חטיבה 7 - מאז ועד היום. גלריה מיוחדת לחגיגות ה-70
לכבוד חגיגות ה-70 שצוינו השבוע, יצאה חטיבה 7 במבצע לאיתור הלוחמים שהשתתפו בקרבות תש״ח תחת החטיבה המיתולוגית. החיילים ביקרו את לוחמי העבר, שמעו את סיפורם האישי וכעת משלבים אותם באירועים צבאיים. את שיאו של הפרויקט - גלריה של שחזור תמונות מימיה הראשונים - אנו מציגים בפניכם כאן. חטיבה 7 - מאז ועד היום
אריה שר, ניצול שואה שירד מאונית העפלה ביפו ומיד גויס לחטיבה 7. לאחר 4 ימים השתתף בתקיפה בלטרון, ולאחר מכן נטל חלק בפתיחת דרך בורמה.
אריה לא דיבר עברית לכן את הפקודות נתנו לו באנגלית וביידיש. הוא למד איך להשתמש בנשק רק כשהתגייס לחטיבה. אריה מייצג את שורשיה של חטיבה 7 ואת הרוח שמאחוריה, ומציג התמודדות ראויה להערכה עם מה שנראה כבלתי אפשרי.
ג'ו וולף נולד בשנת 1928 בליטא, היגר לדרום אפריקה בגיל 3 עם הוריו וגדל והתחנך שם. כשהגיע גיל הגיוס הוא התגייס לצבא הדרום אפריקאי. בשנת 1948, בגיל 20 שמע על המלחמה המתרחשת בארץ ישראל ועל הקרבות על ירושלים והחליט לעלות ארצה ולהצטרף למלחמה. וולף ערק מהצבא הדרום אפריקאי ועלה על מטוס לארץ ישראל.
כאשר הגיע ארצה ואמר שהוא מתנדב להלחם בחרו בו ובעוד 16 נערים להצטרף לגדוד 72 בחטיבה 7, שהיה גדוד החי"ר בחטיבה. הגדוד נשלח לכבוש את הר מירון בלי ידע מלחמתי רב ובלי שחבריו, שהיו אנשי גח"ל (גיוס חוץ לארץ) דברו את אותה השפה, אך צלח במשימה באופן מעורר הערכה. לאחר כיבוש הר מירון השתתף ג'ו גם במבצע חירם ובקרבות יער לביא.
היום, מתגורר וולף בקיבוץ אילניה וחגג עכשיו 90, מזל טוב!
לוחם התש"ח יהודה בראשי הוא כיום בן 88 ומתגורר בכפר סבא. התחיל את דרכו בהגנה, גויס לגולני לשלושה שבועות ומשם יצא לקורס קשרים, שובץ לחטיבה 7 והיה הקשר של חיים לסקוב בקרבות לטרון.
"אהבתי את השירות, הייתה אז מוטיבציה לשרת", הוא מספר, "היה לנו נורא חשוב. זה היה או אנחנו או הם - לא הייתה אפשרות אחרת. 7 מדינות ערב מסביבינו, תוקפות אותנו, ולנו נותר רק להגן".
ראובן חתוכה מרחובות, הצטרף לחטיבה 7 במהלך קרבות תש"ח ושירת בגדוד המשוריין של החטיבה. "התחלתי את דרכי בחטיבת אלכסדנרוני", הוא מספר, "חטיבה 7 הייתה קיימת בסה"כ חודש כשעמדנו בפני אחד הקרבות הגדולים ביותר שלנו - קרב לטרון".
חתוכה נזכר באירועי ערב הקרב - "המפקד נתן הוראה, 'עליך לבצע את תפקידך הלילה בכל מחיר, במחיר ירושלים'. הלגיון הערבי הגיע ללטרון, הם היו מאומנים ומצוידים, גייסו את הגדוד שלנו כגדוד מאומן כדי שנוכל להתמודד איתם".
מנחם זילברשטיין היה מהילדים ששוחררו מגטו טרזינשטט בתום מלחמת העולם השנייה, ואושרה לו הכניסה לבריטניה ביחד עם עוד 2000 ילדים כמותו.
"התנדבתי לעלות ארצה וחתמתי על מסמכי צה"ל", הוא משתף. זילברשטיין נזכר בימי עלייתו ארצה וקליטתו בצה"ל - "שתיים מהפלוגות של המחלקה שלי היו ייחודיות - פלוגה א' הייתה פלוגה משוריינת עם רכבים שישבה במחניים ופלוגה ג' הייתה פלוגת חי"ר שגויסה ישר כשאנשיה ירדו מאונית ההעפלה בארץ".