כך גבעתי חזרה לפודיום - ובגדול

אחרי שלוש שנים שכומתה סגולה לא הופיעה על הפודיום של בוחן הכשירות הקרבית לקצינים, בתחרות שהתקיימה השנה בין ינואר-אפריל, לא רק שהחטיבה הגיעה למקום השני - גם שניים ממפקדיה זכו במגרש שלהם. סא"ל אריאל גונן, מג"ד סיירת גבעתי זכה במקום הראשון במקצה הסא"לים, וסרן טל דרור, מ"פ מבצעית בגדוד רותם, זכה במקצה המ"פים.

כשאני שואלת את רס"ן מסטאי, קצינת הכושר הגופני החטיבתית, מה לדעתה הוביל לשינוי המשמעותי הזה, היא מסבירה לי שזה הכול עניין של סדר עדיפויות: "בנינו תרבות שאומרת שאין דבר כזה שמפסידים אימון, ואין דבר כזה שמוותרים באמצע סט".

"זו הדרך הישירה להצלחה - תמיד לרצות להיות טוב יותר", היא מסבירה, ומספרת שזו מדיניות שיורדת לחיילים כל הדרך מהמח"ט: "בהכנה לתחרות, גם כשסרן טל דרור הוציא 100, אל"ם מואטי דרש שיחזור ויתאמן עוד, כדי שהתוצאה תהיה הכי טובה ויציבה שאפשר", היא מוסיפה.

מאז השתנתה, כאמור, המדיניות כלפי הכושר הקרבי בגבעתי, רס״ן מסטאי מגיעה להעביר אימונים לכל קצין וקצין לפחות פעם בשבוע. התקציב לאימונים גדל, קנו בחטיבה עוד המון ציוד ספורט ומתקני מתח. ״אני רואה אותם כל הזמן, מזכירה את הסטנדרט הגבוה, ומחדירה בהם מחדש את החשיבות - וזה נשאר איתם. רואים את התוצאות האלה בסוף גם אצל החיילים בשטח״.

התחרות היא אמנם הזדמנות טובה לעיסוק בכושר הלוחמים, אך היא לא המטרה - היא רק האמצעי. "אין מפקד אחד בצה"ל שלא יגיד לך שלוחם טוב הוא לוחם בכושר", מצהירה קא"גית החטיבה. "האימון הגופני הופך את האדם לאיתן יותר, מרוכז יותר ויעיל יותר, בונה לו משמעת עצמית ומלמד אותו לקבל החלטות טובות ושקולות יותר", היא מפרטת.

"המראה של הקצינים שלנו עומדים גאים על הפודיום רק החדיר בנו עוד מוטיבציה להמשיך להתאמן, ואנחנו זוכרים שמקום שני זה לא מקום ראשון - לשם אנחנו חותרים שנה הבאה", היא אומרת בבטחה. "זה העלה את המורל של כולנו והזכיר לנו את מה שכולנו כבר יודעים - 'סגול לא יורד במים - גם לא בזיעה'", מסכמת הקא"גית בגאווה, ופניה נשואים לעתיד.