האם מהשבוע הזה יצמח המח"ט העתידי של חטיבה 188?

זה לא סוד שכולנו, או לפחות רובנו, אוהבים להצטיין. אנחנו נהנים מהתשומת לב והפרגון, וזה אפילו מדרבן אותנו להמשיך ולהשקיע. זה כנראה סוד ההצלחה של השבוע האחרון שקרה בחטיבה 188, שנקרא "חידוד החרב", ומטרתו הייתה להעשיר ולמקצע 15 מ"מים צעירים מהחטיבה שבולטים במגוון תחומים, תוך שימור הרצון שלהם להתקדם ולהגיע לתפקידי מפתח בחיל השריון.

הייעוד שלו הוא דווקא לא להגביר את המוטיבציה שלהם, אלא לתת להם צ'ופר

במשך חמישה ימים, הם חלשו מאליקים וצפונה, עברו ניווטים ליליים, תרגילים טקטיים, אימוני ירי, וערבי גיבוש. "זה שבוע מיוחד", מכריז רס"ן איליה ויסמן, מ"פ בחטיבה שהוביל את הקורס, "הייעוד שלו הוא דווקא לא להגביר את המוטיבציה שלהם, אלא לתת להם צ'ופר ולרמוז בקריצה, שאנחנו שמים עליהם עין. אנחנו מקדישים לזה הרבה מאוד משאבים, כי אנחנו רוצים שהם יחוו דברים ייחודיים, שלא קיימים בהכשרת שריון רגילה".

זאת הסיבה שמעבר לתכנים המבצעיים, הם עברו שיעורים "פרטיים" עם מאמן ירי מקצועי, נפגשו עם טייסים בטייסת חיל האוויר, וניווטו באופן רכוב על גבי האמרים באזורים בהם לא ביקרו בעבר. קצינים מהפלוגות המסייעות אפילו ירו בטנק, וקציני השריון נסעו בכלי הנדסה - דבר שהם לא עושים בשגרה. 

"עשינו גם ערב פויקה", מוסיף רס"ן ויסמן, "דיברנו שם על איך להמשיך בחטיבה, למה להמשיך, והאם הם בכלל מעוניינים בכך. הגענו לרמות עומק גבוהות ולשיח בוגר, עם מבט קדימה".

השבוע הגיע לסיומו בשיא, כאשר באמצע הלילה, טיפסו כל ה-15 יחד חלק מהר שיפון. "אני רוצה שתתגבשו פה", הכריז רס"ן ויסמן. ואכן, כשרואים חבורת לוחמים מגדודים שונים שמכירים באופן מינימלי על שכפ"צים, מרימים אלונקה, ללא שום פנסים, כאשר ברקע מתנגנים שירים שקטים - מבינים שהמ"פ השיג את המטרה המרכזית שלו.

השקט הכמעט מוחלט מופר כל כמה דקות, עם הצעקה "יאללה חילוף!" שנשמעת שוב ושוב. ממבט חטוף בהם, היה ניתן לחשוב לרגע שהם מחלקה של לוחמים שמכירים עוד מימי הטירונות.  

כשהגיעו לקצה ההר, ואני בעקבותיהם, הופתעו לראות שחיכתה להם ארוחה מפנקת שבישלו להם טבחי החטיבה. לאחר הפוגה של אכילה ודיבורים, הגיע מפקד החטיבה, אל"ם ניר רוזנברג, והזמין את הקצינים להתיישב במעגל סביבו. 

"זו שיחה פתוחה", הוא הבהיר בתחילתה והמשיך, "בפתיחת השבוע, אמרתי לכם שאתם נבחרת המורכבת מהאנשים הטובים ביותר שיש בתפקידים שלכם. חשוב לנו שתראו שאנחנו מוקירים את העשייה שלכם ורואים אתכם כשדרת הפיקוד הקדמית של החטיבה".

תסתכלו ימינה ושמאלה ותשאלו - אם לא אתם, אז מי?

לאחר כמה רגעים של שתיקה, שאל אחד הלוחמים אם התפקוד הנוכחי שלהם אומר בהכרח שהם יצליחו גם כאשר יתקדמו, והמח"ט מייד השיב לו: "יש לי משהו לגלות לכל מי שקצת שיפוטי מדי עם עצמו, ואומר - 'בואנה, עוד לא הוכחתי כלום ופתאום מישהו אומר לי שאני סמ"פ או מ"פ' - אין שיטה אחרת. אם לא נייצר לעצמנו עתודות, לא יהיה מי שיוביל את הלוחמים שלנו. תסתכלו ימינה ושמאלה ותשאלו - אם לא אתם, אז מי?"

"כולנו צריכים להיות מלוכלכים בנעליים ובמדים", מסיים המח"ט את השיחה עם הקצינים הצעירים, ומסתכל אליהם ישירות במבט בוטח: "כל אחד פה צריך להיות עם ברק בעיניים - תשמחו שרואים אתכם כאנשים מצוינים". 

כשהמעגל התפזר, והשבוע הגיע לסיומו, איליה הבהיר לי את המהות האמיתית של הקורס: "ניסינו לקחת אותם ולאפשר להם להתנתק מהמחלקה שלהם לתקופה קצרה. הם כולם מתמודדים עם אותם אתגרים, וכששמים את האנשים האלו יחד, הם מתחילים לדבר ולדון בדברים. הראינו להם שחטיבה 188 משקיעה בהם - בכל המובנים". 

אני מאמין שהשבוע הזה הצית אצלם את הניצוץ

"הם היו מאוד מרוצים שדבר כזה קורה בחטיבה, כי זה באמת לא מובן מאליו", הוא חשף בפניי את תגובות הקצינים, "אם לפני כן הם לא חשבו על תפקיד המ"פ, אני מאמין שהשבוע הזה הצית אצלם את הניצוץ".

"בעיניי, זה שבוע שמוסיף הרבה לקצין מבחינת העשרת הידע שלו, ואני הייתי שמח גם לעבור דבר כזה בתור מ"מ", הוא אומר לי בחצי חיוך, "זה מבורך שהצבא יודע להגיד לאנשיו תודה על המאמץ ועל המצויינות'".