כל צוללן חייב לעבור את השבועיים האלו - אתם הייתם מצליחים?

רגע לפני חצות. המפק"ץ מעיר את חניכי קורס צוללן לעוד לילה גדוש בפעילות. תוך שש קטנות הם צריכים לעלות על ציוד - ולקפוץ ישר למי הים האדום. משם הם יתחילו בשחייה, כתף אל כתף עם חבריהם לצוות, לתוך החושך. 

את המראה הלא שגרתי הזה ניתן לראות רק כשמצטרפים לאחת ההכשרות הייחודיות בצה"ל - קורס צוללן בשייטת 7. מדובר בקורס מהמתאגרים ביותר שיש לצבא להציע - ובהתאם, רק כחצי מהחיילים המתחילים אותו, גם יסיימו אותו בהצלחה. 

המסלול הזה נועד להכשיר את הלוחמים לשירות לא פחות מאתגר - במשך שבועות הם פועלים מתחת לפני הים בביצוע משימות הכרחיות להגנה על מדינת ישראל. הם חייבים לשמור על חשאיות מוחלטת, להתנתק מהעולם ולעבוד בשיתוף פעולה יוצא דופן כדי להבטיח הצלחה במשימה וחזרה בשלום.

אחד השלבים הכי קשים פיזית ומנטלית כאן הוא סדרת הים באילת - שבועיים בחופי העיר הדרומית, המבטיחים שרק הטובים ביותר יגיעו בסופו של דבר לצוללת.

"אין צוללן שלא זוכר את סדרת הים שלו", מכריז מפקד השלב הבסיסי בקורס צוללן, סגן ז', "כ-16% מהחיילים נופלים במהלך ואחרי סדרת הים, כי העומס שאנחנו שמים עליהם גבוה. אנחנו צריכים להבטיח שרק אלו שיוכלו לעמוד באתגר יישארו - הרי השירות שלהם ידרוש מהם הרבה יותר".

המטרה של הסדרה היא להכשיר את הלוחמים על הפעלת הכלי הפשוט ביותר שיש לזרוע הים - סירות גומי. אבל זה ממש לא אומר שהשבועיים האלה יהיו פשוטים - החיילים נבחנים על שיתוף פעולה בתוך צוות, והבנת החומר המקצועי הנדרש מימאי. "זו הפעם הראשונה שהם נוגעים בתחום הימאות, היום זו סירת גומי, מחר זו צוללת", מדגיש מפקד השלב.

מי שבוחן את החיילים בשלבים אחרים אלו לרוב המפקדים, אבל בסדרת הים המיוחדת, מגיעים מילואימניקים ותיקים של שייטת 7, משלל צוללות ומחזורים, כדי לבחון את דור העתיד ולספק את חוות דעתם המקצועית.

אז למה בעצם צוללנים מתאמנים על סירה מגומי? "הפעלת הסירה היא לא רק עניין של ימאות, חלק לא פחות חשוב הוא עבודה בצוות ושיתוף פעולה. הם מדמים מגוון תרחישים, ביניהם מקרה של קריסת מנוע, שמאלץ אותם לחתור חזרה אל החוף יחד".

"אם אחד לא מתאמץ", הוא אומר בהחלטיות ומדגיש את ההשלכות של מי שבוחר לעבוד לבד במהלך השלב, "החברים שלו יצטרכו להשלים את הפער".

ואם זה לא היה מספיק, יש גם אתגרים נוספים שנועדו להציב את החוסן המנטלי ואת עבודת הצוות שלהם במבחן: שינה בשעות היום ופעילות בשעות הלילה, הקפצות מתוך שינה, והמון טילופים - צורת שחייה קבוצתית בה כל החיילים מחוברים אחד לשני כתף אל כתף ושוחים עם סנפירים מרחקים גדולים. 

הוא מיד מסביר כי יש סיבה לדרישות הגבוהות: "המשימות שוחקות, והשעות משתנות - זה התפקיד וחייבים אנשים שיוכלו לעמוד בזה".

"גם הטלפונים הניידים שלהם לא נמצאים איתם במהלך הסדרה. רק בימי שישי, יש להם שעה אחת לדבר עם המשפחה, ובשאר הזמן הם צריכים להישען על החברים שלהם בצוות ולהיעזר בהם. כך הם מתחילים להתרגל שמי שסביבם הוא הבית שלהם עכשיו", מבהיר מפקד השלב.

את הסדרה מסכמים עם תרגיל, שבפי חיילי שייטת 7, נקרא "השיא" של השבועיים. כל צוות צריך לבנות מסע התגנבות ליעד מסוים עם סירת הגומי. מתכנון הדרך, דרך התמודדות עם התקלות של כל מיני מערכים טכנולוגיים, ועד הובלת הכוח לניצחון", מפרט המפקד.

בסיום התרגיל, הלוחמים מקבלים את הסיכה לכומתה, אותה הרוויחו ביושר, בהענקה חגיגית שנועדה לתת להם הפסקה קצרה לפני המשך הקורס - שיהיה מאתגר לא פחות. 

"אומנם הם עברו את אחד השלבים הקשים בקורס", מסכם המפקד וחושף הצצה להמשך ההכשרה, "אבל מצפים להם עוד המון חלקים מעניינים: קורס צלילה שני כוכבים, השתלמויות לימודיות בגרמניה ובהולנד, והיכרות קרובה עם הצוללת".