איך מתקשרים עם צוללת וסטי"ל בלי וואטסאפ ומייל? התשובה מתחת לאדמה

מתחת לאדמה, יש מפקדה אחת שמתקשרת עם כל הכוחות הפועלים בלב הים - בשפת קוד. שמה הוא 'המברקה', והיא מאוישת 7/24 על ידי אלחוטני ואלחוטניות חוף: הם אלה שמוסרים הוראות ומקבלים מידע מאלחוטני הים, הנמצאים על כל צוללת, סטי"ל ודבורה.

את השם ההיסטורי שניתן לה לפני עשרות שנים, קיבלה מהמברקים הדחופים שהיו נשלחים אליה בטלגרף. ובהתאמה, מקור שם התפקיד הייחודי, מגיע עוד מהימים שבהם קוד מורס היה אמצעי התקשורת האלחוטי היחיד.

אבל היום, זה נראה קצת אחרת. כל צוללת וסטי"ל מקבלת צופן ייעודי, אשר כתוב בשפה שרק האלחוטן על הסיפון הספציפי יבין. "בגלל שאנחנו נמצאים על כלי מלחמה בלב הים והמשימות שלנו חשאיות", מסביר סמ"ר ר', אלחוטן ים בשייטת 3, את מהות התפקיד, "כל מידע, בין אם יוצא או מתקבל, חייב להגיע בדיוק ליעד הנכון, אחרת - אנחנו בסכנה ממשית".

לשם כך, פותחה תוכנה ייחודית לזרוע, שמצפינה מסרים מסווגים, ומייעדת אותם לכלי שיט אחד בלבד. "התוכנה מאפשרת לנו לבחור מי הנמען שיכול להיחשף למברק", מפרט רס"ר א', מפקח במברקה, "כך שגם אם בטעות הוא יישלח ליעד לא נכון - מישהו אחר לא יוכל לפרש אותו".

ומכאן, הכדור עובר לאלחוטני הים. "המשימה שלנו היא לרכז את כל המידע מהספינה, לתכלל אותו ולשלוח למפקדה. "בנוסף, אנחנו משמשים גשר בין המברקה לצוות הימי, ומפרשים את כל המסרים שמתקבלים: כמו דיווחים מודיעיניים על טילים שעלינו ליירט, וכוחות מתמרנים ברצועה שזקוקים לחיפוי מהים", מספר סמ"ר ר'.

הדרך לאלחוטנות ימית מתחילה בהכשרת לוחם ימי, שלאחריה קורס העוסק בצפנים והכשרה מעשית בת כחצי שנה. המסלול למברקה, לעומת זאת, מתחיל בקורס אתי"ם (אחראי תקשורת ימית מסווגת): הכשרה של 4-6 חודשים, ולאחר מכן, חפיפה מעשית באורך 3 חודשים במפקדה. בסופה, מוסמכים החיילים להצפין ולפרש מסרים - והם הופכים לאלחוטני ואלחוטניות חוף מן המניין. 

ההכשרה הארוכה כוללת מקרי בוחן של תרחישי אמת, שחלקם הגדול מהמלחמה הנוכחית. "אף פעם אי אפשר להיות מוכנים מידי", מצהיר המפקח, "לכן חשוב לנו להפגיש את האלחוטנים גם עם סיטואציות ומידע שהם לא יצפו מראש. לבדוק את המעבר החד שלהם משגרה - לחירום".

ואכן, עוצמת הפעילות עשויה לעלות ברגע מ-0 ל-100. "אנחנו המקום היחיד שמקבל מידע כתוב מהכוחות בים, שכן במרחקים כאלו, אין בכלל קליטה. כך שברגע שנכנס דיווח מהשטח - המברקה תהיה המקום הראשון שיודע מה קורה. מיד נתרגם את המסר, ונעביר אותו לגורמים הרלוונטיים: מקצין שליטה ועד למפקד זרוע הים בעצמו", מבהיר רס"ר א'. 

"היכולת שלנו לעשות להגיב בזריזות, היא המפתח לניהול אירועים, והיא מגיעה עם הניסיון של כל אלחוטן - שהרווחנו במלחמה יותר מתמיד", הוא מדגיש, "כשמקבלים דיווח על טיל, לדוגמה, אם אנחנו לא נעביר את המסר לסער בזמן, היירוט לא יתבצע בהצלחה".

כל מי שעבר במברקה יעיד ששיתוף הפעולה בינה לבין האלחוטייה בבטן הספינה או הצוללת הוא מיוחד. מדובר בתהליך סימביוטי, בו 'מרוויחה' המפקדה מידע על המתרחש בשטח, ואילו כלי השיט - רשת ביטחון שאין לה תחליף.