משם יצאו חיילי המפקדה לתרגילים מגוונים וביניהם מטווחים, אימונים יבשים ואפילו כאלו שהסתיימו בירי לאחר מאמץ. "המרכז לאימונים לוגיסטיים תרגל אותנו בהתקפות ובהגנות בשטח פתוח, והחיילים אף היו צריכים לנווט בעזרת מפה ולהוביל את הדרגים השונים".

בעת לחימה, פלוגת המפקדה מהווה "האוויר לנשימה" של הלוחמים. "הם מגיעים עד לקו האויב ונותנים את המענה לחייל הלוחם שחייב להמשיך בקרב", מדגיש סרן דוניר. "בעזרת הדאגה למזון, לרפואה ולטיפול הלוגיסטי כשהרכבים הקרביים נתקעים, הפלוגה מאפשרת לגדוד להמשיך את ימי הלחימה שלו".

ההקפצה, שבוצעה בפעם הראשונה בסדר גודל כזה בפלוגת המפקדה של הגדוד, הוכיחה את עצמה. "החיילים האלה לא רגילים לתרגילים ולשטח", מודה סרן דוניר, אבל מיד מדגיש: "הם הוכיחו איתנות וגיבוש. ביום יום הם לא חיים ביחד ובתרגיל הזה הם הראו שלמרות הריחוק - הם רתומים ומגובשים. זה גרם לי לגאווה".