הם הגיעו משני קצוות שונים בעולם והיום הם מגנים על הבית יחד

״מאז שהייתי ילד קטן ידעתי שאני רוצה להתגייס״, כך פותח סמ״ר ד׳, לוחם בפלגה 914. ״בגיל 7 שמעתי בפעם הראשונה על מבצע שצה״ל יזם, זה הלהיב אותי, שם היה הרגע שהרגשתי שזה המקום בשבילי״. 

סמ״ר ד׳ עלה לבדו מבלגיה לפני כשלוש שנים, מעשה שלא היה פשוט עבורו. אך חלום אחד עמד לנגד עיניו: להתגייס בכל מחיר ולעלות ארצה.״עכשיו אני מרגיש שהצלחתי להגשים את כל מה שחלמתי עליו״, הוא משתף.

בילדותו הוא נהג לבקר בארץ יחד עם משפחתו, ״תמיד ישראל הרגישה לי כמו בית והחזרה לבלגיה אחרי החופשות כאן הייתה קשה, הרגשתי שזה לא המקום שלי״, הוא מוסיף ״להיות בין הישראלים גרם לי להרגיש שייך למקום שרחוק ממני אלפי קילומטרים״.

באמצע שירותו של סמ״ר ד׳ הוא פגש בחבר חדש, רב״ט א׳ אשר עלה מגואטמלה לפני כשש שנים , מדינה חמה בעלת תרבות ואופי ייחודי, השונה לגמרי מאירופה הקרה.  

 

״הייתי רק בן 13 אבל ידעתי שזו המטרה שבשבילה אנחנו עולים לארץ״, כך התחיל לתאר רב״ט א׳ את סיפור העלייה שלו, ״אחותי עזבה את הבית  על מנת להתגייס וכבר לפני כן היה לי ברור שלשם אני סולל את דרכי״, אביו שירת ביחידה מובחרת כך שהחיבור לצבא הגיע גם משורשי הבית.

סמ״ר ד׳ מתגורר בגרעין צבר במושב בצפון הארץ, ולא רחוק משם נמצא ביתו של  רב״ט א׳. ״אני מסתכל על הים ומרגיש כאילו אני מגן על בית״, מתאר ד׳ בהתרגשות. 

 

הם הכירו כששניהם שובצו לאותו צוות, ״החיבור שלנו נוצר מייד, רקע העלייה המשותף גרם לנו להרגיש כאילו אנחנו חולקים את אותו סיפור״, מספר רב״ט א׳. 

״אפשר כבר לקרוא לפלגה 914 הבית שלי, מוצאים בספינה את החברים הכי טובים שלך, חברי נפש״, מסביר סמ״ר ד׳, ורב״ט א׳ מצטרף לדבריו ומוסיף: ״זרוע הים זה מקום משפחתי, שמרגישים בו את החיבור לכל אחד ואחת בצוות, וזה מה שהופך אותו למיוחד ושונה מכל השאר״.