החברות שהגיעה עד לקו הסיום

יש חברויות שנגמרות במסגרת עצמה, ויש כאלו שלוקחים אותה אל האחת הבאה. זה המקרה בחברות של סמל ה׳ וסמל ק׳, שניהם חברים מגיל אפס וכעת הם מסיימים יחד את קורס הצוללן.  שניהם היו יחד בגן במבשרת ציון, ורגע לפני הסוף  - הם באים כדי לשתף בחוויות וברגעים המשותפים.

״אתחיל מהסוף, לסיים את ההכשרה יחד איתו זה דבר מטורף. מחכה כבר לראות אותנו עומדים שם יחד אחרי כל הדרך הקשה הזו״, משתף סמל ה׳. ״לראות את ההורים שלנו בקהל - זה משהו לא רגיל, אנחנו מאוד גאים אחד בשני, עכשיו כל אחד מאיתנו מתחיל את הדרך המבצעית שלו בתור צוללן ואני בטוח ששנינו נעשה את זה על הצד הטוב ביותר״.

החברות שלהם ארוכת שנים והתחילה מגיל ילדות. לא הרבה זוכים לעשות מסלול עם עוגן כזה חזק מהבית. על כך אומר סמל ק׳: ״ זה עזר לנו בהמון רבדים, גם בפן החברתי: בזכות זה שהגענו יחד מהבית, היה לנו ברור שיש לנו אחד את השני בהכשרה. ישר יצרנו סבינו מעגל חברים - זו דרך שהחלה מגיל ינקות ונמשכת עד היום״.

ההכשרה של הצוללנים מתחילה בטירונות, לאחר מכן יש חצי שנה של השלב הבסיסי. שלב מאתגר וממיין, במהלכו מסיימים רק 50% מכלל החיילים שהחלו את הקורס. בחלק זה של בקורס הקושי עולה שלב והפן הפיזי מתחיל לשחק תפקיד: ״זה היה קשוח, אבל אני מרגיש שאלו הדברים שבנו אותנו״, משתף סמל ק׳.

לאחר מכן מגיע השלב הייעודי, בו החיילים מתחלקים לאחת משש המגמות. הקושי כאן הוא בעיקרון מנטלי, ״שמים אותך במצבי קיצון שאתה לא מכיר, חוסר שינה, עומס ומשימות שאתה לא מכיר - עם הכול אתה צריך להתמודד״, מספר סמל ה׳, ״הרגע שמתחילים ללמוד את הצוללת עצמה, להבין איך כל עמדה נראית,  איך השגרה מתנהלת, לעבוד כצוללן - שם הבנתי באמת שכאן זה מקומי״.

על צירוף המקרים ועל ההגעה המשותפת למסלול הם עונים יחד: ״עשינו את הגיבוש ובדיוק הקריאו את התשובות הוא היה מספר 180 ואני 195״, מספר סמל ק׳, ״עמדתי מאחוריו, נגעתי לו בכתף - והוא לא הבין מי זה, הסתובב וראה שזה אני״. סמל ק׳: ״חגגנו כמו משוגעים, זו הייתה שמחה עילאית״.

עכשיו, כשההכשרה נגמרת והמבצעיות מתחילה, שניהם מתרגשים ומקווים כי יעשו את הטוב ביותר עבור המדינה. ״האנשים כאן היו הדבר הכי מדהים שיש, כולם דחפו את כולם ועזרו לאחר לעבור את הרגעים הקשים - אני מתרגש מהעתיד, סומך עליו ועליי שנעשה הכול בצורה הכי מקצועיות ויסודית״, אומר סמל ה׳.

״מתחילת ההכשרה הרגשתי שהוא העוגן שלי, עכשיו כשאנחנו מסיימים אני רוצה לומר לו תודה על כך שהוא עזר לי והיה כאן לצידי״, אומר סמל ק׳. ״אני מצפה למה שיהיה, בטוח שלשנינו יהיה טוב ושנגשים את עצמנו״.