החובלים שחוו מלחמה ימית עוד בקורס - מקבלים את הסיכה

אמש סיימו את הכשרתם מחזור 149 של קורס חובלים, והוסמכו להיות מפקדות ומפקדים בכל כלי השייט של זרוע הים. בין האימונים, התואר והשלבים השונים, הם גם הספיקו להילחם בכל גזרה ימית. בעקבות המלחמה שפרצה, יצאו הצוערים החדשים לתפעל אירועים של ממש - עוד לפני שקיבלו את הסיכה.

7 באוקטובר תפס אותם בעיצומו של הקורס, בתחילת השלב השלישי - האקדמיה. "במהלך התואר, המיקוד הוא בפן הלימודי", מסביר צוער עדי, "אז בתחילת התמרון התכנסנו כולם להעלאת הכשירות ויישרנו קו ביכולות הלחימה, כדי שנוכל לקבל משימות". לאחר מכן, כמו כל חבריו, הוא תפס לראשונה עמדה מבצעית - והצטרף לאח"י עוז בגזרה הצפונית. 

"היציאה לים מספקת מאוד - להשתתף בפעילות, לשמור על אזרחים ולתפקד בזמן אמת", משתף צוער מתן, שהצטרף לאח"י רומח, המגנה על גבולות זירת ים סוף, "הזירה כאן קטנה מהאחרות ובעלת אופי הייחודי רק לה, ומכך נובעים גם אתגרים שאנחנו מתמודדים איתם יום יום". 

• חזרנו ל-7 הרגעים הבלתי נשכחים במסלול, ומצאנו: מה מסתתר בגלריה של צוערי קורס חובלים?
  
  
• "יש בנו את אורך הרוח ורוח הקרב, ובעיקר- יש בנו אמונה בצדקת הדרך": 37 צוערים וצוערות סיימו את קורס החובלים

ואכן, ברגע האמת - המאמצים והתרגולים באו לידי ביטוי. "בפעם הראשונה שיורט כטב"ם על ידי סער 4.5 במלחמה, הייתי קצין גנ"ק (גילוי ניווט וקשר) במשמרת. קיבלתי מודיעין מהעורף ותיווכתי אותו ללוחמים בצוות", הוא מעיד, "זה ממלא בתחושת גאווה מדהימה - הרגשתי שמימשתי את כל מה שלמדתי בשנתיים וחצי האחרונות".

כחלק מהכשרתו במגמת שיט, צוער עדי למד לתפקד כקצין "הגנת שמיים" על ספינת סער 6: "זה דורש הבנה מרחבית, ובמהלך המלחמה זה נהיה רלוונטי במיוחד לתוואי הימי". על כן, השתלב במשמרות ארוכות בגשר הספינה, בו מתוכללת הפעילות הפיקודית, מרגע זיהוי המטרה ועד השמדת האיום. "אתה לוקח צעד קדימה ומסתכל דרך החלון, ולא מאמין למה שלנגד עיניך. שומעים דיווח בקשר על פגיעה מוצלחת ומיד אתה מקבל בוסט של מוטיבציה".

בתחילת התמרון, חנתה אח"י חץ אל מול חופי עזה, בעוד צוות הספינה היה אמון על הגנת הגזרה הדרומית. חלק מהותי במשימתם היה שיתוף הפעולה הימי-יבשתי. "אחרי שלמדנו במשך זמן רב, כל כך חיכיתי לבצע את מה שספגתי", מספרת צוערת אורי שהצטרפה לגזרה, "עסקנו המון בהתקפיות וסיוע לכוחות היבשה. בהתחלה הייתה תקופת הסתגלות לשעות ולעצימות, אך עם הזמן התרגלנו ולמדנו להיות הטובים ביותר".

האירוע הזכור לה ביותר, כך היא משתפת, קרה דווקא ברגע שלא הייתה על הספינה. "יום אחד קראו לי הקצינים להגיע אל הטלפון האדום. אני עונה לשיחה ואבא שלי, שבמילואים ביחידת 'בארי', נמצא מהצד השני של הקו", היא משחזרת בהתרגשות, "הוא אומר לי: 'אני פה בעזה, אני רואה את הספינה שלך ומסתכל עלייך ברגע זה'. כל כך שמחתי לשמוע את הקול שלו".

"הקורס מציב אתגרים שלא חשבתי שאפגוש מקרוב. מאז הגיוס אנחנו אנחנו עוברים תהליך התבגרות עמוק", מסכמת צוערת אורי רגע לפני סיום קורס החובלים. לדבריה מצטרף צוער מתן, במיוחד לקראת החזרה המתקרבת לעמדות הפיקוד: "אנחנו צוברים ניסיון בשטח, ובונים עוד מימדים של עוצמה וביטחון. למרות שבעקבות החוויות אני מרגיש בשל - אף אחד לא מגיע מוצר מוגמר, את זה אתה לומד עם הצוות וזה מה שאנו עומדים לעשות מעכשיו".