבורי, אבל בסוף זה יתבהר במבחן התוצאה. אני מאחל לעצמי שכך יהיה גם בזמן אמת בתפקיד עצמו, בהובלה היומיומית של האנשים שלי  - לפני, תוך כדי ואחרי הסבב הבא".

סיכת ההצטיינות קורס המג"דים