האם הצוללנים של 123 צלחו את האתגר בפחות משעה?

בשבוע שעבר קמו לוחמי שייטת 7 הרבה לפני ציוץ הציפורים. את הגלים, אפשר היה לראות רק בזכות הירח והכוכבים. לרגע הזה חיכו חניכי קורס צוללן (מחזור 123) המון זמן, והם לא מתכוונים לפספס אותו. הם קפצו מהמיטה, לבשו את ה'קליפסו' (חליפת הצלילה) וזינקו למים כדי להראות שחברי הצוות שלהם - הם לא פחות ממשפחה.

על הצוללנים לצלוח מצב לא פשוט: לבצע משימות מאתגרות מתחת לפני הים, בזמן שיכול לקחת ימים ואפילו חודשים. הם עושים זאת באותה הצוללת עם הצוות שלהם, בלי טלפון ובלי אינטרנט, רק השקט של עומק המצולות.

״כשאתה במשימה או תרגיל, ואתה מרגיש שקשה, אתה מחפש את חבר הצוות שלך, אותו אחד שהרים אותך בקורס", מסביר סגן ב׳, מפקד הבוחן, שבוודאי חווה את הרגע הזה בעצמו כחניך, "הלוחמים חייבים לסמוך זה על זה ולדעת שהם יהיו הכתף התומכת אחד של השני כשיצטרכו״. אחדות וחברות הן ערך עליון בהכשרתם, ואת זה בדיוק בא בוחן הצוללן לבדוק. 

במסגרת הבוחן עליהם לזנק מנקודת הפתיחה ישר אל המרינה, לקפוץ למים לטילוף (צורת שחייה בה כל הלוחמים צמודים כתף אל כתף) של 600 מטרים, לצאת מהמים בריצה, להחליף למדים, לשתות ולעלות על נשק ואפוד מלא. משם הם רצים יחד 2 קילומטרים, שבסיומם הם לוקחים אלונקה ועליה 80 קילו ורצים בחזרה לבסיס. כל זה בפחות משעה אחת - כשהזמן נעצר רק כשהאחרון חוצה את קו הסיום. 

בוחן צוללן הוא מסורת בקורס צוללן וכל מחזור רוצה להוכיח שהוא טוב יותר מכל אלו שהיו לפניו. יותר מזה, הם רוצים להראות שהם מגובשים, לא ישאירו אף אחד מאחור ויעמדו יחד בהצלחה במשימה. 

״מה שיפה בבוחן הזה הוא שמעבר לאתגר הפיזי, המפתח הוא הביחד. לא משנה כמה מהר הראשון היה יכול להגיע, הם נמדדים כקבוצה״, מדגיש סגן ב׳. 

כשהשעון נעצר, המתח הורגש באוויר - האם הם עמדו במשימה? לוחמי מחזור צוללן 123 סיימו את המבחן ב-47.39 דקות בדיוק ורשמו לעצמם עוד הישג ופחות משוכה.

״הם הגיעו לתוצאה טובה, כי מה שהוביל אותם זה לעבוד בשיתוף פעולה בפעם האחרונה״, סיכם סגן ב׳, ״ביום שהם התגייסו עליתי לחדרי סגל ואמרתי 'וואו איזה כיף, איזה מחזור', והיום - הם הוכיחו את עצמם בגדול״.