הכירו את התאומים שלא נפרדים מהים

אחים תאומים חולקים חוויות משותפות רבות לאורך חייהם, וכמו בחיים, דרכם של סגן מ’ וסמ”ר מ’ הצטלבה גם בים. שניהם גדלו על אהבת הים והארץ – כבנים לאב חובל במילואים בזרוע הים. 

בהמשך, כשהחלו את המסלול הצבאי שלהם, התמסרו לשירות קרבי משמעותי בזרוע הים. סמ”ר מ’ החל את דרכו כלוחם ימי ביחידת ‘סנפיר’, ובהמשך החליט להמשיך ולהתקדם – והפך למפקד צוות בקורס הכשרת לוחמי סנפיר. במקביל, סגן מ’ היה חניך בהכשרה אחרת – קורס החובלים. עד השבוע, שבו סיים את הקורס והוענקו לו דרגות הסגן וסיכת החובל הנחשקת.

בתחילת המלחמה הם נפגשו לא פעם במסדרונות הבה”ד, כאשר סמ”ר מ’ החל את תפקידו הפיקודי, בעוד שסגן מ’ היה בשלב המתקדם, צבר ידע חשוב והמשיך להכין את עצמו לקראת הפיקוד בשייטת 3, שבה יחל בקרוב את שירותו כחובל.

עם זאת, האתגר המשמעותי ביותר עבורם במלחמה היה הריחוק. דרכיהם אמנם הצטלבו, אך פעמים רבות, על אף ששניהם שירתו בזרוע, האחד שירת בים והשני בחוף. הם מצאו את עצמם בריחוק גדול – חודשים ללא מפגש. “זה הכי הרבה זמן שלא ראינו אחד את השני אי פעם – מעל לשלושה חודשים שלא התראינו, מכיוון שכל אחד היה עסוק בתפקידו”, מספר סגן מ’, ומוסיף: “אבל כשהיינו באותו הבסיס, זה היה הפוך – היינו כל הזמן יחד, ולפעמים חיילים מהבסיס אפילו היו מתבלבלים בינינו”.

שני צדי ההכשרה

כאמור, האחד היה לאורך השנה החולפת מפק”ץ בהכשרות ‘סנפיר’, והשני צוער בקורס חובלים – כל אחד מהם חווה את ההכשרה באופן אחר. “בתחילת המלחמה ההכשרות שינו פנים מקצה לקצה”, מספר סמ”ר מ’ על הליך ההכשרה. “ידענו שאנחנו מכשירים אנשים למלחמה בזמן אמת, וזה משנה את כל הדברים”, הוא מוסיף.

מנגד, אחיו התאום עבר לאורך השנה הכשרה תוך כדי לחימה. “לעבור הכשרה בזמן לחימה זה מורכב, דברים משתנים – מה שהיה כבר לא נשאר אותו הדבר”, משתף סגן מ’. “לאורך הלחימה, שייטת ספינות הטילים יצאה להפלגות ארוכות טווח בים, תקפה מטרות וסיכלה איומים אוויריים מהים. בסופו של דבר, לעבור התמחות בפיקוד בלחימה – תוך כדי לחימה – זה אירוע אחר. הכול יותר מועצם, החשיבות והמשמעות מתחדדות אפילו יותר”, הוא מוסיף.

שוברי גלים

שני האחים מגיעים ממשפחה צבאית. אביהם, סא״ל במיל’ ז׳, ביצע מגוון תפקידים בצה”ל ובזרוע הים בפרט. הוא התגייס לקורס חובלים, ובין היתר שירת כחובל בשייטת ספינות הטילים, כמפקד דבורה בפלגה 914 וכמד”ר הכשרות מפק”צים בבה”ד.

השניים מספרים כי היה להם ברור שיתגייסו לשירות לוחמה משמעותי. “הים זורם לנו בעורקים”, מספר סגן מ’. “עד היום אבא שלנו מבצע מילואים בתפקידי הדרכה בחובלים. תמיד אהבנו את הים, וכבר בגיל צעיר התחלנו לגלוש – כשגם אמא תמיד תומכת ומעודדת, כצופה בביטחון מהחוף”, מוסיף סמ”ר מ’ בצחוק.

היום, סמ”ר מ’ כבר סיים את תקופתו כמפק”ץ בהכשרות וחזר ליחידה שלו בפלגה 916. “היקף העשייה הוא עצום. אנחנו יוצאים לפעילויות מבצעיות שעליהן לא ניתן להרחיב, אבל העשייה היא מדהימה ויוצאת דופן”, הוא משתף.

לאורך הלחימה, כוחות זרוע הים לוחמים כתף אל כתף עם כוחות היבשה והאוויר. כוחות הזרוע – ביניהם גם צוערי קורס חובלים – תקפו מטרות, סיכלו תשתיות טרור, השמידו יעדי אויב מהים וחיסלו מחבלים מהחוף. “המלחמה הזאת הראתה לכולנו את החשיבות של הלחימה דרך הים, ואת עוצמתו של התווך הימי – מעל ומתחת לפני הים”, מוסיף סגן מ’.

אחוות אחים

למרות שבחרו במסלולים שונים, שניהם גאים אחד בשני במידה רבה. סמ”ר מ’ מספר שרגע השיא מבחינתו היה בטקס בכותל, כאשר אחיו קיבל את סיכת הקצונה (סיכת מ”מ) כמצטיין שלב ‘מתקדם’ בקורס. “לא היה לי ספק שהוא יצטיין. לראות את אחי התאום עומד שם, מקבל הצטיינות – זה היה רגע שעורר המון התרגשות וגאווה”.

סגן מ’ חש גאווה עצומה כשצפה באחיו כמפק”ץ שמוביל ומכשיר לוחמים בבה”ד. “ראיתי אותו יום אחד לאחר מסדר בוקר, מדבר עם החיילים, והם מקשיבים לו וממלאים את פקודותיו. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו כ’מפקד’. הייתי גאה בו בטירוף”, הוא נזכר.

בעוד סמ”ר מ’ כבר נמצא על סף השחרור, אחיו התאום סגן מ’ סיים השבוע את קורס החובלים והחל את תפקידו החדש כקצין בלב ים. “זה מרגיש מטורף – אחרי כל כך הרבה זמן של הכנה ולימוד, סוף סוף לצאת לפקד על ספינה מבצעית. בייחוד בתקופת מלחמה, זה הכי משמעותי שיש”.

גם כשהם בשני תפקידים שונים, כל אחד במסלול שלו, הקשר ביניהם נשאר הדוק. “אנחנו אולי במסלולים אחרים, אבל כל מה שעברנו עד כה רק מחזק אותנו ונותן לנו תחושת משמעות”, אומר סמ”ר מ’. בין אם על סיפון סטי״ל או בתמרון ימי של ‘צרעה’, שניהם חלק מהמכונה הלוחמת של זרוע הים – עושים את מה שצריך כדי להבטיח את הצלחת המשימה, כל אחד ממקומו.