אימון הפיינטבול שמדמה טיפול רפואי וחילוץ תחת אש
כדורים עפים באוויר, אדרנלין גבוה, לוחמים מסתערים וחובשים שלא מוותרים על אף פצוע. באוגדה 210 מצאו שיטה מיוחדת לאמן את צוותי הרפואה ולהכין אותם לפעילות בשדה הקרב - בצורה הכי מוחשית שיש
16.03.17
0
את קצין הרפואה של אוגדה 210, סא״ל ד״ר תומר קולר, אנחנו פוגשים כשהוא מתרוצץ בין המבנים של הלש"ביה (מרכז אימונים ללוחמה בשטח בנוי) ברמת הגולן. הוא עוסק בסידורים אחרונים של בובות חכמות. "כשבנינו את התרגיל והגדרנו את מטרותיו", הוא מסביר, ״ניסינו לדמות את הדילמות הרפואיות, כמו גם המבצעיות, של צוות רפואה בזמן לחימה כאשר יש פצוע. לשם כך יש לייצר שיח בין הכוח הרפואי לכוח הלוחם״.
רס״ן אביעד כמיסה, עוזרו, מפרט על תכנית האימון: ״התחלנו בשיעורים עיוניים על לחימה בשטח בנוי ופינוי פצועים תחת אש. על כל אלו בנינו תרחישים המדמים מצב אמת". את התרחישים השונים מדמים קציני הרפואה בדרך מקורית ומוחשית, ללא ירי חי, אלא בעזרת רובי פיינטבול.
האויב באימון זה מדומה ע״י סגל הרפואה באוגדה ולוחמים נוספים. בתדריך מגדירים המפקדים את מטרת האימון ללוחמים ולצוות הרפואה - להגיע לפצוע ולהעניק לו טיפול מציל חיים, תוך הימנעות מפגיעה נוספת, ופינוי מהיר ככל הניתן.
אפשר לחוש בדריכות בשטח ובמתח העולה כשהכדורים הראשונים מתחילים לעוף באוויר. ״פצוע!״, נשמעת צעקה מכיוון אחד החובשים ומיד אחריו מסתערים הלוחמים. מכאן והילך, מתחיל סדר פעולות הכרחי - ״הכלל הראשון בטיפול בפצוע, בכל מצב ובכל תנאי לחימה, הוא לייצר סביבה בטוחה וסטרילית ככל הניתן״, מסביר רס״ן כמיסה, ״המשימה של הצוות היא להגיע לפצוע מבלי להיפגע בעצמם, בצורה המהירה ביותר וכמה שיותר בטוח״.
הכדורים חולפים מעל הראשים של אנשי צוות הרפואה, בזמן שאלו סוחבים את הפצוע למקום מוגן. תוך פחות מדקה הם בודקים מדדים ומעניקים טיפול ראשוני. ״הציפייה מכל איש צוות רפואה באוגדה היא לרף מבצעיות גבוה. הצוותים פועלים בשגרה גם בסביבה מאוימת, במרחב הגבול ובאירועים השונים. בחירום, זה הופך למורכב אף יותר - עליהם להעניק טיפול רפואי תוך כדי לחימה של ממש, לעתים בשטח האויב״, מספר רס"ן כמיסה.
בתרגיל הראשון מסוגו, שהתקיים ברמת הגולן, לקחו חלק צוות התאג״ד ולוחמי גדוד הסיור של חטיבת גולני. מטרת השימוש בפיינטבול היא לספק תחושה קרובה ככל הניתן למציאות. צוותי הרפואה, שייכנסו עם הכוחות הלוחמים לכפר כזה או אחר, יהיו אלו שיעניקו סיוע גם בשטח עוין תחת אש. אם הפרמדיק ייפגע, הוא יצטרך לטפל בעצמו או לחכות שחבריו לצוות יטפלו בו. גם את זה מנסים המפקדים ללמד - והם לא עושים הנחות.
״מי שמסתכל על הלוחמים ועל אנשי הרפואה בתרגיל, רואה שלא מדובר במשחק״, מסכם סא״ל קולר את יום האימון, ״הם רצים, מזיעים, נפגעים, נדרשים להפעיל מחשבה ולנהוג בתחכום תחת לחץ. מעל לכל אלו עומדת מטרה - לשפר את הכשירות והמיומנות של החובשים, הפרמדיקים ומנהלי האירוע הרפואי. היכולת שלנו להעניק טיפול מיטבי נסמכת על אימונים ותרגולים - וגם למצב הקיצוני ביותר צריך להתכונן״.
