איך היה לחלץ נגמ"ש הפוך מתוך הבוץ? התשובה בוואטסאפ

בזמן שגשם שטף את הרחובות, כשרבים התכרבלו בפוך ואפילו שלג ראשון ירד על החרמון - מערך הטנ"א (טכנולוגיה ואחזקה) של חטיבה 7 עשה בדיוק ההפך, ויצא בשבוע שעבר לחמישה ימי אימון במטרה להיות מוכנים בכל היבט למערכה הבאה בגזרה הצפונית.

ביום פקודה, כשיידרש להיכנס לשטח אויב, כנראה שנחשוב ישר על כוחות חי"ר, שריון או הנדסה, אך הם לא יהיו לבד. לצידם ניצב כוח זמין ומיומן, שיודע לשמור על כשירות האמל"ח ולטפל בשלל מקרי קיצון בנושאי טכנולוגיה אחזקה - והוא מערך הטנ"א. כדי לשמור עליהם מוכנים למקרי הקיצון, הם נדרשים לתרגולים מרוכזים מ-0 ל-100. 

"האימון מתחיל בהפתעה", מתאר קצין הטנ"א של חטיבה 7, רס"ן ברק טל, "אנחנו נכנסים לשטח אש בחטיבה 300, הגובלת בלבנון, שמאפייניה דומים לגזרה שנפגוש בשעת חירום, ואנחנו מדמים את הקרב הראשון במערכה הבאה, קרב המתחיל בשטח שלנו".

"בבת אחת השקט הפסטורלי של הצפון מתערער", הוא ממשיך, "בעזרת פירוטכניקה ייחודית ורימוני עשן, הופך השטח לשדה קרב. מהרגע שמתחילים לדמות תנועה אל עבר גדר הגבול, החיילים לא מפסיקים לעבוד לרגע - הם עוברים בין 17 תחנות אינטנסיביות, כשכל אחת מדמה תרחיש קיצון אחר, מהפיכת תומ"ת ועד אירוע רב-נפגעים". 

בינתיים, האימון מתנהל באופן שגרתי למדי, עד לרגע בו השמיים נפתחים וגשם מתחיל לרדת ללא הפסקה. בשונה מהמצופה, לפי רס"ן טל, הדבר הוא מבורך - שכן כשמדובר בגזרה צפונית. מזג אוויר כזה מהווה יתרון מאחר והשאיפה היא 'להתאמן כמו שנילחם'.

״קשה להפוך נגמ"ש בכל מצב, ובמיוחד כשהוא תקוע בבוץ״, מסביר רס״ן טל, "גזרת הצפון מאופיינת בתוואי שטח הררי ובאדמה בוצית, שעתידים להקשות על מערך האחזקה ברגע האמת. אנחנו רוצים להתמודד עם קושי ולכן החורף שיחק לטובתנו". 

הקור והגשם אינם האתגרים היחידים כאן - התמרון במרחב הזה יהיה שונה ממה שאנחנו מכירים. מדובר בפעולה מאתגרת שבמסגרתה הכוחות ייכנסו לעומק שטח האויב, המתפרס על פני קילומטרים רבים. 

לכן, עולות לא מעט שאלות וסוגיות עימן צריך להתמודד מבעוד מועד - איך מגיעים לכלי שהתהפך ונמצא הרחק משטח ישראל, איך שומרים על רציפות שרשרת האמל"ח, ואיך מכינים כוח, שהוא אינו לוחם אלא תומך לחימה, לעובדה שהוא עומד לעבור את גדר הגבול ולהיכנס לשטח בו מתחוללת מלחמה?

"שאלות אלו עמדו לנגד עינינו לאורך כל התרגיל", מבהיר רס"ן טל, "ניסינו לפתח את החוסן המנטלי של החיילים בכל שלב - גם כשמדובר בתרגול פעילות רפואית פשוטה, וגם כשמדובר בחילוץ מסובך של כלי הנדסי מבוץ טובעני. המטרה המרכזית הייתה להגביר את תחושת המסוגלות - שהחיילים באמת ירגישו שהמערך כולו מוכן למלחמה הבאה".

כשאני שואלת אותו אם הוא חושב שהתרגיל עמד בציפיות, רס״ן טל מוציא את הטלפון שלו ומציג הודעה מאחד המשתתפים, ובה כתוב: "היה מטורף. אני 30 שנה בחטיבה ומעולם לא פספסתי אימון אחד - כולי תפוס, מנוזל, עייף. מרגיש שסיימתי גיבוש שייטת". הוא קורא שוב את ההודעה ומחייך. המטרה הושגה.