חטיבה 188, חטיבת עוצבת הברק, היא חטיבת שריון סדירה אשר תחת עוצבת אוגדה 36, השייכת לפיקוד הצפון.
מאז מלחמת ששת הימים, החטיבה השתתפה במרבית ממלחמות ישראל. החטיבה יושבת בבסיס "עליקה" שברמת הגולן ולה שלושה גדודי טנקים - גדוד סער 74, גדוד סופה 53, גדוד רשף 71 וגדוד ההנדסה המח"ץ 605. החטיבה נלחמת עם טנק מרכבה סימן 3.
חטיבת ברק הוקמה לפני קום המדינה כחטיבת חי"ר תחת השם חטיבת "כרמלי", ולחמה בגזרה החולשת מהגליל המערבי ועד מנרה. לאחר הקמת המדינה הפכה עוצבת "כרמלי" לעוצבה 18, ולאחר מבצע קדש הוסבה לחטיבת שריון 45.
באפריל 1969 נקבע סופית שם החטיבה לחטיבת "ברק" וניתן לה מספרה - חטיבה 188. בתג החטיבה מצויר רכס הכרמל ומפרץ חיפה, המקשר את חטיבת ברק לחטיבת החי"ר כרמלי, שעל יסודותיה הוקמה החטיבה.
במלחמת ששת הימים לחמה החטיבה בעמק דותן כנגד השריון הירדני והדפה אותו אל מעבר לגשר אדם. במלחמת ההתשה נפרסה החטיבה לאורך הגבול עם סוריה והשתתפה במבצע קיתון 10.
במלחמת יום הכיפורים נשאה החטיבה בעול הבלימה של הכוחות הסורים ברמת הגולן, כשתפקדה ככוח שהיה אמון על עבודת הביטחון השוטף בגזרת סוריה באותם ימים. במהלך הלחימה ספגה החטיבה אבידות כבדות, בהן גם משדרת הפיקוד הבכירה. במאמץ אדיר של מפקדי החטיבה, ובראשם אל"ם יוסי בן חנן, היא שוקמה, אורגנה מחדש ויצאה למתקפת נגד במובלעת הסורית עד לניצחון במלחמה.
במלחמת לבנון השנייה השתתפה החטיבה בקרבות סביב בינת ג'בייל ובקרב על הסלוקי. בנוסף לכך, היו גם פעולות רבות בעלות חיבות מבצעית, ביניהם חילוץ כוח צנחנים שבוצע על ידי טנק מפקד פלוגה בגדוד 53 שקיבל על כך את עיטור העוז. כמו כן גדוד ההנדסה הקרבית של החטיבה היה מהכוחות שהגיעו לנקודה העמוקה ביותר בלחימה בלבנון.
באינתיפאדה השנייה לקחה החטיבה חלק ניכר בפעילות הצבאית למניעת הטרור. על פעילותו במבצע "חומת מגן" זכה גדוד המח"ץ (גדוד ההנדסה הקרבית של חטיבה 188) בצל"ש הרמטכ"ל.
במבצע "צוק איתן" לחמה חטיבה 188 בכל הכוח במרכז הרצועה. במהלך המבצע נתקל חפ"ק המח"ט בחוליית מחבלים שחדרה לישראל דרך מנהרה במרחב כיסופים. בהיתקלות נפצע המח"ט קל – אך המשיך בלחימה ושניים מלוחמי החוליה נהרגו.