האפליקציה שהחלו לפתח ב-'שחר' עוד לפני 7.10 - ושינתה את חיי המטפלים במהלך המלחמה

את מערכת ה-CPR של חיל הרפואה אתם כנראה לא מכירים, אבל בלעדיה הדברים היו נראים אחרת לגמרי. בתוכה, שמורים כלל הנתונים הרפואיים של כל משרת ומשרתת. "דרכה אנחנו מנהלים את כל הסל הבריאותי של החיילים - החל מקביעת מפגשים עם מטופלים ועד הזנת תרופות ומרשמים. אתם כנראה מכירים את צידה השני, ה'מדיתיק'", מסבירה רמ"ד רפואה ביחידת שחר, ע"צ ש'.

משם, יכולים כלל המשרתים לגשת לאזור האישי, לראות את הנתונים שלהם, לזמן תורים, להגיש בקשות, לפנות לבוט הרפואה הדחופה ועוד פעולות נוספות שכולן מסתמכות על תשתית ה-CPR. "בכל המערכות שלנו אנחנו מפעילים מעל 200,000 משתמשים". 

היא נכנסה לשימוש כבר לפני 20 שנה, אבל בשנתיים האחרונות עברה שינויים ושיפורים, כאשר הגדול והמשמעותי מביניהם היה פיתוחה של CPRGO, שמנגישה באופן תקדימי לחובשים, פרמדיקים, רופאים וגורמי בריאות נוספים את התוכנה לשימוש מהטלפון הנייד, בשטח - ובזמן אמת.

"עד שפותחה המערכת החדשה, כל פעולה הייתה חייבת להתבצע דרך מחשב סודי", מתארת ראש צוות הפיתוח של התוכנה, סגן ע', "הפרקטיקה הזאת הייתה די מסורבלת, ולא נוחה עבור מטפלים, ובעיקר לחובשים, ששהו רוב הזמן בשטח ולא בקרבת משרד, ולא יכלו לעדכן את התיק של החיילים שלהם, או לגשת אליו מרחוק".

כפי שמתארת הרש"צית, הדרישה לפיתוח CPRGO הגיעה בעיקר מחובשים, והמדור נכנס לתהליך הפיתוח מספר חודשים לפני 7.10. "ידענו שמדובר בצעד משמעותי, וכשפרצה המלחמה הבנו מהר מאוד שחשוב שהמבצוע ייצא לפועל בהקדם, ויגיע לגורמי הרפואה בשטח - לכן, החלטנו להפעיל את מה שמכונה 'נוהל חממה'".

בעצם, מדובר בהליך פיתוח בזק, במסגרתו עבדו אנשי המדור סביב השעון, עד שהאפליקציה החדשה הייתה מוכנה. "אלה היו שבועיים אינטנסיביים, 7/24, ובחלק נרחב מהזמן היינו יחד עם חובשים בשדה הקרב ובנינו יחד את הפלטפורמה הצורה הנוחה והמותאמת ביותר. התעכבנו על הפרטים וניסינו לאחוז בכל הדברים האקוטיים ביותר", היא משחזרת.

אחד העקרונות המנחים שהובילו את פיתוח התוכנה היה בניית מערכת בסיס פשוטה למדי, עם מסך אחד שמציג מגוון פיצ'רים רחב יחסית, המשתנים בהתאם לסוג המטפל - חובש, רופא, פיזיותרפיסט, קב"ן ועוד. וכדי למנוע דלף מידע של פרטים אישיים, האפליקציה לא תציג אינפורמציה רגישה או מסווגת, ועל מנת לגשת אליה צריכים המשתמשים לקבל אישור מהמטופל.

גם לאחר שהסתיים תהליך הפיתוח של CPRGO, והכניסה שלה לשדה הקרב לפני כשנתיים, במדור רפואה שומרים על קשר צפוף עם הגורמים, במקביל לתפעול השוטף של התוכנה. "כך למשל, הבנו מהקב"נים, שגם אופי הפעילות שלהם השתנה", מתארת סגן ע', "הם נמצאים פחות זמן במשרד מול המסך, אלא מסתובבים בין בסיסים וחיילים. גם הם צריכים שתהיה להם גישה לתיק הרפואי של המטופלים, ולא מזמן הוספנו את הפיצ'ר הספציפי הזה למערכת".

כשאני שואל את הקצינות מה הייתה הנקודה בה הבינו שיש להן משהו גדול בידיים, בחרו להצביע על רגע שהגיע עמוק לתוך התמרון. "קיבלנו תמונות של פיזיותרפיסטים משתמשים במערכות בתוך עזה, רופאים מטפלים בלבנון וגם במקומות נוספים", מגלה הרמ"דית, "לראות בעיניים את הכוח שיש לעשייה שלנו, ולשמוע כמה היא תורמת להצלת חיים - זו הסיבה שאנחנו ממשיכים בעבודה הקשה ונותנים את כל כולנו בפיתוח ושדרוג של מערכות הרפואה בצה"ל".