המחלקה שיכולה להפוך כל כלי שיט מיושן למכונה מבצעית משומנת

בשנים האחרונות, השתנתה הנדסת כלי השיט בזרוע הים מקצה לקצה. הצורך המבצעי והקידמה הטכנולוגית הובילו לכך שהכלים שהכרנו בעבר נראים ופועלים אחרת, וגם מפגינים ביצועים טובים הרבה יותר. 

בחזית השינוי הזה עומדת מחלקת הנדסת כלי שיט, זו האחראית מא' ועד ת' על איך ייראו הכלים, מאילו חומרים ייבנו, ומה יהיו היכולות שלהם.

"כשקונים ספינה, זו השקעה ל-30 שנה. אבל ההתפתחות המהירה דורשת מאיתנו להמציא ספינות מחדש הרבה יותר מפעם בשלושה עשורים", מכריז סא"ל ערן גריאני, רע"ן הנדסה ימית, "הפעילות העיקרית שלנו במחלקה נקראת 'הסבה' - לוקחים כלי ישן והופכים אותו לכמעט חדש לחלוטין, כשהכול מתחיל מרעיונות מקוריים על שולחן השרטוטים".

הרחבת מנחת המסוקים של אח"י חנית

כדוגמה הוא מספר לנו על הספינות מדגם "נירית", סער 4.5, שעברו ממש לאחרונה שינוי מאסיבי: המכ"מים, מערכות הנשק, מערך האנרגיה והחשמל שבהן הוחלפו ושודרגו. למעשה, כמעט רק גוף הספינה נותר כשהיה. הספינות בנות ה-20 מתפקדות כעת כמעט כמו ספינות חדשות.

"התפקיד שלנו הוא להבין לעומק איך משדרגים מערכות ישנות ומסדרים מחדש את הספינה, כך שיינתן מענה לדרישות המבצעיות. כשמדובר בכלי שיט, כמעט אין מצבים בהם נדרש רק שינוי אחד. כל תוספת, תזוזה, או הסרה של מכלול בספינה מובילים לשרשרת ניסויים ובדיקות הנדסיות מקצה לקצה, על מנת לוודא שהביצועים נשמרים: יציבות הספינה וחוזקה, היכולת לתמרן בים גבוה, העמידות בפני פגיעות, והחתימות של המכ"ם", מפרט סא"ל גריאני.

 ספינה בהספנה בזמן שדרוג מכ"ם

מלאכת בניית הכלים אומנם מתבססת על שנים רבות של ידע וניסיון, אבל עם יכולות מחשוב מתקדמות שהובילו לשיפור ואופטימיזציה, המשרתים במחלקה יכולים לבצע שינויים מהפכניים. "אנחנו יכולים לבדוק איך שינוי קל במבנה ספינה, למשל, משפיע על הגרר שלה ועל הפרעות הרעש שיתפתחו כשהיא תפליג במים", מסביר רע"ן הנדסה ימית.

גם החומרים בהם משתמשים השתנו בצורה ניכרת, "כלי שיט בעולם כיום, כבר לא בנויים רק מברזל או אלומיניום אלא גם מחומרים מורכבים, שהם גם חזקים וגם קלים יותר ומרחיבים את ארגז הכלים שלנו", מציין סא"ל גריאני.

למרות שבימינו כבר אין צורך במשקפת על מנת לזהות ספינה באופק (יש מכ"מים מתקדמים), לצבע של הספינות עדיין יש שימוש והתפתחות: הצבעים שהולכים ומשתכללים מונעים קורוזיה בגוף הספינות, והצטברות של גידולים ימיים על הדפנות, שעלולים להאט את קצב השיט ולהשפיע על הביצועים.

גם מערכות ההנעה בכלים התפתחו. "היום אנחנו עובדים יותר עם הנעה חשמלית, כלי שיט היברידיים, שקיימים כיום בשוק האזרחי והצבאי ויש להם המון יתרונות. כלי היברידי יהיה שקט יותר ויחסוך בדלק במתארים מסוימים", מרחיב רע"ן הנדסה ימית.

"כשמכונת כביסה מתחילה לרקוד בבית, אנחנו יודעים שצריך לתקן אותה", מחייך סא"ל גריאני, "אז ככה גם עם מנועים. בקרוב, ייכנסו לזרוע מערכות מתקדמות שיאפשרו 'אחזקה חזויה'. כלומר, נוכל להבחין בתקלות פוטנציאליות בכלי השיט העתידיים ולבצע תיקון מונע".

על מגוון התחומים הרחב אחראים המשרתים במחלקת הנדסת כלי שיט, בה שוקדים על שולחן השרטוטים מהנדסים בוגרי תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות וחשמל (עתודאים או חובלים שלמדו הנדסה ועברו לתפקידי חוף), ושרטטים שמגיעים ללא כל הכשרה מוקדמת ולומדים הכול במחלקה.

"אין בארץ תוכנית לימודים סדורה לתואר שני בהנדסת אוניות", מציין רע"ן הנדסה ימית, "פעם בכמה שנים אנחנו שולחים מהנדסים ללמוד בארה"ב אדריכלות ימית, מסלול מדהים. הם לומדים בו שנתיים כסטודנטים מן המניין עם בעלי מקצוע מציים נוספים מרחבי העולם".

"בשנה האחרונה קיבלו קצינים מהמחלקה את האות הטכנולוגי מהרמטכ"ל על פתרונות יצירתיים, עבור הקניית יכולות לצה"ל", מתגאה סא"ל גריאני, "האנשים כאן במחלקה מוכשרים ורתומים לכל פעילות, ואין ספק שהזרוע תלויה ביכולות שלהם להמציא פתרונות חדשים, או להתאים פתרונות קיימים לצרכים המבצעיים. השאיפה היא תמיד להוציא מעצמך ומכלי השיט את המקסימום".