משימה בלתי אפשרית? כך מפתחים בזרוע הים נשק ייעודי תוך פחות מחודש

למרות שבדרך כלל פיתוח נשק חדש יכול להימשך שנים, בשנתיים האחרונות פועל בזרוע הים ענף אחד שמתעסק בייצור אמל"ח חדשני, ייחודי ומותאם למשימות ספציפיות, בפחות מחודש. פגשנו את רע"ן מיו"ם (מערכות ירי ומיקוש), סא"ל א', שתיאר לנו את התהליך החל מקבלת המשימה ועד תחושת האחריות שעל הכתפיים ברגעים שלפני הבום

08.01.20
בתיה ואן זיידן, מערכת אתר צה"ל

"בגדול יש לנו שתי משימות", פותח סא"ל א', רע"ן מיו"ם (מערכות ירי ומיקוש), את השיחה שלנו ומיד מפרט: "האחת, לטווח הארוך, לבדוק שאמצעי לחימה חדשים הם תקינים ובטוחים לשימוש. בטווח הקצר - פיתוח אמל"ח לצורך מבצעי ספציפי תוך לקיחת סיכונים מחושבים. זמן העבודה למקרים ייעודיים הוא קצר - מקבלת המשימה עד ביצועה. הוא יכול לעמוד על חודש, אבל זה כבר הגיע למצב שפיתחנו מוצר תוך שבוע אחד בלבד".

מה זה אומר? יש המון שלבים בדרך לפיתוח נשק - צריך שהוא יבצע את ייעודו המבצעי, אבל כמובן שיהיה בטוח לשימוש. במקרה הזה, המוצר גם חייב לעמוד בזמן הקצוב הנדרש. אם הפיתוח לא מוכן בדד-ליין, המבצע נכשל עוד לפני שיצא לפועל. אז איך מפתחים נשק תוך שבוע? הספירה לאחור מתחילה:

10, 9, 8...

"כשמגיעה אלינו משימה, דבר שקורה אחת לחודש בערך בשנתיים האחרונות, חשוב לנו לדעת מה הצורך המבצעי דורש מאיתנו. יש שני דברים שחשוב לקחת בחשבון: מה המטרה של האמל"ח, ומה התנאים שהוא יצטרך לעמוד בהם. זאת אומרת, מה האפקט שאנחנו רוצים להפעיל? במה אנחנו רוצים לפגוע? האם המוצר צריך להיות עמיד במים? בלחץ? האם הוא צריך להיות קטן? קל?"

"אחרי שנבין מה נדרש, נתחיל לזרוק רעיונות. לפעמים נשתמש בקונספט דומה או בחומרים בהם כבר השתמשנו בעבר, אבל לרוב נתכנן הכול מחדש. נבחר רעיון אחד או שניים שעליהם נרוץ", מסביר הרע"ן, "כשנדע יותר לגבי המוצר המתוכנן, נגיש את התכנון לאישורים".

7, 6...

"אחרי שקיבלנו אור ירוק, עוברים לדיונים הטכניים על שולחן השרטוטים. את השרטוט הסופי הופכים מתאורטי למוחשי", מתאר סא"ל א', "בשלב הזה היחידה מתחילה להתאמן עם מוצר דמה, מתרגלת אליו ומעבירה הערות וצרכים נוספים שצצים במקרה הצורך".

"במקביל, שרשרת ניסויים בודקת את הבטיחות והיעילות של האמל"ח", אומר ומוסיף הסא"ל, "חייבים לבדוק שגם אם המוצר נפגם, הוא לא יתפוצץ, חס וחלילה, דבר שעלול להעמיד בסיכון את הלוחמים. זאת בנוסף, כמובן למילוי תפקידו".

"קורה שניסויים נכשלים ואז צריך לחזור לשולחן השרטוטים ולבדוק מה פספסנו", משתף רע"ן מיו"ם, "זה אירוע מלחיץ, כי הכול תלוי בזמן, אבל מאתרים את התקלה, משפרים ומחזירים לסבב ניסויים נוסף. לפעמים בסוף הטעות היא פשוט בדרך

5, 4...

"בשלב הבא נאשר סופית כמה דגמים ואותם נבחן בניסויי בקרה, בטיחות ואימון יחד עם היחידה. אם הניסוי נכשל, ננתח מה התקלה ונתקן אותה. אבל", מסייג סא"ל א', "אם יש לחץ של זמן, נדלג על שלב הדגמים וניצור ישר את התוצר הסופי, שעליו נערוך את הניסויים ומשם נמשיך".

3...

כשהמוצר הסופי מוכן, נותר להרכיב אותו בכמות הנדרשת ולהעביר אל היחידה. "אנחנו מקפידים לבוא בעצמנו עם האמל"ח החדש ולהסביר ממש כל פרט בו, שלא יהיו תקלות. הרי המוצר לא עבר שנים של ניסויים ועיצובים מחודשים עד לפרטים הקטנים, אלא יצא לפועל תוך שבוע-שבועיים או חודש, והוא נועד למטרה ספציפית עם צורת שימוש ופרק זמן מאוד מדויקים למילוי המשימה".

כשהמשימה מבוטלת ולא יוצאת לפועל ברגע האחרון, משתמשים בפיתוח למשימה אחרת, או, כמו שקורה לרוב, משמידים אותו לחלוטין. לכל אמל"ח יש אורך חיים, ולכזה שנוצר במהירות של המעבדה יש אורך חיים קצר יותר, וכפי שמבהירים בענף - הוא לא נועד לשבת על מדף.

2...

כשהמשימה יוצאת לדרך, גם אליה סא"ל א' מתלווה, מהבור, בזמן אמת. מוכן לכל שאלה, או בעיה אם תצוץ - לפתור אותה גם מרחוק. "לפני הפיצוץ יש מתח מטורף, תחושת האחריות על הכתפיים, שלא תהיה תקלה, שחס וחלילה חייל לא יפגע, שכל המוצר יתפוצץ ולא ישאיר עקבות, הרבה מונח על הכף", מחדד הרע"ן, "אין 100% בחיים, אבל אנחנו עושים את כל מה שאפשר".

1...

"כשהכול מצליח אין תחושה טובה יותר", מודה הסא"ל, "בסוף על הרבה מהעבודה שלנו לא תשמעו אף מילה בחוץ. התחום הוא ייחודי, עם אנשים טובים שעובדים בתוכו וחייבים להיות מקצועיים וערכיים בו זמנית. לקחת חלק בזרוע אסטרטגית שפעילויותיה חיוניות לביטחון המדינה, זאת תחושה של גאווה אמיתית".