הצצה מבפנים לשלב שרק 59% מצליחים לעבור

בסיום שנתיים וארבעה חודשים אינטנסיביים, עשרות בלבד מצליחים לסיים את קורס החובלים המאתגר. הצטרפתי ליממה באחד השבועות הקשים שלו - 24 שעות מתוך מסכם שלב הימ"פ (ימאות ופיקוד), יחד עם קורס 149.

הימ"פ הוא שלב טירונות היחידה של הקורס. הוא אורך שלושה חודשים וחצי, ומטרתו ללמד את בסיס עולם הימאות ולהכשיר את הצוערים והצוערות להתמודד בסביבה הימית, תוך כדי קושי פיזי רב ומשמעת נוקשה ופיתוח יכולות פיקודיות.

בסופו, הם מבצעים הפלגה מסכמת, בה יתמודדו לבד עם הים בתפעול ס"גים (סירות גומי). לכל אחד תפקיד אחר: אחד מפקד על ההפלגה, שני מכין את המודיעין לקראת ההפלגה ואחר אחראי על הלוגיסטיקה. בסוף השבוע הזה הם מוכשרים כמפקדי ס"גים.

שעת בוקר מוקדמת בחוף הים בקיסריה, השמש טרם זרחה, אבל זה לא מונע מהצוערים לסיים הכנות אחרונות לקראת הורדת סירות הגומי אל המים. אחד ממפקדי הצוותים מביא לי את ה"כתומה", כך מכנים בזרוע הים את אפוד ההצלה, שאמור להגן עליי מטביעה במקרה ואפול למים.

השבוע התחיל בבה"ד חיל הים בחיפה, משם ירדו עד לגבול הימי עם רצועת עזה, וחזרה צפונה עד לראש הנקרה. אני עולה על סירת החפ"ק (הסירה שמובילה את הכוח), סירת מנוע עוצמתית מסוג "ריב", שיכולה להגיע למהירות של 40-35 קשר ולהתמודד עם תנאי ים קשים ביותר. 

היעד: נמל עכו, עם כמה חבירות באמצע. אחד ממפקדי הצוותים דוחף לי לכיס חבילת מסטיקים למקרה ותהיה לי בחילה. "הטיפ הכי טוב הוא להתמקד בנקודה על האופק ולהסתכל רק עליה", הוא מסביר, "לפעמים, להקיא זה חלק מהחוויה".

אנחנו בדרך לאסדת "לוויתן", אסדת גז טבעי שזרוע הים מופקדת על הגנתה. היא נמצאת כ-10 ק"מ מהחוף, ומוגדרת כמתקן אסטרטגי של מדינת ישראל. הדרך לשם ארוכה, הס"ג מפליגה במהירות שיא, בשילוב עם גלים לא נחמדים, והצוערים מאחורה מדביקים את הקצב בצורה מופתית.

כשאנחנו מגיעים אל האסדה, אנחנו חוברים לספינת טילים מסוג "סער 6", ספינת הטילים המתקדמת והחדשה ביותר בצה"ל. מפקד הסטי"ל עולה מולנו ברשת הקשר ומעביר לצוערים סקירה מבצעית ומודיעינית, מסביר להם על הציוד המתקדם והחימוש המיוחד שנמצא על הסטי"ל. לבסוף, הוא מברך את דור העתיד של קציני החיל ונפרד לדרכו.

חוזרים להפליג. אני מסתכל על מפקד שלב הימ"פ, רס"ן תומר קינן, ונראה כי הוא מסתיר משהו. לאחר עוד כמה דקות של הפלגה הוא מכריז בקשר: "לדומם מנועים!" ואוסר עליהם להתקדם אפילו מטר אחד. "בעוד מספר רגעים תעלה מעל פני המים 'אח"י תקומה', אחת מצוללות שייטת 7, וכלי המלחמה היקר והאסטרטגי ביותר שיש לצה"ל", הוא מודיע, "היא תעלה מעל פני הים למספר דקות, בנוהל 'עליית חירום'".

