איך שומרים על השקט באילת? הצטרפנו ל-24 שעות עם לוחמי זרוע הים

בשיא עונת התיירות שלחנו את כתבנו לבדוק מקרוב איך שומרים על עיר הנופש הדרומית. הוא הצטרף ל-24 שעות עם לוחמי ספינת דבור של פלגה 915, שמע ממפקד הזירה על האתגרים המורכבים בים האדום, ואפילו הוקפץ לפנות בוקר

24.08.17
מיכאל אוריה, מערכת את"צ

השמש הדולקת כמעט בכל ימות השנה וההרים הצהובים-אדמדמים שמקיפים אותה ונשפכים לים סוף, מהווים את סימן ההיכר הבולט של אילת. אך מאחורי התחושה הפסטורלית הידועה שעוטפת את מי שמבקר בעיר הנופש הדרומית, יש מי שעומד על המשמר בכל שעות היממה כדי להבטיח את שלוות הנופשים וביטחונם האישי.

"להיות מפקד זרוע הים במרחב אילת זה כמו להיות מפקד של אי", אומר מפקד זירת ים סוף היוצא, סא"ל אורן נחבס, שסיים בשבוע שעבר את תפקידו אחרי שנתיים של עשייה, ופורש מצה"ל בתום 27 שנות שירות.

"הזירה שלנו קטנה ומבודדת. אנחנו מצטופפים בין גבולות סיני וירדן, ורחוקים מרחק רב ממרכז הארץ", הוא מוסיף. "לכן אנחנו ניצבים לבדנו על המשמר, כשהמטרה העיקרית שעומדת לנגד עינינו היא למנוע כל פגיעה במרקם החיים של תושבי אילת ולהגן במידה המקסימלית על התיירים שבאים לנפוש בעיר. זאת כמובן, מבלי שירגישו את הפעילות שלנו ומבלי לפגוע בחופשתם".

אחד המרחבים בזירה בהם מרבים לפעול כלי השיט של הזרוע הוא מול חופי סיני, אותם עד לתחילת העשור הקודם היו פוקדים מדי שנה מספר רב של ישראלים. אולם, בעקבות מספר פיגועים, אזהרות מסע חמורות ואיום ביטחוני שהלך ותפח, אזרחי ישראל נטשו את חצי האי ונדדו לאילת או לאיים הסומכים בים התיכון. בדיוק תרחיש כזה נועדו הלוחמים של זרוע הים למנוע בעיר אילת.

"אנחנו השער הדרומי של מדינת ישראל", מדגיש סא"ל נחבס, "המטרה היא למנוע כל חדירה לשטח המים הריבוניים של ישראל ולדאוג להגן על שטחי העיר, שדרת המלונות, מפרץ אילת וגם לשמר את האינטרסים הלאומיים בים סוף, שכן הגזרה היא זירת מסחר ענפה".

יוצאים אל הים

על מנת לחוות מקרוב ולהבין בצורה הטובה ביותר את מידת פעילותה של זרוע הים וחשיבותה הביטחונית בזירה, הצטרפתי למשך 24 שעות להפלגת ביטחון שוטף על גבי ספינת דבור.

השכם בבוקר, מיד אחרי טקס סיום החלפת מפקד הזירה בהשתתפות מפקד זרוע הים, אני וצוות הלוחמים של דבור 906, אליו אצטרף ביממה הקרובה, נקראנו לשיחת תדרוך קצרה, רגע לפני היציאה למים. את השיחה חותם מפקד הספינה, סרן תום גורן במילים: "יאללה, בואו נצא לים", וחבורת הדבורנים המגובשת עליה הוא מפקד בגאון עונה בשאגת "אֵההה" המפורסמת של לוחמי הים.

"בכל רגע נתון יש לנו מספר כלים במים", מספר סרן גורן עם תחילת הפלגת הבט"ש (ביטחון שוטף). "אנחנו מפעילים מגוון של כלי שיט וכלים ייעודים דוגמת מכ"מים ומצלמות, שנועדו לעזור לנו לזהות כל מטרה חשודה במרחב הימי, ולתת לה מענה מהיר ומקצועי בהתאם".

