שורשים וצמיחה

כמו העצים שאנו נוטעים בט”ו בשבט, גם זרוע הים צומחת, מתפתחת ומשמרת את שורשיה ההיסטוריים. מאז הקמתה, הזרוע עברה שינויים רבים – מהטרפדות הקטנות של ראשית הדרך ועד ספינות הטילים המתקדמות של היום, מהמדים הראשונים ועד אלו שמייצגים אותה כיום ברחבי העולם. אך כמו בטבע, גם כאן יש דברים שנותרים יציבים – רוח הלחימה, הערכים והסמלים שממשיכים ללוות את הלוחמים בלב הים. זהו סיפור של מסורת שמעמיקה שורשים לצד התחדשות מתמדת, בדיוק כמו העצים הצומחים מחדש בכל עונה.

מוכר, ייצוגי וייחודי - מדי זרוע הים

לחיילי זרוע הים תמיד היו מדים ייחודיים מאלו של יתר חילות צה"ל. באופן מסורתי, חילות ים פעלו לעצב קשרים ובריתות חוצות אוקיינוסים, ועם קום המדינה הוחלט לאמץ מדים ייצוגיים במטרה להתאים לזירה זו. המדים נצבעו בצבע לבן, ועיצובם התבסס ברובו על מסורות הצי הבריטי והאמריקני, מתוך שאיפה לייצג אלמנטים יוקרתיים ומוכרים על ידי הקהילה הבינלאומית.

עד שנת 1972, דרגות הקצינים כונו "גולדבנד" וכללו פסי זהב רקומים על רקע כחול-כהה, מעליהם סמל חרב ועוגן. בגדי הא' בתקופה זו היו בצבע חאקי והכומתה הייתה כחולה כהה, בהתאם למסורת הימית.  

בשנות ה-70, כחלק מהתאמת הזרוע לשינויים בצה"ל, חלו שינויים נרחבים במדי החיילים: הזרוע אימצה מדי חוגרים סטנדרטיים וכומתה כחולה, בגדי עבודה הכוללים דגמ"ח ירוק זית צה"לי, נעליים גבוהות,  ודרגות תואמות – בהתאם לסטנדרט הצה"לי. ובכל זאת, הזרוע שמרה מקום למסורת הימית – דרגות ה"גולדבנד" למשל, עדיין נעטות בביקורים ייצוגיים בחו"ל.

לשקף את ערכי ההיסטוריה - סיכות וסמלים בזרוע הים:

אין הרבה יחידות בצה"ל עם כמות סמלים כמו בזרוע הים. כל יחידה וספינה מעוטרת בסמל ייחודי רק לה, מהנחתות הגדולות ועד לספינות הסיור שבנמל. רוב סמלי זרוע הים נוצרו בשנת 1948 ע"י הצייר הישראלי אריה מוסקוביץ', וחלקם אושרו באופן אישי על ידי ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. בשנים הבאות סמלי זרוע הים יעברו מספר רב של גלגולים ואדפטציות, הנה רק חלק קטן מהם:

מסירות עץ לספינות מלחמה: כלי השיט 

ספינות הסיור

טרפדת (1950-1969)

הטרפדת הייתה ספינת עץ קטנה, באורך 20 מטרים – חמושה בתותחים וטורפדו שטח. על אף שהטרפדות היו ספינות מלחמה לכל דבר, הן הכילו רבים מתכונותיהם של כלי הבט"ש המודרניים: זולות, קטנות, ומהירות ביותר. הטרפדות הושקו לאחר מלחמת העצמאות, והתאימו במיוחד למדינת ישראל הצעירה וחסרת המשאבים, שלא יכלה להרשות לעצמה להשיק ולתחזק ספינות מלחמה גדולות. 

המשחתת (1956-1968)

המשחתות (אוניות מלחמה חמושות בתותחים) היו כוח הלחימה העיקרי של זרוע הים בשנותיה הראשונות. מטרתן העיקרית הייתה להביס את הצי המצרי בקרב ימי, אבל הן שימשו גם לאבטחת ספינות סוחר, גילוי צוללות ועוד מגוון משימות נוספות. בשנות ה60, עם פיתוחם של הטילים הימיים המדויקים, הוחלפו המשחתות ב"ספינות הטילים" - המשמשים ככוח הלחימה העיקרי של הזרוע עד היום. 

שלדג 'סימן 5' (2023 - הווה)

שלדג 'סימן 5' הוא כלי הבט"ש המתקדם ביותר של זרוע הים. עם אורך של 32 מטרים, הוא מסוגל לשהות בים למשך זמן רב - פי 2 מכל כלי סיור אחר בזרוע. הספינה מכילה גם חפ"ק (חדר פיקוד) ייעודי ותותח "טייפון" מתקדם עם קצב אש משופר. הספינה הושקה באפריל האחרון, בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל" והשנה צפויות להצטרף אליה מספר ספינות נוספות, כולן בייצור כחול לבן.  

ספינת טילים מסוג 'סער 6' (2020 - הווה)

סערי ה-6 הן ספינות הטילים החדשות והמתקדמות של זרוע הים. לאחר תהליך מבצוע ארוך שנים, הספינות סיימו את תהליך המבצוע  במהלך מלחמת "חרבות ברזל", במהלכה תקפו מטרות חוף ויירטו איומים במגוון זירות. הספינות נבנו במיוחד עבור הנכסים האסטרטגיים של ישראל בים - והן מכילות מגוון מערכות יירוט והטעייה, כדי שאף איום לא יגיע אל יעדו.