הצוערים המומים - דווקא בשבוע הכי קשה שלהם בקורס, פיזית ומנטלית, תקופה של אי ודאות מוחלטת בלב ים, סחוטים ממי מלח הם פוגשים בצוללת: כלי שבהחלט לא רואים בכל יום. או בכלל. הצוללת עולה מעל פני המים. המפקד עולה מולנו בקשר, ומפרט על המשימות הייחודיות של שייטת 7, ועל יכולותיה המסווגות.

"זו פריווילגיה אדירה בשביל הצוערים לראות את כל זה בעיניים", מסביר רס"ן קינן, "אנחנו מייעדים אותם להיות המפקדים הבאים בזרוע, וחשוב שהם יכירו היטב את הכלים שעליהם יפקדו ואת היכולות המגוונות שלנו. כמעט כל היחידות המבצעיות של זרוע הים הוצגו לצוערים - שייטת 3, שייטת 7, ופלגות הבט"ש שראינו מוקדם יותר השבוע".

הצהריים הגיעו, ואיתם הזמן לאוכל. אנחנו עוגנים באחד מחופי חיפה שם מחכה לנו פריסה. כולם אוכלים בזריזות, ממלאים את בקבוקי המים ויורדים בחזרה לים, בדרך לעכו, ואני שב לסירת הפיקוד המובילה.

בתוך הסירה, אני מתיישב לשיחה עם סרן ירון וויס, בעבר מפק"ץ והיום סגן מפקד שלב הימ"פ. "אין מקום שמשלב באופן מושלם בין תחום מקצועי, מבצעי ופיקודי כמו קורס חובלים", מתאר סרן וויס, "פיקוד בים זה דבר שאם אתה לא חווה אותו על בשרך, אתה לא מבין. זו אחריות עצומה, אקשן לא נורמלי, והחדרת מוטיבציה בלוחמים".

"אנחנו כמפק"צים מהווים את המפגש הראשון של הצוערים עם דמות החובל, והם רואים בנו מודל לחיקוי", ממשיך סרן וויס, "אני מאמין שככל שהמפק"ץ יהיה מחויב, מסור וטוטאלי מול צועריו, ככה הם יצמחו להיות לפקודיהם, הלוחמים הימיים".

את השיחה קוטעת ספינת טילים נוספת, הפעם מסוג סער 4.5, אליה אנחנו חוברים. הלוחמים עומדים על המזח ומנופפים לנו לשלום. משם הם ממשיכים לדקות ארוכות של אימון ירי מקלעים כבדים, יחד עם תותחים מחרישי אוזניים, כהצגת תכלית לצוערים - שמתפעלים מהעוצמה ומכוח האש של הספינה.

השמש כבר שוקעת ואנחנו מגיעים אל נמל עכו. אם חשבתם שכאן נגמר היום - אתם טועים. לאחר ארוחת ערב זריזה, יתחילו הצוערים באימוני כושר, שנפתחים בריצה מסביב לחוף עם מדי ב' ספוגים ממים. האימונים ימשיכו עד שילכו לישון, בשטח כמובן.

כשאני שואל את המפקדים מה נדרש מצוער כדי לעמוד באתגרים שהקורס מציב בפניו, הם עונים שלא סתם רק כ-60% עוברים את השלב הזה, והשאר נמצאים כלא מתאימים. הם מסבירים שלצוערים נדרש לנתק את הרגש, להתמסר למשימה וכמובן לתמוך ולהיתמך בחבריהם.

למחרת, יגיעו הצוערים אל חוף הים בראש הנקרה, שם יחכו להם הוריהם עם שלטים וחולצות, לטקס חגיגי המציין את סיום שלב הימ"פ. במעמד זה, הם יקבלו את כותפות השלב הבא, השלב הבסיסי. בסיום הטקס ההורים יתפזרו, והצוערים יתקדמו אל האתגר הבא שלהם - בדרך הארוכה אל סיכת החובל הנכספת.