חטיבה 188 מסכמת תרג"ד ראשון עם טנק סימן 4 - שמשנה את חוקי המשחק

מתי בפעם האחרונה החלפתם טנק? כנראה שלא לאחרונה, אלא אם אתם לוחמי שריון מחטיבה 188 - שעברו ממש עכשיו לשימוש בטנק מרכבה סימן 4. כפי שאפשר לדמיין, התהליך היה ארוך ולא פשוט, אבל הם חתמו אותו בהצלחה בתרג"ד ראשון ומשמעותי.

"טנק מרכבה סימן 3 עוד בשימוש ברוב הגדודים, אבל גדודים 74, 53 והמח״ט קיבלו את החדשים", פותח קצין האג"ם לשעבר של החטיבה, רס"ן רון סיאג, "74 היה הגדוד הראשון שהתחיל להשתמש בטנק מרכבה סימן 4. הוא עכשיו נמצא בתע"ם (תעסוקה מבצעית) בעזה, ובדצמבר הלוחמים ישלימו את המקצוע המלא שלו".

הטנקים החדשים של החטיבה הם מהסוג המתקדם ביותר - גרסה 400. "זו הגרסה הכי איכותית וחזקה בזרוע", מסביר רס"ן סיאג, "כאיש צבא, גדלתי על טנק מרכבה סימן 3, אני חושב שהוא מצוין, אבל הסימן 4 הוא דבר אחר. הוא ה-'F-16' של היבשה".

הטנק, כפי שמציין רס"ן סיאג, מאפשר תמרון הרבה יותר מהיר וקטלני מקודמיו: "זה מתבטא ביכולות האש, המיגון, התנועה והגילוי - הוא יודע לנוע מהר ולהיות ממוגן, מה שמאפשר לנו להגיע להישגים הרבה יותר משמעותיים בקרב".

"סימן 4 מרושת באופן מלא במערכות שו"ב, וגם לאנשי הצוות יש יכולות ופונקציות לסריקה ואיתור אויב", הוא ממשיך, "הטען, לדוגמה, האחראי על מערכות הקשר וגם מי שטוען את הפגזים, יכול עכשיו גם לשלוט ברשתות התקשורת של הטנק".

אז איך בעצם נראתה ההסבה? רס"ן סיאג מסביר: "המעבר כולל שלושה פרקים. הראשון, הוא הסבה עיונית בשיזפון - שלושה שבועות ללוחמים ולמפקדים כאחד, בהם הם לומדים הקדמות על הטנק ומשתתפים בשלל שיעורים בנושא".

הפרק השני נקרא אימון המבצוע, ונמשך ארבעה חודשים: "אנחנו מקיימים אימונים ברמת הבסיס לצוות, ואז למחלקה ופלוגה, ובסוף לכל הגדוד. עסקנו רבות בכשירות הבסיס ובהיכרות של החייל עם הכלי, בטעינת הטנק ובתרגול מערכות ההגנה שלו. המשימה הייתה ליישר קו ולוודא שהיכולת של החייל בקצה היא הכי טובה".

במהלך המבצוע, הלוחמים עוברים "שבוע מכפילי כוח", שנועד למקסם את כלל היכולות של הטנק: החל משימוש במערכות הגנה, תרגול יכולות איתור, ועד אמצעי האיסוף והתצפית של הטנק, וסגירת מעגלים ואש אל מול יעדים. "השבוע הביא למיצוי שלם של אנשי הצוות ושל האמל"ח", מצהיר רס"ן סיאג.

כמובן שאת הפרק חתם תרג"ד: "הוא נועד לבחון את המערכת הגדודית בשני מובנים: הראשון, איך עובד הגדוד עם הטנק, והשני, כיצד הגדוד מתורגל לפעול אל מול תרחיש הייחוס הצפוני, שאליו אנחנו מתכוננים, בדגש על יכולת ההשתלבות של טנק מרכבה סימן 4". 

"התרגיל ביטא את מימוש הקרב המשולב בין שיריון וחי"ר", מחדד רס"ן סיאג. "הבאנו את הגדוד למצב של חיכוך מלא וחוסר וודאות, כמו שצפוי לו במלחמה  - תוך התאמת האתגרים המבצעיים, ושימוש בטנק החדש". 

החלק השלישי בהסבה הוא פרק תעסוקת הרק"ם (רכב קרבי משוריין). מאז יולי, הגדוד נמצא בתעסוקה המרכזית והמשמעותית ביותר אל מול גזרת עזה, בה הם מיישמים את כל מה שלמדו. "הם יורדים מהקו בדצמבר, ולאחר מכן נתחיל את ההסבה של גדודים 71 ו-53, באותו תהליך", חושף הקצין.

קצין האג"ם מספר שהחטיבה חרטה על דגלה מטרה עיקרית - למצות את האמל"ח בצורה הטובה ביותר. "שמנו דגש על עבודת אנשי הצוות, ועל הקשר בין כולנו. זה מתבטא בהכשרה ייחודית שעשינו להם, על ניהול השו"ב וסגירת מעגלים", הוא מבהיר, "ביצענו ניסויים עם הטנק הזה ועבדנו באופן ישיר גם מול מדור אמל"ח".

"אנחנו לא רוצים רק להחזיק בטנק החזק ביותר בצבא, אלא השאיפה היא גם שנדע להשתמש בו בצורה הטובה ביותר, ושנהיה המובילים בתחום", הוא מבהיר.

"הפידבקים מאוד חיוביים. הלוחמים והמפקדים מרגישים ביטחון באמל"ח. יצאנו מההסבה, ובעיקר מהתרג"ד, בתחושה שאנחנו מוכנים יותר למערכה הבאה", מסכם רס"ן סיאג בשביעות רצון, "בנינו בסיס טוב לקראת הסבת שני הגדודים הבאים שלנו, אבל ממש לא ננוח על זרי הדפנה".