לוחמי גולני משחזרים את הדרך לפסגת החרמון
ההר הוא אותו הר, הדרך היא אותה דרך, אך בין הלוחמים של חטיבת גולני שהשיבו את "העיניים של המדינה" לידי צה"ל בתום קרב קשה בסיומה של מלחמת יום הכיפורים, לבין ממשיכי דרכם שהולכים בעקבותיהם היום - מפרידות לא פחות מ-45 שנים. כתבנו הצטרף אל מסע "מעלה גולני" המפרך, שרק אלה שיצליחו להתגבר על כל המכשולים שבדרך ויעפילו אל קצה ההר הגבוה במדינה - יזכו לענוד את התג הנכסף ולהפוך באופן רשמי לחלק מהחטיבה החומה
18.09.18
0
"החלטנו שלא יורדים משם עד שלא רואים את הדגל של גולני למעלה", הכריז טוראי (בדימוס) בני מסס, לוחם בגדוד 51, בראיון מיוחד שבוצע עמו בסיומו של הקרב על הר החרמון, רגע לפני שכינה אותו "העיניים של המדינה". הביטוי, שהפך לסמלו של ההר הגבוה, הדגיש את החשיבות המכרעת של אחד מהקרבות הקשים ביותר שידעה מדינת ישראל עד ליום ההוא.
מדובר, כמובן, בימי הלחימה של סוף אוקטובר 1973. רק שבועיים קודם, בעיצומו של צום יום הכיפורים, מבלי שכוחותינו צופים את הקרב - החלו צבאות סוריה ומצרים במתקפת פתע חסרת תקדים על גבולות המדינה.
בעוד המצרים פלשו לסיני והתגברו על קו הביצורים הישראלי שעל גדות תעלת סואץ, כוחות סוריים פשטו מכיוון צפון וכבשו בין היתר את מוצב החרמון הישראלי מידי צה"ל.
במהלך הימים שהגיעו לאחר מכן, ובזכות רוח הלחימה של לוחמי צה"ל, הכוחות הצליחו להדוף את צבאות האויב משטחי המדינה, אולם הניסיונות לכבוש מחדש את מוצב החרמון שנפל לידי הסורים עלו בתוהו.
בליל ה-21 באוקטובר, לאחר שכשלו בניסיון הראשון, שבו לוחמי חטיבת גולני את הר החרמון במסגרת מבצע "קינוח", במטרה אחת - להחזיר את הפסגה לידי צה"ל, לא משנה אילו אתגרים יצפו להם בדרכם מעלה. במקום התפתח קרב קשה ומורכב במיוחד: החושך, ההיתקלויות, המטווחים הקצרים עם האויב ותוואי השטח המאתגר, לא סייעו לגולנצ'יקים במאמצם העיקש לכבוש את הפסגה.
תוך כדי המולת הקרב, מרבית מפקדי החטיבה נפגעו והכוחות נותרו לבדם להסתער אל מול שורות האויב כדי להשיג את הניצחון. בזכות התעוזה, הנחישות, ההקרבה והדבקות במשימה, הצליחו לוחמי חטיבת גולני עם בוקר להשלים את משימתם ולהחזיר את מוצב החרמון לידי ישראל, כל זאת במחיר כבד של 55 הרוגים ו-80 פצועים.
גבורתם של הלוחמים שהשיגו לבסוף את הניצחון המיוחל לצד האבדות הרבות, קיבעו את מעמדו של קרב החרמון כאחד מהקשים ביותר שידע צה"ל מעודו, ואילו החתירה לניצחון ויתר הערכים בהם דבקו לוחמי גולני כל הדרך אל הפסגה, הפכו את הקרב לעמוד תווך משמעותי במורשת הקרב של החטיבה.
בכל דור ודור - מסתערים אל הפסגה
מאז הקרב ההוא, דורות על גבי דורות של גולנצ'יקים מחונכים במהלך הכשרתם על המורשת שהותירו אבותיהם על פסגת ההר. רגע לפני שהם נשבעים אמונים ומקבלים את תג היחידה, הם מצווים קודם כל לטפס את "מעלה גולני". מדובר באותה דרך קשה שעשו הלוחמים בעת הקרב ההוא על החרמון, מסע מאתגר שמהווה את שער הכניסה הבלעדי לחטיבה החומה.