"המשימה שלנו היא לצאת לנקודות אסטרטגיות מול חופי אילת ובגבול עם סיני וירדן, ולהישאר שם דרוכים וערניים לכל פעילות חשודה, לפעמים אף לאורך מספר רב של ימים", הוא ממשיך. "אנחנו נדרשים להפגין נוכחות במרכז הים, ולדאוג ששום גוף, בין אם מדובר בחפץ צף תמים שעלול להתברר בסוף כמטען, או לחילופין כלי שיט אזרחי שיכול לפתע להיות מאויש על ידי מחבל שמנסה לעשות דרכו לחופי אילת, לא יחצה את הגבול לישראל".

החיים על הסיפון

ככל שההפלגה מתארכת, כך מורגשים יותר ויותר תנודות הגלים שמנענעות את הספינה מצד לצד. אומרים שבשביל לא לקבל סחרחורת ובחילה כתוצאה מגובה הים, יש לצאת מבטן הספינה החוצה, לנשום עמוק ולהסתכל לעבר האופק.

בחוץ ניתן לצפות בשדרת המלונות של עיר הנופש המפורסמת. כשחלפנו על פניה, היינו מספיק קרובים על מנת לחזות בהמולת הטיילת ובתנועות החדות של מתקני השעשועים וגלשני הרוח שפרוסים בים, אך הרעש ביבשה רחוק מהשקט המתוח בים.

אחרי שעה של הפלגה, הגענו לנקודת העגינה הרחוקה רק כמה עשרות מטרים ממעבר הגבול "טאבה" בין ישראל למצרים. הצוות "דג" את המצוף ונקרא אל הגשר על מנת לקבל חלוקת משמרות ליומיים הקרובים.

"כפי ששמעתם הבוקר ממח"י, יש רוחות רעות מדרום ולכן עלינו להיות ערניים ודרוכים מתמיד", מזכיר סרן גורן לצוות ומדרבן אותם לקראת משימת הביטחון השוטף עליה הם אמונים. "אולי הלילה זה הלילה", מכריז אחד הדבורנים, אך סרן גורן ממהר לענות ודורש: "תמיד הלילה זה הלילה". המשמרת הראשונה נשארת דרוכה על הגשר, ואילו יתר חברי הצוות מתפזרים אל בטן הספינה ונחים לקראת עליית המשמר.



"דווקא מול גבולות שלום - משימת ההגנה הופכת למורכבת יותר"  

בזמן שהלוחמים פנו למשימותיהם, אצלי עדיין ריחפה השאלה מהן הרוחות הרעות מדרום? הרי מצרים וירדן הן מדינות בעלות הסדר שלום עם ישראל, ולכן מי האויב בזירת ים סוף? לשמחתי, סא"ל נחבס ענה לי גם על השאלה הזאת.

"אם אנחנו נדרשים להגדיר איום בטחוני בולט מדרום", אומר מפקד הזירה היוצא, "אז ניתן להגדיר את איום הטרור בסיני כנושא רלוונטי שאנחנו ערים אליו ומתכוננים להתמודד איתו מדי יום. אך האתגר של הכוחות בזירה מורכב הרבה יותר".

"העובדה הזאת לא ידועה לרבים, אבל דווקא פעילות הביטחון בזירה בה כביכול אין אויבים מובהקים, וכשהמרחב בו אנחנו מתמרנים הוא מול גבולות שלום - הופכת למורכבת יותר מביתר הזירות", מדגיש סא"ל נחבס.

בזירה הדרומית והצפונית של הים התיכון, לוחמי זרוע הים מתמודדים עם אויבים מוכרים וממשיים - חמאס או חיזבאללה. "העובדה כי בזירות הים התיכון לא קיימים הסדרים ביטחוניים, הופכת את העבודה לקלה יותר מהיבט מסוים", הוא אומר ומבהיר: "אתה יודע שאם חפץ לא מזוהה מתקרב אליך וחוצה את אזורי החיץ המוגדרים, כנראה מדובר באויב ואתה רשאי לירות או להפיל מטעני עומק כדי לנטרל את הסכנה".

