איך נולדה האוגדה הכי "צעירה" בצה"ל?

"היה לי קול פנימי שאמר לי - 'קום ולך'", כך מתארת דמותו של יצחק קומר את התחושות שהובילו אותו לעלות ארצה - בספר 'תמול שלשום' של ש"י עגנון. 

עם אותה התרגשות ורוח שליחות, התנדבה בשנה האחרונה חבורת מילואימניקים להקים מאפס אוגדת מילואים חדשה, המושתתת בעיקרה על לוחמים מנוסים, שעברו את גיל הפטור. השמועה התגלגלה מהר מאוד מפה לאוזן, ואליהם החליטו להצטרף נוספים - ולהגן על האזור בו הם מתגוררים.

איך נולדה אוגדה?

הרעיון לפרויקט נולד בסמוך ל-7 באוקטובר. "אני זוכר שנכנסתי לרכב באותה השבת, והתחלתי לנסוע צפונה", משחזר סא"ל (במיל') ע', מפקד גדוד 1891, שאמון על באר שבע וצפון הנגב. "חברתי ליחידת מחסני החירום, בה עשיתי מילואים עד אז. חתמתי על ציוד ועברנו על נוהלי קרב, כחלק מההיערכות ללחימה מול חיזבאללה".

"אני תושב ירוחם, ואני זוכר שבאותם ימים כשהייתי בצפון רחוק מהבית, וגם בהמשך כשירדתי לאבטח את מסדרון נצרים, הגעתי להבנה אחת עיקרית: צריך להקים כוח מקומי מיומן, עם ציוד לחימה זמין, שיכול לקפוץ במהרה ומתי שצריך להילחם בסביבתו הקרובה", מעיד מפקד הגדוד.

במקביל, גם סא"ל (במיל') ר', שחבר למקימי האוגדה כרמ"ט, החל לעבוד על בניית המבנה שלה: "כתבנו תוכנית, לפיה נתחלק ל-25 מרחבים תפקודיים - ומשם נולד הרעיון להקים אוגדה שלמה עם 5 חטיבות שיכילו ביחד 25 גדודים, על בסיס מקום המגורים של לוחמיה". 

כבר בפגישה השנייה שקיימו עם הרמטכ"ל דאז, רא"ל הרצי הלוי, כבר קיבלו את ה'צ'רטר' והתחילו לעבוד במרץ. "ישבנו עם כל הגורמים הרלוונטים בפיקוד האימונים וההכשרות ובזרוע היבשה. שם המילים החלו להפוך למעשים, והחזון להקמת אוגדה כבר לא נראה רחוק כל כך", מעיד המג"ד סא"ל (במיל') ע', "אתה רואה איך האנשים שאתה עובד איתם מבינים את המשמעות ולאט לאט הופכים לשותפים".

קורמים עור וגידים

אחריותו של הרמ"ט למשל, הייתה לדאוג שכל המנגנונים פועלים בסנכרון: "כבר מאוגוסט התחלתי לקבוע מה ההישג הנדרש בכל אימון וסדרת תרגילים, אילו הכשרות הלוחמים יעברו, רשימת דרישות שיועברו לקצין הלוגיסטיקה, מה מטרות גיוס כוח אדם ושיווק, ולנווט את כל אלה גם בתוך מסגרות התקציבים".

בנוסף, הם בנו את סט הערכים של החטיבות והגדודים. "הייתה לנו סדנה של שלושה ימים עם המפקדים שכבר גויסו, וכתבנו את הקווים הערכיים המנחים", מסביר המג"ד, "אלה היו ימים מרגשים, תחשוב - 46 שנים עברו מאז הפעם האחרונה שהקימו אוגדה בצה"ל, ועכשיו ממש ראינו אחת קורמת עור וגידים".

לאט לאט, החלה לפעול האוגדה החדשה והייחודית - שכן מעבר לחלוקה גיאוגרפית, יש מאפיין נוסף שמבדיל אותה מהאחרות. "הבסיס כאן הוא לוחמים עם פטור ממילואים מפאת גילם, בני 40 או יותר, שבחרו להתגייס ולחזור לשירות משמעותי - מתוך תחושת שליחות גדולה ורצון להגן על הבית", מסביר סא"ל (במיל') ר'.

וכפי שמעיד סא"ל (במיל') א', מג"ד 1864, האמון על אזור עפולה ובית שאן, זה יוצר ביחידה אווירה מהפנטת: "בלילות של אימונים, אם תצא החוצה לפינות הישיבה, תראה אנשים מנגנים ושרים שירי ארץ ישראל. יש שקוראים לנו 'האוגדה הקהילתית', ואנחנו באמת שמים דגש על התחושה המשפחתית. כל גדוד או חטיבה הם מעגל חברתי משל עצמו".

גם גיוס הלוחמים נעשה בין היתר בפורומים אזוריים: סא"ל (במיל') ע' קיבל הודעת וואטסאפ בקבוצת הכדורסל שלו, אחרים הגיעו דרך חוגי בית או השכן, והיו שהצטרפו בעקבות שיחה על הדרך עם הירקן השכונתי. "פתחנו תפוצה ומפגשי בית ואנשים שרצו להצטרף יצרו איתנו קשר", הוא מפרט, "במקביל, הקמנו שלישות אוגדתית, וכך התחלנו לקלוט כוח אדם באופן רשמי ומסודר". 

כעת, בשעה שהם נכנסים לסדרת אימונים מקיפה, שבסיומה יוכלו להתחיל בפעילות בט"ש, ההתרגשות הולכת וגוברת. "אלה תחושות מדהימות. זה רעיון וחלום, שמתממשים לנגד עינינו", משתף הרמ"ט והתלהבותו ניכרת, "באימון המפקדים האחרון בשבוע שעבר, אני זוכר שהסתכלתי סביב וראיתי אנשים מלאי מוטיבציה, עם רעל בעיניים - זה היה מופלא".

"לפעמים כמג"ד, אתה מרגיש כמו הקטר ברכבת, ועליך האחריות להוביל את הקרונות. אך פה אני מרגיש שלכל אחד יש מנוע משלו, וכולם דוחפים יחד בשיא הכוח קדימה", ממחיש לי סא"ל (במיל') ע' ללא היסוס, "יש פה המון נתינה ועשייה. רשת קהילתית צבאית-אזרחית שמביאה עימה ביטחון, עוצמה, אור ורוח טובה".