במהלך השבוע שעבר, וממש רגע לפני יום הכיפורים, הגיע תור של מחזור אוגוסט 18' לבצע את המסע ולטפס עד לפסגת החרמון. את המסלול, שאורכו שמונה קילומטרים ומתקיים כולו בעלייה תלולה ומאתגרת, החלו הלוחמים עמוק בתוך הלילה, תחת חשכת השמיים, כפי שעשו זאת במלחמת יום הכיפורים קודמיהם שהשתלטו מחדש על ההר.
גם היום, על אף שהדרך כבר נהפכה למסודרת הרבה יותר מבשנים עברו, העלייה החדה עדיין כמעט והכניעה חלק מהחיילים שבכל זאת נאבקו במטרה לצלוח את המשימה ולהגיע לפסגה. אם זה לא מספיק, במטרה לחשל עוד יותר את הטירונים, החל מהקילומטר החמישי הם נדרשו לבצע את העלייה הקשה כאשר האלונקות מוטלות על כתפיהם כל הדרך לנקודת הסיום.
האתגרים היו רבים, ומהמבט על פני הלוחמים היה ניתן לחוש בעת העלייה את הכאב הגופני נוכח המאמץ הרב שהם משקיעים בדרכם למעלה - אך עם עלות השחר, הגיעו 700 חיילי המחזור אל הפסגה ושמו ידם על מוצב החרמון, בדיוק כמו שנעשה לפני 45 שנים.
"אין דבר כזה בגולני שלא עומדים במשימה"
"המשפט המפורסם שאמר בני מסס בדיוק כאן אחרי הקרב, מתמצת באופן מדויק את אופיו הייחודי של לוחם בחטיבת גולני", מסביר רס"ן פלדמן בתום הטקס המיוחד שהתקיים על הפסגה, במהלכו חולקו תגי היחידה.
"גם אחרי שבפעם הראשונה הלוחמים נכשלו, הם ניסו שוב לכבוש את ההר ובסופו של דבר דגל גולני היה למעלה. הקרב הזה הנחיל בתרבות הגולנצ'יקית את המושג שעובר אצלנו מדור לדור כמו בתורה שבע"פ: לא חוזרים בלי לבצע את המשימה. בכל מפגש - ניצחון".
"אתה רואה כאן 700 לוחמים שלמרות הקושי הרב לא ויתרו לרגע וסיימו. זה מטורף", מציין מפקד המחזור ומבהיר: "לא משנה באיזו דרך, באיזה מחיר או מה תהיה התוצאה - כל מה שעניין אותם זה להעפיל לפסגה ולהשיג את תג החטיבה. תג שמכיל 70 שנות לחימה, אותו ענדו אלפי לוחמים שנלחמו בגבורה, ואף הקריבו את עצמם למען מה שהוא מייצג - חיבור לאדמת המולדת ולמשפחה ששמה גולני".
עוד מוסיף רס"ן פלדמן, כי לערכים הטמונים בקרב החרמון יש חשיבות עזה מעבר למסע עצמו, והיא נמשכת לאורך כל ההכשרה והשירות של הלוחמים בחטיבה. "אנחנו עולים לפסגת החרמון בכל מחזור מחדש, כדי ללמד את החיילים שלנו את הדבר הבסיסי ביותר שהם יצטרכו לקראת המשך השירות שלהם כאן - והוא שאין דבר כזה בגולני שלא עומדים במשימה".
"אנחנו צריכים להמשיך להתאמן לקראת יום פקודה ולהפגין את אותה העוצמה שהפגינו הלוחמים בקרב על החרמון", הוא מסכם. "אני בטוח שאם מורשת הקרב והערכים של אלה שהיו כאן לפנינו ימשיכו להיות תמיד נר לרגלינו - הם ישמשו עבורנו כמפתח לניצחון גם במערכות הבאות. יש לנו היום את הלוחמים הכי טובים בצה"ל, ואני בטוח שביטחונה של מדינת ישראל יכול להיתלות על לוחמיה ומפקדיה של חטיבת גולני גם לעוד שנים רבות".
