ביקשנו מ-401 לסכם 11 ימי תרח"ט. לתוצאה הזו לא ציפינו

זה רב"ט שאול לנדאו, לוחם בגדוד השריון 46, שהשתתף בתרח"ט הארוך ביותר שנראה בשנים האחרונות. לאורך 11 ימים, הוא תיעד את החוויות שלו במכתבים וציורים, והעניק לנו הצצה קטנה לתרגיל גדול, שמוכיח שצק"ח (צוות קרב חטיבתי) 401 הוא משפחה מנצחת.

וכך התחיל התרח"ט. במתאר צפוני, ובצק"ח משולב שהורכב מגדודי שריון, חי"ר, הנדסה ואפילו גדוד ארטילרי מחטיבה 215, לצד צוותי רוכ"ש וצוות מיחידת יהל"ם. יחד הם החלו את התרגיל שדימה את המלחמה הבאה בלבנון. 

התרחיש הראשון התמקד בלחימה בציר הררי, והפך ללחימה בתוך כפר לבנוני. "האתגר המרכזי כאן הוא הדינמיות", מסביר לי המס"ח (מפקד סיוע חטיבתי) רס"ן יוגב ביטרן, "המעבר בין לחימה בשטח פתוח ומורכב, לבין לחימה בשטח בנוי". מיד לאחר מכן, עם הפסקה לשעות שינה בודדות, המשיכו הלוחמים לתרחיש הבא. 

אומנם היום הזה היה די רגוע עבור רב"ט לנדאו - אבל כמו שהוא יודע, יש עוד הרבה לפניו… כי בתרחיש השני, עליו לא נפרט יותר מדי, הוא והכוחות התמודדו עם סוג חדשני של 'היערכות אויב' - היערכות מורכבת שחולשת על שטח גדול.

כשהחל התרחיש השלישי - התרגיל עלה שלב: הפעם הלוחמים לא התמודדו רק נגד אויב בכפר אחד, אלא מול כמה כפרים במקביל. "אם בחלק הראשון התרכזנו בתא שטח ממוקד אחד, בחלק הזה עמדנו מול מספר תאי שטח שונים בבת אחת - דבר שעשוי לקרות בשלב מסוים בלחימה", מספר רס"ן ביטרן, "לכן היה עלינו לפרוס את הכוחות והאמצעים שלנו בצורה רחבה יותר". 

ואם חשבתם שזה הכול - השיא עוד לפנינו. לא רק הכוחות ה'ירוקים' השתתפו בתרגיל - אלא גם חיל האוויר. בשיתוף פעולה עם טייסות קרב, מסוקי קרב, אמצעי תצפית אוויריים וטייסות כטמ"ם, הפך האימון לאחד שכמוהו לא נראה כבר זמן רב.

מעבר לדימוי האויב האמין והמדויק, שהתאפשר בזכות הכוחות האוויריים, שילבו כאן גם תרגול של מבצע "מניפה" - פינוי פצועים מבית חולים שדה בעזרת מסוקים - ובזמן הלחימה. ויחד עם מסוקי הפינוי, הגיעו גם מטוסי אספקה, שממש כמו בלחימה - הטילו לקרקע חבילות אספקה עם מזון, מים ואפילו אמצעי לחימה.

ולא פלא שעבור רב"ט לנדאו זה היה יום עמוס. כי ביום הזה, הוא וחבריו פגשו לראשונה גם מכשול טבעי לא פשוט בכלל. "גדוד ההנדסה בא לידי ביטוי בתרחיש הזה בצורה מרשימה", משחזר רס"ן ביטרן, "הוא עזר לנו לצלוח ולהתמודד עם מכשול מורכב ולא צפוי, תוך המשך לחימה בצורה המיטבית". 

בשלב הזה, הכוחות כבר נמצאים זמן רב בשטח, והאורך יוצא הדופן של התרח"ט הזה היה אחד מהאתגרים שנועדו להביא את לוחמי 401 לקצה גבול היכולת, ומעבר לו. "ככל שעובר הזמן לא רק האתגר המבצעי מתגבר, אלא גם האתגר האישי", משתף רס"ן ביטרן, "המסוגלות מתפתחת, והם מגלים בעצמם יכולות חדשות".

ובזה תם התרגיל. אם הייתם צופים ממעוף הציפור בטקס שחתם אותו, אולי לא הייתם מצליחים להבין של מי התרח"ט הזה. כומתות שחורות לצד סגולות, ירוקות וכסופות - כולן הרכיבו את הצק"ח המנצח של חטיבה 401.

"אין ספק שהחטיבה עמדה ביעדים שהוצבו לה ובציפיות ממנה", מסכם רס"ן ביטרן בסיפוק, "תרגלנו ברמה הגבוהה ביותר, וזכינו לתרח"ט משמעותי ומוצלח".