הפלוגה המסייעת של גדוד 82 במעצר מסכם בגזרה איו"ש

השעה: 01:07
המקום: עידנא, כפר בחטמ"ר יהודה, ממנו יצאו פיגועים רבים במהלך השנים.
המטרה: לעצור פעיל חמאס, החשוד בעזרה לחוליה שתכננה לבצע פיגוע בגזרה, על ידי הכוונה לקניית אמל"ח.
מבצעי המשימה: הפלוגה המסייעת של גדוד השריון 82, בחטיבה 7.

זו אחת מהפעילויות האחרונות שעומדות בפני הפלוגה, שמתקרבת לסיום תעסוקה מבצעית עמוסה בגזרה, אך חשיבותה גדולה כתמיד. "בשבוע שעבר היו כאן שני ניסיונות דריסה, אחד מהם בכפר אליו אנחנו מגיעים", מסביר סרן עמית רובנס, מפקד הפלוגה, זמן קצר לפני היציאה. "בעקבות האירועים החלה התחממות, וקיבלנו מידע על חוליית חמאס שהתארגנה על נשק ותכננה לבצע פיגוע נוסף".

"אותה חוליה נעצרה כבר בשבוע שעבר, ועכשיו הגיעה ההזדמנות לעצור גם שני פעילים שסייעו לה", הוא ממשיך, "זה התפקיד שלנו. אנחנו נעצור את אחד הפעילים, ובמקביל אלינו תפעל פלוגת טנקים שתתפוס את החשוד השני".

בחצות אנחנו יוצאים לכיוון הכפר הפלסטיני "תרקומיא", שם אנחנו חוברים לפלוגה הנוספת, ועוברים על דגשים אחרונים: "לחשוד יש אפשרות לצאת מהגג ולעבור בין הבניינים. אל תתנו לו לברוח", מבהיר סרן רובנס. אנחנו עולים על ציוד ויוצאים לדרך.

"זה לא אמור לקחת הרבה זמן", הוא מספר לי בדרכנו לכפר, "עלינו לאתר את החשוד, לעצור אותו ולחזור כמה שיותר מהר, בלי לעורר בעיות". אנחנו נכנסים לכפר. בראש שיירת הרכבים עומדים מפקד המחלקה והלוחמים, ברכב שאחריהם מפקד הפלוגה, אני ושני לוחמים נוספים, והסמג"ד נוסע ברכב המאסף.

אנחנו נוסעים עד עומק הכפר, מצדדינו מסגד הבוהק באורותיו הירוקים, שלדי מבנים חדשים לצד חנויות ובתים ישנים. "תהיו מוכנים, אנחנו מתקרבים", מכריז סרן רובנס, ואנחנו חובשים קסדות לראשינו. "הנה העיקול החד שדיברנו עליו בתדריך", אומר אחד הלוחמים שלצדי, וזה סימן שהגענו ליעד.

דלת הרכב נפתחת בדחיפה ואנחנו יוצאים במהירות. הלוחמים נכנסים לעמדות, מכוונים את הנשק מעלה, ומוודאים שאין סכנה האורבת בחלונות או בגגות הבתים. "איפתח אל באב", קורא המ"פ, ולאחר כמה רגעים נדלק האור והדלת נפתחת.

בקומה הראשונה בודקים הלוחמים את אחד מחדרי הבית, אך מהר מאוד אנחנו מבינים שהחשוד אותו אנחנו מחפשים נמצא בקומה התחתונה. אנחנו יורדים בזריזות במדרגות, שם הלוחמים מוצאים אותו. הוא משתף פעולה, אך רעייתו נראית נסערת ומביעה התנגדות לפעולות הלוחמים.

"הלוחמים הגיבו לתקרית באיפוק ובמקצועיות", שיתף אותי בדיעבד סרן רובנס, "זו סיטואציה שכיחה יחסית, לכן הם התרגלו אליה ולמדו להתנהג כראוי". לאחר שהרוחות נרגעות, הכוחות מאפשרים לחשוד להיפרד לשלום ממשפחתו באופן ראוי, ומכניסים אותו לרכב. המטרה הושגה, המשימה הושלמה.

"אמרתי לך שיש רק תוצאה אחת לפעילות הזו", הוא מזכיר לי בגאווה. אני מסתכלת בשעון המראה שעברה פחות משעה מהכניסה לכפר. בנסיעה חזרה הלוחמים שאיתי כבר נינוחים יותר. "בואנ'ה, זו שבת אחרונה שלנו בגזרה!" דואג לציין אחד החיילים וגורם לחבריו להעלות חצי חיוך על פניהם.

הפעילות הזו מצטרפת למספר לא מבוטל של פעולות שביצעו בהצלחה לוחמי המסייעת בתעסוקה המבצעית (תע"ם) הנוכחית. מחלקות האוה"ד - איתור והשמדה, שתפקידן האופרטיבי הוא איסוף ותצפיות, והשמדה על ידי סגירת מעגלים, הביאו לידי ביטוי את יכולותיהן בסריקות אמל"ח שונות בגזרה.

באחת, השתמשו לוחמי הפלוגה באמצעים מיוחדים לאיתור אמל"ח. "הם המשיכו לתצפת גם כשהכוחות בשטח נכנסו לבניין", מסביר סרן רובנס, "כדי לוודא שהאמל"ח נשאר ביעד ולא מוברח למקום אחר".

אכן, בזכות היכולות המיוחדות, תפסו הכוחות רובה m16, כדורים ומחסניות, 3 אקדחים, תחמושת, סכינים וכספי טרור - כמות מכובדת של ממצאים ביחס לזמן המצומצם ששהו בגזרה.

עייפים אך מרוצים, אנחנו חוזרים לבסיס השקט, רוב החיילים שבו ישנים כבר במשך כמה שעות טובות. מלבד כמה שכפ"צים שעוד לא חזרו למקומם, אין זכר לפעילות הלילית. לפני שמגיע גם זמני ללכת לישון, אני תופסת את מפקד הפלוגה לכמה מילות סיכום.

"בפעילות הזו היינו כוח קטן יחסית - מחלקה אחת - מצב שיכול לעתים להוות אתגר, אך ראינו בכך יתרון", מציין סרן רובנס, "האורגניות של הלוחמים הייתה מצוינת, הם מכירים אחד את השני לעומק ופועלים יחד תמיד, מה שהופך אותם ליעלים יותר".

"בפעילות הזו כמו באחרות בגזרה, המסייעת הגשימה את הייעוד שלה - לוחמת חי"ר מקצועית", הוא מוסיף, "בעוד כשבוע נסכם את התעסוקה המבצעית בגזרת "יהודה", וזו הייתה פעולה מוצלחת במיוחד לישורת האחרונה".

סרן רובנס מסיים במוטו של הפלוגה: "מסייעת זה משפחה! אנחנו מערך מצומצם בו כולם מכירים את כולם. הלוחמים כאן חווים שירות ייחודי בתוך חיל השריון, וזוכים להשפיע על מערך צעיר יחסית, שמתפתח ומתחזק מיום ליום".