"בזירה שלנו", ממשיך סא"ל נחבס, "כל ירי לא במקום או החלטה לא נכונה יכולה להפר את היציבות האזורית ולפגוע ביחסים הדיפלומטים והביטחוניים בין המדינות. בצד השני יש כלי שיט שגם שומרים על אותם אינטרסים שאתה שומר. לכן, מרחב התמרון הרבה יותר צר ואנחנו נדרשים לפעול בצורה מדודה, שקולה ובוגרת. מצד אחד לשמור על האינטרסים שלנו, ומצד שני לשמר את היחסים עם שכנינו".

עוד הוא מוסיף, כי מדי חודש מתרחשים בין 30 ל-50 אירועים, שרובם מסתכמים בכלי שיט תמימים שבטעות התקרבו יתר על המידה אל הגבול, או חפצים וגופים שנסחפו מחופי אילת או מחופי המדינות השכנות לעבר לב הים.

"מצד אחד, על הלוחמים להיות דרוכים ומוכנים בכל רגע ולהתייחס לכל גוף חשוד בים ככלי שעשוי להוות איום על ביטחון הנופשים", מבהיר המז"ר, "אך מנגד, אתה לא יכול לבצע ירי בזירה שלנו לעבר כל אובייקט חשוד. אם תפתח באש מול עיני הנופשים, אתה עלול לגרום לבהלה ונזק לתיירות בעיר, ואולי אפילו למשבר מדיני".

"היה לנו הרבה אירועים שהיינו על סף הירי", מדגיש סא"ל נחבס, "אבל עלינו לגלות איפוק עד לשנייה האחרונה ולהפעיל שיקול דעת רב בקבלת ההחלטות שלנו. בסופו של דבר, שתיים ממלחמות ישראל פרצו בגלל משברים ביטחוניים ומדיניים בזירת ים סוף שגרמו לסגירת מיצרי טירן לכלי שיט ישראלים, ולכן אנחנו מודעים לנפיצותה וחשיבותה של הזירה גם היום".

קמים לשחר יום חדש

עם רדת החשכה על הים האדום שנצבע בשחור השמים, ואחרי צפייה ממושכת במופע האורות שמספקת העיר אילת בשעות הלילה, החלטתי לרדת לנוח ולצבור כוחות לקראת מחר, כאשר התכנון הוא להשכים לפני אור ראשון בשביל לחזות בזריחה המפורסמת מכיוון ירדן.

אך תכניות לחוד ומציאות לחוד. 04:00, הקפצה. בק"שית (בקרית שליטה ימית) מהחוף זיהתה גוף חשוד, ועלתה מיד על הקשר עם הספינה. כל לוחמי הספינה, שמונחים לישון כשהנעליים לרגליהם, מזנקים במהירות ובתוך רגעים ספורים מאיישים את עמדותיהם. מספר דקות דרוכות לאחר מכן, מתברר כי היה זה גלגל ים שנסחף מאחד החופים, והזכיר לכולנו את חופשת הקיץ שנמצאת בעיצומה מטרים ספורים מאיתנו .

לאט לאט השמיים הכחילו ממזרח, וקרני השמש פרצו מעל הרי אדום. הבוקר עולה על העיר אילת, וגם על הסיפון. הלוחמים שהתעוררו מוקדם מהצפוי בשל ההקפצה, השלימו את ההכנות האחרונות לקראת היום החדש, ואילו גם בחוץ כבר ניתן היה לחזור בתיירים ראשונים שיצאו לסיור מוקדם בטיילת.

ככל שאור היום הלך וגדל, כך הרוחות התחזקו וגרמו לספינה להיטלטל בחוזקה רבה יותר מאמש. אחרי מספר שעות של בוקר, הגלים שברו אותי וגרמו לי לנטוש את הסיפון. לעומתי, לוחמי הים בדבור לא עזבו את המשמר לרגע.

"אני בטוח שכוחותינו בזירת ים סוף ימשיכו להתפתח ולספק מענה לכל האתגרים המבצעיים בהם הם עשויים להיתקל. אנחנו יודעים לפעול לכל אורך ים סוף ואני מאמין וסומך על הלוחמים שלנו, שידאגו להבטיח את ביטחון אנשי העיר אילת ואת האינטרסים הלאומיים בשער הדרומי של מדינת ישראל".