חטיבת גולני (חטיבה 1) היא חטיבת החי"ר הסדירה היחידה בצה"ל שפועלת ברציפות מיום הקמת צה"ל, שכן הייתה חלק מארגון ההגנה. החטיבה לקחה חלק פעיל בכל המלחמות והמבצעים מאז הקמת המדינה
חטיבת גולני כפופה לעוצבת געש שבפיקוד הצפון, וכוללת ארבעה גדודים: גדוד 12 (גדוד ברק), גדוד 13 (גדוד גדעון), גדוד 51 (גדוד הבוקעים הראשון) והסיירת. לחיילי החטיבה כומתה בצבע חום, המסמלת את הקשר לאדמה, תג יחידה מרובע עם סמל היחידה; רקע צהוב ועץ זית ונעלי חי"ר שחורות. אמרת הדגל של החטיבה הוא "גולני שלי".
לחטיבת גולני היסטוריה מלאה בקרבות משמעותיים למדינת ישראל. במלחמת העצמאות החטיבה נכנסה רשמית לצה"ל, ולקחה חלק בקרבות הבלימה בעמק הירדן מול צבאות סוריה, לבנון, ירדן ועיראק. במבצע קדש החטיבה כבשה את מתחם רפיח ואיפשרה מעבר לכוחות השריון. מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה משמעותית לגולני, במהלכה רשמה החטיבה הישגים רבים, ביניהם הקרב על תל-פאחר בה כבשה את המוצב הסורי.
במלחמת יום הכיפורים כבשה החטיבה את הר החרמון במסגרת "מבצע קינוח", ומאז טירוני היחידה מטפסים את הר החרמון כדי לקבל את תג היחידה. במלחמת לבנון הראשונה לקחה החטיבה חלק משמעותי בכיבוש הבופור ובקרב על כפר סיל, ובסיום המלחמה היו אחראים על אחזקת המוצבים ברצועת הביטחון.
במהלך האינתיפאדה השנייה הובילה החטיבה את מבצע חומת מגן והשתלטה על רמאללה ושכם וכן השתתפה בקרבות ג'נין. במקביל המשיכה החטיבה לפעול ברצועת הביטחון, בעזה ובציר פילדלפי ולקחה חלק במבצעים "גשמי קיץ" ו"קשת בענן". עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, הובילה החטיבה את הקרבות שהתרחשו בעיירה בינת ג'בל שבלבנון. במבצעים "עופרת יצוקה" ,"עמוד ענן" ו"צוק איתן" לקחה החטיבה חלק גדול בפעילות הקרקעית ברצועת עזה.
