אחרי האימון הזה - אין מצב שתנצחו את פלס"ר 401 במחבואים

כדי להיות לוחם חוד בפלוגת הסיור (פלס"ר) בחטיבות השריון, ישנן מספר דרישות, יכולות וכישורים מיוחדים שיהפכו אותך ואת פלוגתך למכונה משומנת ואחידה, שתמיד נמצאת צעד אחד לפני הטנק, ובעיקר - צעד אחד לפני האויב.

כחלק מהמאמץ להשיג את המודיעין המדויק ביותר, ולהכווין אש של כוח רב כל כך, בכל זאת, חטיבת טנקים שלמה, על הלוחמים להגיע לא פעם פנים אל פנים, ממש עד לאויב מבלי שיבחין בהם. אז, כיצד מגיעים למצב בו אתה "רואה ואינו נראה", בשדה קרב לא מוכר?

את התשובה לשאלה הזו קיבלנו בשבוע שעבר, בתרגיל קצת אחר של לוחמי אוגוסט '18 מפלס"ר חטיבה 401 שהתקיים בעמק האלה. בניגוד לתרגילים סטנדרטים, בהם מתפארים ביכולות ירי מדויקות או יכולות הסתערות המוניות, הפעם למתבונן מהצד היה קשה עד בלתי אפשרי לדעת כי מטרים ספורים מהמקום בו הוא עומד מסתתרים עשרות לוחמים שנמצאים בעיצומו של תרגיל הסוואה.

במשך שבעה ימים, בתוואי שטח המדמה את החזית הצפונית, עברו הלוחמים "שבוע הסוואה" בו תרגלו, עד הפרטים הקטנים ביותר, את היכולת שלהם להגיע לכל מקום, וממש כך - להיבלע בתוכו לחלוטין.

"אני רוצה להיות מסוגל 'לזרוק' כל לוחם בכל מקום אפשרי ולא להצליח למצוא אותו כלל", מסביר סמ"ר אופיר שי, רמ"ד הסוואה בפלס"ר 401, את מטרת השבוע הייחודי. "במהלך ההכשרה הם עוברים מספר שבועות הסוואה ברמות שונות בהם אנו מקנים להם כלים, מבלי לספק ציוד פרקטי מלבד הסביבה שלרשותם, ומלמדים אותם להפוך  כמעט כל אזור למקום מסתור".

השבוע התחיל בהסבר על חשיבות ניטור תוואי השטח אליו ייכנסו הלוחמים, הבנה והכרה של כל אבן, למידת סוג הצמחייה הגדלה באזור וחקירה מדוקדקת של האדמה, שיהפכו להיות "חלק ממנה".

"עץ האלון, צמחי אלה וסירה קוצנית הם הצמחייה בה אנחנו משתמשים לרוב", מסביר רמ"ד הסוואה, "האיום המרכזי בלבנון הוא איום תרמי - לאויב יש מצלמות שקולטות ופועלות על חום גוף המוקרן מעצמים שונים. בני אדם מקרינים חום גוף רב, בעיקר כשאנחנו נעים יחד. הצמחייה הזו, אם היא מונחת בצורה הנכונה, מסוגלת לנטרל ולהטעות את המצלמות. כך אנחנו נסתרים גם חזותית וגם נמצאים מתחת לרדאר התיעודי של האויב".

לצד האתגרים המבצעיים והחקר המקדים, שיעור הסוואה, כמצופה, לא יכול להתקיים מבלי לגעת בטכניקה ובפרקטיקה של ביגוד ואיפור. "יש לנו צבעי פנים ופונצ'ואים שמיועדים לזה בדיוק", משתף סמ"ר שי, "אנחנו מלמדים אותם לצבוע את פניהם ולהתלבש בפריטים הכרחיים למקום המסתור בזמן קצר ככל האפשר. הרעיון הוא לשבור צבע וצורה. ברגע שמבינים את זה - אפשר להחביא גדוד שלם גם במקום הפתוח ביותר".

לדבריו של רמ"ד ההסוואה, המטרה של כל לוחם היא להגיע לנקודה בה הממשק עם כלי רכב ועם אנשים יהיה מזערי ככל שניתן. "הם צריכים לחשוב בהיגיון ולקחת בחשבון את היכולת שלהם להישאר באותה נקודה לאורך זמן", הוא מחדד, "אם הם ביער, מן הסתם היצמדות לצמחייה צפופה היא פתרון אידיאלי, אך אם הם במדבר למשל, וישנה חלקת צמחייה בודדת, היא עלולה להוות מוקד שימשוך תשומת לב ולהיחשף בקלות. ובמקרים כאלה אנחנו מלמדים אותם שההעדפה היא להתמלא בכמה שיותר חול, להסתיר את הנעליים וכל אלמנט החורג בצבעו מהסביבה, ולמצוא נקודת תצפית טובה, בה גם אם ייחשף - הוא יוכל לפתוח באש ראשון".

במהלך משימה מבצעית, על הלוחמים להיות מסוגלים לחשוב מהר ולהספיק להסתתר, ולא תמיד יכולים להבטיח כי גם תחת אש יצליחו להישאר חבויים לחלוטין. כדי להתגבר על האתגר - בכל צוות ממונה אדם אחד שלצד תפקיד הלוחמה שלו מהווה גם את "בנאי הצוות", עליו מונחת האחריות על הפן ההסוואתי בשעת אמת.

"אנחנו מאתרים את האנשים היצירתיים ביותר, לרוב אלו בעלי זיקה לטבע, שיהוו בנאים", הוא מסביר, "הם יודעים בדיוק איזה חלק מהעץ כדאי להם לקחת לצורך מחבוא ספציפי, ומהו גוון העלה והכיוון אליו צריך לפנות כדי שלא יעלו על הצוות שלהם. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהאויב מכיר את השטח שלו היטב, עד לפרטים הקטנים ביותר, ולכן אנחנו חייבים לוודא שבכל פעילות שדורשת הסוואה תהיה עין שמסוגלת להבחין בכל שינוי".

את שבוע ההסוואה חתמו הלוחמים בתרגיל מסכם ומאתגר שהעמיד אותם בפני כל סיטואציה לאורך האימון כולו. החל מקבלת משימת תצפית, בניית עמדה והסתרתה בשטח, ועד לפירוקה וטשטוש עקבותיהם - כל תרחיש ולו הקטן ביותר הכין אותם לדבר האמיתי.

"הם ביצעו שהייה בעמדות שלהם לילה שלם", מגלה רמ"ד שי, "זה מחשל ודוחף אותם לקצה. החוויה של שבירה מנטלית ופיזית, שנבעה מהצורך שלהם לשנות עמדה בתרגיל המסכם ברגע האחרון, נותנת להם טעימה קטנה ממה שצפוי להם בלחימה. זה אחד החלקים האסטרטגיים והמשמעותיים ביותר בהכשרה, רמת הסוואה איכותית היא חלק בלתי נפרד מהמהות שלנו כפלס"ר, ואנחנו נמשיך לעשות את המקסימום כדי שגם כשהאויב יביט לנו ישר בעיניים - הוא לא יצליח לראות דבר".