הפגשנו בין מפקד הדבור הראשון ללוחמי הדבורים האחרונים. צפו

את רס"ן (בדימ') אריה רודר בן ה-75, אנו פוגשות בבסיס זירת ים סוף, בקצה הדרומי ביותר של הארץ. זו הפעם הראשונה שלו כאן, וההתרגשות על פניו ניכרת. על רקע הרי אילת והעיר, עוגנות ומפליגות סביבנו ספינות בט"ש. כמי שהיה מפקד דבור 852, הכלי הראשון מסוג זה בזרוע הים, אריה מכיר אותן לעומק. 

"פיקדתי על 852 במשך שנתיים, מהיום שעגן בחיפה ב-1970", כך נפתחת שיחתנו על הרציף, "אז היום למעשה, אני פוגש שוב את הדבורים אחרי 53 שנה. זאת גאווה מאוד גדולה בשבילי לראות את הדרך שהתחלתי נמשכת, ואת הדור הצעיר עושה את העבודה נאמנה".

אריה הוא בוגר קורס חובלים 18 (י"ח), שהתחיל ב-1968. "לקראת סיום, שאלתי את עצמי לאן אני מעוניין להשתבץ - באותה תקופה, התחילו לרוץ שמועות על כלי שיט חדש", הוא משחזר. "כיוון שאי אפשר לעשות בט"ש עם כלי גדול כמו סטי"ל או צוללת, הוחלט להביא ספינה ייעודית למשימה הזאת. נודע לי אז שמתכננים לקרוא לה 'דבור'".

ב-1970 עגנו הספינות הראשונות מדגם זה בנמל חיפה, ונקלטו בזרוע הים. "להסיר את הניילון מעל כלי שיט ראשוני, זאת תחושה באמת יוצאת מן הכלל", נזכר אריה בחיוך. "השלב הבא, היה ללמוד על הפלטפורמה החדשה, ולדעת להפעיל אותה על כל המשתמע מכך, תוך כדי הפלגה. לאט לאט, הפכנו לחלק בלתי נפרד ממנה". 

גם בעיני סרן ד', מפקד דבור 907 כיום - הכלי הכמעט אחרון בזרוע הים מסוג זה, החיבור לספינה הוא הרבה מעבר לפלטפורמה מבצעית, ונבנה כבר בשלבי השירות הראשונים. "הלוחמים עושים הכול עם הידיים", הוא מסביר, "מתפעלים תקלות, נוגעים במערכות, יוצאים לים - וככה לומדים הכי טוב להכיר את הספינה, ומתחברים אליה באמת". 

הצוות כולו, המחולק לימאים ולמכונאים, פועל כתף אל כתף, כאשר השגרה נעה בין הים לחוף. בים, מבצעים הלוחמים את המשימה העיקרית - הגנה על הגבול, סיורים ובניית תמונה מבצעית בכל רגע נתון. בחוף, הם נדרשים להתאמן, לטפל במנועים ובמערכות, ולעשות את כל ההכנות לקראת היציאה הבאה. 

צוות דבור 907 והמפקד

האחריות, כך מדגיש סרן ד', מונחת בראש ובראשונה על כתפי המפקד. "כשאתה מפליג לים, אתה הדמות הבלעדית שמקבלת את ההחלטות. אתה זה שצריך ליישם את כל מה שנדרש, בזמן אמת, ובתנאים משתנים".

ומעל הכול, מדגיש מפקד הדבור, הספינה היא משפחה: "החבר'ה מגיעים מכל מקום בארץ, עם תכונות, ערכים ורקעים שונים. אבל על הספינה זה לא משנה. כולנו עובדים יחד, ומבצעים את אותה משימה המוטלת עלינו - ביטחון לגזרה שלנו".

כמוהו, מעיד אריה שהצוות על הסיפון מהווה חלק מהותי מחווית השירות בספינה. לא פחות מכך, משפיע המפקד: "בדבור כולם ביחד, ובתור הדמות המובילה את הספינה, אתה חייב לזכור מי הלוחמים שלך, ולהתאים תמיד את המענה שלך לצרכים שלהם".

 
רס"ן (בדימ') אריה על סיפון דבור

ולמרות שמפרידות ביניהם 55 שנים, כשהשניים נפגשים קשה לפספס את ההתרגשות בעיניים שלהם, ואת השפה המשותפת שיש למפקדי הדבורים. "כשאתה עומד על הסיפון, אתה ממש מרגיש כמה דורות עברו על הכלי הזה", אומר סרן ד'. "לפגוש אדם כמו אריה, שפיקד על אותה ספינה בעבר, וחווה איתה מבצעים וימים ארוכים בים, זו חוויה יוצאת דופן".

מיד לאחר מכן, ישב המפקד הוותיק לשוחח עם הצוות של דבור 907. במפגש הכמעט היסטורי הזה, הלוחמים של היום שאלו את אריה צרור של שאלות, והוא השיב להם באותה ההתלהבות. "אני מסתכל עליכם, והלב שלי קודם כל קופץ משמחה", אמר אריה ללוחמים, "מעל הכול אני רוצה לראות אתכם משכילים וסקרנים. אלה סיפורים משוגעים לגמרי, ואתם - חלק מהם".